מאיה פלח

חיפה יכולה לנשום לרווחה?

אוגוסט 17, 2017

מחקר חדש מגלה שפעולות לצמצום זיהום האוויר בערים חיפה, אשדוד ותל אביב בשנים 2002-2011 הביאו לירידה של 13 אחוז במקרי המוות ממחלות לב בערים אלו


זיהום אוויר התגלה בשנים האחרונות כ״רוצח שקט״ בעולם וגם בישראל: לפי מחקר שפרסמו בסוף השנה שעברה חוקרים ממשרד הבריאות, בכל שנה מתים בישראל מזיהום אוויר יותר מ-2,200 איש – נתון שהוא אולי מפתיע אך בהכרח מטריד, מכיוון שמדובר במספר גבוה מכל הרוגי תאונות הדרכים, פעולות האיבה, מקרי הרצח וההתאבדות בישראל בשנה גם יחד.

זיהום האוויר גורם לא רק לתמותה אלא גם לתחלואה רבה: החשיפה אליו הוכחה כגורמת למחלות לב, מחלות נשימתיות ואף לסרטן. חוקרי משרד הבריאות מעריכים שבישראל קרוב ל-550 אלף ימי אשפוז בשנה הם תוצאה של תחלואה שנגרמה מזיהום האוויר, ועלותם מוערכת בכ-4 מיליארד שקלים בשנה למשק.

מאבקים ציבוריים רבים ניטשים בשנים האחרונות ברחבי הארץ ובייחוד בחיפה, במטרה להרחיק מפעלים מזהמים ותחנות כוח מתחומי הערים ולצמצם את זיהום האוויר שנובע מתחבורה. מחקר שפורסם לאחרונה נותן רוח גבית לנאבקים למען אוויר נקי ומראה את ההשפעה הישירה והחיובית של צמצום זיהום האוויר על הבריאות: במחקר שביצעה ד״ר ליטל ינון במסגרת עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לבריאות סביבתית באוניברסיטת ניו יורק, היא מצאה כי פעולות לצמצום זיהום האוויר שנעשו בחיפה, אשדוד ותל אביב בשנים 2002-2011 הביאו לירידה במקרי המוות הקשורים למחלות לב ודרכי הנשימה בשנים אלה.

מימים למעלה, בכיוון השעון: תחנת הכוח חיפה, תחנת הכוח אשכול באשדוד ותחנת הכוח רידינג בתל אביב. ירידה בפליטת הגופרית הדו-חמצנית. צילומים: Amos Meron, Andrew Shiva, Hanay – Wikipedia

פחות גופרית, פחות מוות ממחלות לב

מאז שנת 2002, עקב נהלים שהוציא המשרד להגנת הסביבה, נעשו בשלוש הערים צעדים שהביאו לצמצום זיהום האוויר במזהמים שונים, וביניהם בגופרית דו-חמצנית. תחנות הכוח שנמצאות בתחומי אותן ערים – תחנת הכוח רידינג בתל אביב, תחנת אשכול באשדוד ותחנת הכוח חיפה – פעלו עד אז על בסיס מזוט, דלק מזהם יחסית ועשיר לרוב בגופרית, ששרפתו עלולה לגרום לנחשפים לעשן להפרעות במערכת הנשימה, ולאורך זמן גם להחמרתן או להתפתחותן של מחלות לבביות ונשימתיות ואף למוות. החל מ-2002 החלו שלוש התחנות לבצע שינוי הדרגתי, שבמהלכו חלקן עברו להשתמש בדלק שהוא דל בגופרית, ועד לשנת 2011 עברו כולן לפעול על גז טבעי – שתוצרי השריפה שלו מכילים כמות מזערית של גופרית דו-חמצנית לעומת פחם ודלקים אחרים.

״בהתאם לתקנות האיחוד האירופי, המשרד להגנת הסביבה דרש לאורך השנים ממקורות הפליטה, כמו תחנות כוח ומפעלים, לצמצם את הפליטות״, מסבירה רעות רבי, ראש תחום אנרגיה באגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה. ״השימוש ברוב תחנות הכח בישראל היה בפחם ובמזוט, וכיוון שבתחילת המאה הנוכחית כבר היו מאגרי גז טבעי זמינים במצרים ואף בתגליות הישראליות הראשונות ("נועה" ו"ים תטיס"), החל משנת 2004 הוסבו התחנות שהשתמשו במזוט לשימוש בגז טבעי (בהמשך, ככל שהלכה ונפרסה צנרת הולכת הגז ברחבי הארץ, עברו לגז טבעי גם אלו שהשתמשו בסולר). המהלך הזה לצמצום הפליטות בסקטור האנרגיה ממשיך גם כיום, בכך שתחנות הכח הפחמיות, לדוגמה, מחוייבות להתקין סולקנים – שמסננים את המזהמים הנפלטים ומפחיתים את הפליטות בכ-80-90 אחוז. זה נעשה כיום במסגרת חוק אוויר נקי״.

