מאיה פלח

מי הזיז את הביצה שלי?

ינואר 1, 1970

יזמים המציאו פתרון טכנולוגי נגד סחר בלתי חוקי בביצי צבי ים: שתילת ביצים מזויפות עם משדר בקני צבים כדי לעקוב אחר נתיב הברחת הביצים


סחר בביצי צבי ים הוא בעיה שקשה להתמודד עמה, לכן יש צורך בפתרונות מתוחכמים כמו הטמנת ביצים מצוידות במשדר שמנטר את מקום הימצאן. צילום: Paso Pacifico
סחר בביצי צבי ים הוא בעיה שקשה להתמודד עמה, לכן יש צורך בפתרונות מתוחכמים כמו הטמנת ביצים מצוידות במשדר שמנטר את מקום הימצאן. צילום: Paso Pacifico

הציד והסחר הבלתי חוקיים במינים מוגנים הם בעיה שקשה להתמודד איתה. זו תעשייה המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה, שלרוב מתרחשת באזורים מוכי עוני ושחיתות שבהם האכיפה והפיקוח מסובכים יותר מאשר במדינות מפותחות. תוצאותיה של התופעה הזו עלולות להיות הרות אסון עבור מינים הנמצאים בסכנת הכחדה: רק מוקדם יותר השנה סיפרנו על מספר שיא של קרנפים שניצודו באפריקה בשנת 2015, מה שמאיים על האיזון העדין שהצליחה החיה המלכותית שהייתה על סף הכחדה להשיג לאחר מאמצי שימור ואכיפה.

כדי לנסות להילחם בתופעה המדאיגה הזו, מחפשים גורמי הממשל וארגוני השמירה על הטבע ברחבי העולם פתרונות יצירתיים. אחת הדרכים שבהן החליט ארגון USAID האמריקאי לעשות זאת היא הקמה של פרויקט בשם Wildlife Crime Tech Challange (בתרגום חופשי "האתגר הטכנולוגי למניעת פשעים נגד חיות הבר"). השותפים במיזם הם ארגון National Geographic, ארגון מוזיאוני הטבע והמחקר Smithsonian Institution וארגון Traffic הפועל נגד ציד וסחר בלתי חוקי במינים מוגנים.

הפרויקט הוא תחרות שבה השתתפו ארגוני סביבה וטבע ויזמים שונים המעוניינים לפתח פתרונות טכנולוגיים שיסייעו למאבק בתופעת הציד והסחר הבלתי חוקיים באחת מארבע חזיתות: הבנת נתיבי ההברחה של מינים נסחרים, מציאה וחיזוק של ראיות זיהוי פלילי לפשעי ציד וסחר בחיות בר, הפחתת הביקוש למינים הנסחרים ולחלקי גופם, ומלחמה בשחיתות הקיימת בתחום הציד והסחר במינים.

הביצים הממושדרות עשויות גומי ומודפסות במדפסת תלת ממד. צילום: Paso Pacifico
הביצים הממושדרות עשויות גומי ומודפסות במדפסת תלת ממד. צילום: Paso Pacifico

שימוש בטכנולוגיה לשיפור שימור הסביבה תופס תאוצה בשנים האחרונות. בעבר דיווחנו על ייצור קרן קרנפים סינתטית לשם מאבק בסחר בקרני קרנפים, על ביצוע בדיקות דנ"א לטובת התחקות אחר נתיבי הברחה של שנהב פילים, ועל הטסת רחפנים למציאת מקומות מתאימים לנטיעת עצים ולחקר המסת קרחונים.

לתחרות הגישו בחודש יוני שעבר כ-300 יזמים הצעות לפתרונות טכנולוגיים בשלבי פיתוח שונים, ולאחר ש-52 מתוכם הגיעו לשלב הסופי נבחרו בתחילת השנה 16 פרויקטים מנצחים שזכו ב-10,000 דולרים אמריקאיים לטובת פיתוח ושכלול המצאותיהם. אחד הזוכים הוא ארגון פאסו פסיפיקו (Paso Pacifico), שהתמודד בתחרות עם המצאה מקורית ביותר: ביצים מזויפות של צבי ים.

צבים במשבר

כל שבעת מיני צבי הים החיים בעולם נחשבים כיום מינים מוגנים, ושישה מתוכם אף מוגדרים בסכנת הכחדה כתוצאה מפעילויות שונות של האדם, כגון דיג בלתי חוקי והרס בתי גידול. צב הים, למרות הנרמז משמו, אינו יצור ימי לחלוטין אלא בעל חיים אמפיבי – הוא חי את כל חייו בים, אך בדומה ליונקי הים נאלץ לעלות אל פני השטח ולנשום חמצן.

