עדי דישון

כשיוקר המחיה פוגש את השמירה על הסביבה



מיזם ממשלתי המבוסס על עקרונות הכלכלה המעגלית מסייע ליצרנים ישראלים לנצל בצורה מיטבית את חומרי הגלם, המים והאנרגיה, וכך למנוע בזבוז כספי ובמקביל להפחית מפגעים סביבתיים


משבר הקורונה המתגלגל יצר מחסור עולמי בחומרי גלם רבים – זאת עקב סגירת מפעלים, קשיי שינוע ולוגיסטיקה, ייצור שהצטמצם ועוד. יצרנים רבים מאותתים שהמחסור העולמי יתורגם בקרוב לעליית מחירים, ואנו מתחילים להרגיש זאת גם בשטח. 

הסגרים וההתכנסות בימי הקורונה המחישו לנו ביתר שאת את הצורך בייצור ובצריכה בני-קיימא. אצל הצרכנים, זה בא לידי ביטוי בהפחתת הצריכה של מוצרים זולים ומזהמים (כמו, למשל ביגוד זול שלא מחזיק מעמד יותר מעונה). הסגרים הכפויים היוו, למעשה, שיעור מרתק על איך אפשר להסתפק בפחות. מהצד של היצרנים, עלה הצורך בייצור תעשייתי יעיל במשאבים, שמתבסס על עקרונות של כלכלה מעגלית: שימור משאבים, העלאת ערכם וצמצום בזבוז, מה שמוביל להגדלת התועלת הכלכלית והסביבתית. 

כלכלה מעגלית נועדה לסגור את המעגל הבזבזני והלא-כלכלי של יצור-צריכה-זריקה (Take-Make-Dispose). בניגוד לכלכלה הליניארית, שבה אנו כצרכנים מתקדמים בכיוון אחד – חומר גלם בתולי מהטבע משמש כמוצר, ומושלך כפסולת עם סיום השימוש בו – הכלכלה המעגלית שואפת לעשות כמה שיותר שימושים חוזרים במוצרים ובחומרים, זאת באמצעות פתרונות עסקיים וטכנולוגיים שונים.

המעבר לטכנולוגיות ייצור מעגליות דורש שילוב בין התערבות ממשלתית, בניית יכולות במגזר הפרטי והציבורי והטמעת טכנולוגיות מתקדמות. מהלך מקומי כזה שמצליח לשלב בין הגורמים הרלוונטיים הוא פרויקט הסימביוזה התעשייתית במינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה. במסגרת המיזם נוצרים חיבורים בין זרמי פסולת לחומרי גלם של מפעלים, המשיאים תועלת כלכלית וסביבתית לשני הצדדים. מיזמים נוספים של המינהל הם המכון לייצור מתקדם, שמייעץ למפעלים כיצד לשפר את תהליך הייצור, והמרכז להתייעלות במשאבים, המסייע למפעלים בישראל לנצל בצורה מיטבית את חומרי הגלם, המים והאנרגיה, וכך למנוע בזבוז כספי ובמקביל להפחית מפגעים סביבתיים. 

Men working in a warehouse
מהצד של היצרנים, עלה הצורך בייצור תעשייתי יעיל במשאבים, שמתבסס על עקרונות של כלכלה מעגלית. Photo by Tiger Lily on Pexels

היצרנים יכולים לקבל יעוץ ממהנדסים בכירים וממאגר רחב של מומחים נוספים, כדי לקדם התייעלות כלכלית וסביבתית במפעלים וגם לקבל מענקים של בין 70-50 אחוז מעלות דמי הייעוץ למפעל. תהליך זה אמור ליצור את האינטגרציה היעילה ביותר בין הסוגיות הכלכליות-סביבתיות הרלוונטיות לפעילותו. בסופו של דבר, התוצאה היא מפעל שמקטין את ההשפעה הסביבתית שלו ויחד עם זאת גם מתייעל כלכלית, שילוב שתוצאתו עלייה בפריון העבודה במפעלים. 

הטמעת מודלים עסקיים מעגליים בתעשייה הישראלית נועדה להעלות את המודעות לתועלת הטמונה במודלים אלה, הן עבור התעשייה והן עבור הממשלה. דוגמה טובה לכך היא המקרה של מפעל מזון ישראלי, שהיה מאבד בתהליכי אידוי המזון 15 טון מהתוצרת שלו. לאחר ייעוץ והכוונה של מומחי המרכז, עלה שהתאמת פתרון טכנולוגי-הנדסי מתקדם יסייע למפעל לחסוך 300 אלף שקל בשנה, וימנע את הצורך ביבוא תוצרת כדי להשלים את 15 הטון "האבודים". כך, התאפשרו הן חיסכון כלכלי למפעל והן הפחתה של ההשפעה הסביבתית שלו, עקב ביטול הצורך בשינוע תוצרת מחו"ל, צמצום צריכת אנרגיה בעיבוד התוצרת ועוד.

מאז מרץ 2020, ערב הקורונה, הותנעו תהליכי התייעלות כלכלית-סביבתית ביותר מ-80 מפעלים בישראל, במגוון סקטורים תעשייתיים, בהם פלסטיק, מתכת, טקסטיל, מזון, כימיקלים ועוד. 

הכותבת היא מנכ"לית המרכז להתייעלות במשאבים


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


כלכלה מעגלית

מערכים קשורים

thumbnail

מה אוכל הדג שבצלחת במהלך אפריל, חודש חג הפסח, הישראלים צורכים בממוצע כ-1.4 קילוגרם דגים טריים, עלייה של כ-75 אחוז לעומת שאר חודשי השנה. מחקר חדש מגלה שאם נמשיך לגדל בחקלאות המים דגים טורפים, שצורכים דגי בר רבים, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית באוכלוסיית הדגים בים התיכון

thumbnail

פסח בא? שחררו פסח אמור לסמל יציאה מעבדות לחירות, אך בשנים האחרונות נדמה שהוא מייצג בעיקר יציאה מפרופורציות. כל הניקיונות, הרכישות והבישולים מכבידים לא רק על חשבון הבנק ועל הבריאות שלנו, אלא גם על הסביבה. אז איך עוברים את החג בשלום? בעיקר עושים פחות

thumbnail

עבדי אקלים בפסח אנחנו חוגגים את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – אך גם היום, אלפי שנים אחרי שבני ישראל עזבו על פי המסורת את מצרים, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה חיה וקיימת ברחבי העולם. כעת, השפעותיו של משבר האקלים מובילות לכך שהיא הולכת ומחמירה