מחקר סיני חדש, מצא שככל שרמת זיהום האוויר בערים הסיניות גבוה יותר, כך אנשים פחות שמחים. על מנת להגיע למסקנה הזו החוקרים הסינים פיתחו "מדד שמחה" יומי, שבדק את מצב הרוח הכולל של האוכלוסייה ב-144 ערים סיניות. החוקרים מדדו את מצבי הרוח של האנשים באמצעות שתי תוכנות לניתוח מילים על 210 מיליון פוסטים במדיה חברתית סינית פופולארית בשם Sina Weibo בין מרץ לנובמבר 2014. לאחר מכן השוו החוקרים את ממצאי "מדד השמחה" שמצאו עם רמות יומיות של חלקיקים הנמצאים באוויר שדווחו על ידי הרשויות, האומדים על ריכוזים חלקיקים נשימים מסוג PM2.5 (חומר חלקיקי דק בקוטר שווה או קטן מ -2.5 אלפיות המ"מ- מזהם האוויר הבולט ביותר בערים הסיניות). המחקר מצא קשר בין איכות אוויר ירודה לבין מצב רוח כללי נמוך יותר. ממצא זה נכון גם לאחר נטרול הפוסטים שהכילו מילים המתייחסות במפורש לזיהום.
הערים בסין מאותגרות במשך עשרות שנים על ידי רמות זיהום אוויר גבוהות, כאשר באופן שגרתי רמות הזיהום בהן עולות על התקנים של ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, החוקרים הצליחו להראות כיצד משתנים אחרים, כמו מזג האוויר או יום בשבוע, השפיעו על מצב הרוח הכללי של האוכלוסייה. באופן לא מפתיע, אנשים הביעו יותר שמחה בסופי שבוע ובחגים. ההודעות שיקפו פחות תחושת אושר כאשר מזג האוויר נעשה חם יותר בערים הסיניות. כאשר רמות זיהום האוויר היו גבוהות יותר גם בסופי שבוע, "מדד השמחה" ירד. על פי המחקר, ההשפעה השלילית של זיהום האוויר על תחושת האושר גבוהה ב-55 אחוז בסופי השבוע לעומת עליה ברמות הזיהום בימי חול.
אגב, כאשר הזיהום עלה, תחושת האושר ירדה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים, אם כי במחקר לא נמצא מדוע. התושבים בערים הנקיות יותר של סין הביעו תחושות אי נוחות כאשר איכות האוויר הידרדרה. ממצא זה היה נכון גם לגבי הערים המזוהמות ביותר בסין, שם ברמות זיהום גבוהות התושבים צריכים להתמודד עם צעדי מדיניות להפחתת הזיהום כמו סגירת בתי ספר או איסור על נסיעה בכלי רכב. החוקרים הסינים ציינו במאמר שפרסמו שהם רואים במחקר כלי חשוב המשקף את תחושותיה של האוכלוסייה בנוגע לאיכות החיים במדינה.
המחקר הסיני נחשב חדשני יחסית, כיוון שהוא משלב שימוש במדיה החברתית, ניתוח נתונים בסדר גדול רחב ותרגום התוצאות להיבטים פסיכולוגיים ונפשיים. במחקר ישראלי, שאותו ערכו פרופ' טל סבוראי וחוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון, החוקרים השתמשו ברשתות החברתיות כדי לאתר תצלומים של אנשים המתגוררים בעיר בוסטון בארה"ב או בסביבותיה. בתצלומים שנבחרו תועדו אנשים שנראו מבלים באירועים חברתיים, בעבודתם, באירועי ספורט וגם בחופשה בטבע. התצלומים נבחנו באמצעות טכנולוגיה של למידת מכונה שנועדה לזהות חיוך, ולאחר מכן סומן המיקום המדויק שבו צולמה התמונה, ולבסוף בדקו את הסיכוי להופעת חיוך באזורים פתוחים ובקרבת שמורות טבע לעומת הופעת החיוך במרחב העירוני.
ממצאי המחקר היו חד-משמעיים: הסיכוי להופעת חיוך גדל ככל שהאנשים המצולמים היו קרובים יותר לטבע. המקום בו הסיכוי להופעת חיוך הוא הגדול ביותר היה בקרבת מקורות מים, לאחר מכן במקומות "ירוקים" ולבסוף אזורים כפריים עם מעט בתים נמוכים ופזורים. ממצאי המחקר שימשו את החוקרים לפיתוח מדד חדש, שמאפיין חשיפה לטבע ושמאפשר ביצוע מיפוי מפורט בזמן ובמרחב של מוקדים המעוררים שמחה באזור בוסטון. מדד זה ניתן ליישום ומיפוי גם במקומות נוספים.
"מחקרים העוסקים בבחינת הקשר בין איכות האוויר לתחושת השמחה הם כרגע ראשוניים, כיוון שעדיין אין מספיק מחקרים העוסקים במכניזם של המנגנונים הפיזיולוגים והביולוגים הגורמים לכך", אומרת ד"ר רחל גולן, מהמחלקה לבריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. "בהקשר של תחלואה קוגניטיבית ותהליכי הופעת תחושת השמחה, אין עדיין מספיק מידע על המנגנונים מבחינה כימית וביולוגית, ומדוע רמות שונות של זיהום האוויר משפיעות באופן כזה או אחר על האוכלוסייה האנושית ברמה הפסיכולוגית. לכן, שיתופי פעולה בין אנשי השטח, אפידמיולוגים ואנשי הדאטה מייצרים מחקרים שמאפשרים לבצע ניתוח נתונים וביצוע סטטיסטיקה עם כמות עצומה של מידע".
חשוב לציין שעל מחקרים מסוג זה נמתחת ביקורת מסוימת בקהילה מדעית ושצריך לבחון אותם בקפידה. "אנחנו צריכים לשים לב שלאחר מציאת הקשר אין הסברים חלופיים לתוצאות", אומר ד"ר רענן רז, מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. "כך, לדוגמה, במחקר הסיני יש גורמים נוספים שיכלו להשפיע על מצב הרוח של האנשים. בשביל שהמחקר יהיה מהימן צריך לנטרל את ההשפעות מסביב עד כמה שניתן".
"מחקרים מסוג זה אכן עלולים לקבל תגובות שליליות", אומרת גולן, "אך השימוש החכם במדיה החברתית נותן לנו כלים מדהימים להבנת תהליכים חשובים".
רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?
הרשמה בחינם