להוציא מקרים של פציעה, הפעמים היחידות שבהן צבות הים מגיעות אל היבשה היא כדי להטיל ביצים. הן עושות זאת תמיד לאותו החוף שבו הן עצמן בקעו מן הביצה. כאן הן נתקלות באיום נוסף שמציבה התנהגות האדם בפני התרבות המין: מאחר שבתרבויות שונות ביצי הצבים נחשבות מעדן ובעלות תכונות נחשקות (יש המאמינים שהן מעוררות חשק מיני למשל), במדינות מסוימות נשדדים קני הצבות מהביצים והן נסחרות בשוק השחור לטובת הכנת מאכלים ומשקאות.

אל חופי ניקרגואה שבמרכז אמריקה מגיעות צבות מארבעה מינים שונים להטיל את ביציהן בעונת ההטלה. למרבה הצער, המדינה מהווה נקודת ייצוא ידועה לשמצה לסחר ולשימוש בביצי צבים. לא רק שבברים אחדים אפשר למצוא משקאות שבתוכם ביצי צבים, אלא שהביצים, שנותרות טריות עד שבעיים אחרי ההטלה, מוצאות את דרכן ממנה עד למדינות מרוחקות כמו סין והונג-קונג.

מותק הביצים התחלפו

בארגון פאסו פסיפיקו, הפועל במדינה במטרה להגן על האוקיינוס השקט, הבינו שאם הביצים מצליחות לעבור מסלול כה ארוך בזמן כה קצר הרי שמדובר ברשת הברחות רצינית, והגיעו למסקנה שאחת הדרכים לעצור את התופעה היא להתחקות אחר עקבות המבריחים. אנשי הארגון ניסו לחשוב על פתרון שיסייע להם לאתר את נתיב הסחר שעוברות הביצים בדרכן אל מדינות מרוחקות, שנמצא בדמות מלכודת מתוחכמת לשודדי הקנים.

כל שבעת מיני צבי הים בעולם מצויים בסכנת הכחדה. צילום: Paso Pacifico
כל שבעת מיני צבי הים בעולם מצויים בסכנת הכחדה. צילום: Paso Pacifico

אנשי הארגון הציגו בתחרות הטכנולוגית המצאה ייחודית – ביצה מזויפת המיוצרת במדפסת תלת ממד, שתפקידה לחקות בדיוק את מראה של ביצת צב ים. בתוכה הם מטמינים משדר GSM, והתכנית היא לשתול "ביצים" כאלה בקנים הנמצאים בנקודות אסטרטגיות ברחבי החוף. כשהשודד ירוקן את הקן הוא ייקח עמו גם את הביצה המזויפת ויעזור לארגון לעקוב אחר הנתיב שעוברות ביצי הצבים. כך אפשר יהיה להתחקות אחר הרשתות הסבוכות העוסקות בסחר בלתי חוקי במין זה ובמינים אחרים בתקווה לעצור את פעולתן. בארגון מקווים שהמלכודת תעזור להילחם בתופעה גם ברמה המקומית, משום שעצם הידיעה שהשודד עלול להיתקל במלכודת שכזו ייצור הרתעה מפני שדידת הקנים.

כעת, לאחר זכייתם בפרס של 10,000 דולר, עובדים אנשי הארגון עם שותפיו על שכלול הפטנט, שכן הביצים  המזויפות עדיין לא זהות לחלוטין לביצה אמיתית. הם מתכננים להתחיל לבחון אותן בחופי ניקרגואה בחודש יולי הקרוב, עם תחילת עונת ההטלה של הצבים.

16 הזוכים ממשיכים לשלב נוסף בתחרות עבור הסיכוי לזכות בפרס הגדול: ארבעה מתוכם יזכו ב-500,000 דולרים לפיתוח, לשכלול ולהפצת הפטנט. נחזיק אצבעות בשביל צבי הים שפאסו פסיפיקו וה"ביצים" שלהם יהיו אחד מהארבעה, ובכל מקרה שהתחרות תסייע לפיתוחם של רעיונות שונים שיעזרו למגר את תופעת הציד והסחר במינים מוגנים.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו ב-12/05/2016

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


בית גידול הכחדת מינים

מערכים קשורים

thumbnail

לעצור את הסחף איך הצליחו האירופאים לצמצם את סחף הקרקע החקלאית ב-20 אחוז בעשור האחרון, וכך לחסוך מיליארדים?

thumbnail

מדוע התפתחה שרפת הענק בהרי יהודה? השרפה שפרצה בהרי יהודה בקיץ האחרון השתוללה דווקא באזורים שבהם הושקעו מאמצים נרחבים למניעת שרפות. אז מה השתבש? וכיצד אפשר למנוע את השרפה הגדולה הבאה?

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?