ד"ר ליטל ינון החליטה לנצל את ההזדמנות הזו ולבדוק במחקר הדוקטורט שלה האם המעבר הזה אכן הביא לצמצום רמת התחלואה והתמותה שנגרמת מזיהום האוויר בשלוש הערים. ״מחקרים הראו שחשיפה לגופרית דו-חמצנית גורמת להתפתחות הפרעות נשימתיות שונות״, אומרת ינון, ״אבל חשוב מזה, דלקי המאובנים המכילים גופרית דו-חמצנית אחראים גם לפליטת מזהמים אחרים, ובכללם חלקיקים נשימים בקוטר הקטן מ-2.5 מיקרון (PM2.5), שעלולים להיות עשירים במרכיבים רעילים. החשיפה לחלקיקים הללו הוכחה כבר מזמן כקשורה לעלייה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב ומחלות נשימתיות״.

כדי לבדוק האם אכן יש קשר בין השינוי לירידה בתמותה מגורמים הקשורים לזיהום אוויר, קודם כל וידאה ינון שאכן נמצאה ירידה בריכוז הגופרית הדו-חמצנית באוויר בשלוש הערים בשנים שבהן נעשה המעבר, באמצעות נתוני המדידה מתחנות הניטור שמפעיל המשרד להגנת הסביבה המוצבות בערים אלו. ואכן, היא מצאה מגמה ברורה של ירידה התואמת את תזמון החלפת הדלקים בתחנות הכוח בכל אחת מהערים. עם השלמת המעבר לגז טבעי בחיפה פחתו רמות הגופרית הדו-חמצנית באוויר ב-90 אחוז, ובאשדוד ובתל אביב ב-80 אחוז.

״לאחר מכן, ניגשנו לבדוק את כמות מקרי המוות שמתרחשים מדי יום ממחלות לבביות ונשימתיות בכל אחת מהערים – לפני ואחרי המעברים לדלק דל גופרית, ולאחר מכן לגז טבעי״, מספרת ינון. ואכן, הנתונים הראו שהתמותה בשלושת הערים ירדה לאחר כל אחד מהמעברים: כמות מקרי המוות הכללית ירדה ב-19 אחוז בממוצע בשלוש הערים לאחר השלמת המעבר (אם כי נתון זה נמצא ללא מובהקות סטטיסטית), ומקרי המוות הקשורים למחלות לב פחתו באופן מובהק ב-13.3 אחוז בממוצע. ״בתמותה הנגרמת ממחלות נשימתיות אמנם לא ראינו שינוי, אך אנחנו מאמינים שזה נובע מהמספר הנמוך ממילא של מקרי המוות שמתרחשים בארץ ביום עקב מחלות נשימתיות – שהוא גם נמוך משמעותית מהתמותה עקב מחלות לבביות״, היא מסבירה.

בתי הזיקוק חיפה. המשרד להגנת הסביבה פועל לצמצום הפליטות בשלושה סקטורים עיקריים: אנרגיה, תעשייה ותחבורה

על הכוונת: תעשייה ותחבורה

הנתונים שמצאה ינון עומדים בקנה אחד עם נתונים ממדינות אחרות שבהן נעשו פעולות לצמצום זיהום האוויר. ״גם בהונג קונג, בעקבות הגבלת השימוש בדלקים עשירים בגופרית נצפתה ירידה בתמותה ממחלות לבביות וגם נשימתיות״, היא אומרת. ״גם במדינת ניו יורק, הפחתה של פליטות תחמוצות חנקן מתחנות כוח הביאה לירידה במחלות נשימתיות, ובמשחקים האולימפיים שהתקיימו בשנת 1996 באטלנטה, ג׳ורג׳יה, שבמסגרתם נעשו פעולות להפחתת עומסי התנועה בעיר בזמן המשחקים, נצפתה ירידה במספר הביקורים בבתי החולים בעקבות התקפי אסתמה״.

האם זה אומר שאפשר לנוח על זרי הדפנה? כמובן שלא. אלפי מקרי מוות בשנה ומאות אלפי ימי אשפוז הקשורים לזיהום האוויר מראים שזוהי אולי רק ההתחלה. יחד עם זאת, המחקר של ינון מראה עד כמה היכולת לצמצם את מקרי המוות והתחלואה הקשורים בזיהום אוויר נמצאת בידינו.

במשרד להגנת הסביבה לא מסתפקים בירידה בזיהום האוויר שנמדדה לאחר מעבר תחנות הכוח לגז טבעי, ומתכוונים לנקוט בעוד פעולות בנושא. ״המשרד להגנת הסביבה פועל לצמצום הפליטות בשלושה סקטורים עיקריים: אנרגיה, תעשייה ותחבורה״, אומרת רבי. ״בסקטור האנרגיה, כאמור המגמה היא בעיקר צמצום השימוש בפחם ומעבר הדרגתי לשימוש בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות. חוץ מצעדים שמיועדים לצמצם את הפליטות ממתקנים שמייצרים אנרגיה פחמית – כמו הדרישה להתקנת סולקנים – בשנת 2022 מתוכננות להיסגר ארבע מתוך עשר היחידות בתחנות הכוח בישראל שעובדות כיום על פחם, והחשמל שהן מייצרות יעבור להתבסס על גז טבעי ואנרגיה מתחדשת.

״בסקטור התעשייה, באמצעות יישום חוק אוויר נקי הגדרנו במהלך השנים 2012-2016 את התנאים המיטביים למעבר של התעשייה לביצועים וסטנדרטים בהתאם למה שקיים היום באירופה״, היא מוסיפה. ״יש עדיין מפעלים שיש להם עוד מה להטמיע בדרך ליישום, אבל אנחנו עוקבים אחרי זה וזהו חלק מתהליך הפחתת הפליטות שנדרשת מהתעשייה. הרבה מהתעשייה משתמשת היום עדיין במזוט – אותו מזוט שנפטרנו ממנו בסקטור האנרגיה עדיין מאוד נפוץ בתעשייה. השאיפה שלנו היא שכמה שיותר מהם יעברו לגז ויפחיתו את כמות המזהמים שהם פולטים.

״בסקטור התחבורה – שאליו החשיפה הישירה הגבוהה ביותר שלנו, הציבור – המשרד עושה מאמצים לצמצום נסועה, לשיפור ברמות הפליטה מהרכבים עצמם, לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית, לסגירת מרכזי הערים לכלי רכב מזהמים ולגריטת כלי רכב ישנים. כלומר, יש סל שלם של פעולות שאנחנו עושים כדי לצמצם את הפליטות מתחבורה ואת החשיפה שלנו לאותן פליטות״, מסכמת רבי.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מברך על הניסיון הראשון של בחינה מדעית כמותנית שמטרתה להראות את יעילות החקיקה בתחום הסביבה בהקשר לבריאות הציבור. על פי הספרות המדעית ידוע כי קיים קשר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין תמותה כללית, תמותה ממחלות לב וכלי דם ותמותה ממחלות נשימתיות. המחקר הנוכחי מצביע על אסוציאציה ((association סטטיסטית עם טווח ביטחון רחב יותר. משרד הבריאות תומך במחקרים בנושא ורואה חשיבות בקידום הביצוע של בדיקות מסוג  זה.

"הנתונים המצוטטים כאן מבוססים על מחקר שערך המשרד ופורסמו בספרות המדעית. משרד הבריאות רואה חשיבות עליונה בהורדת רמת זיהום האוויר, וכתוצאה מכך בצמצום חשיפת הציבור למזהמים. חוק אוויר נקי מגדיר ערך יעד של מזהמי אוויר, כאשר בהגדרתו הוא ערך בריאותי. משרד הבריאות סבור כי יש לשאוף ולהגיע לערך היעד. הגעה לערך זה תמנע תחלואה ותמותה מזיהום אוויר.

"משרד הבריאות מייעץ לגורמי הממשלה האחרים ובראשם למשרד להגנת הסביבה אשר אחראי על אכיפתו של חוק אוויר נקי. משרד הבריאות מעורב בכל תהליכי חקיקה ויישומם בהקשר לצמצום חשיפה לזיהום אוויר, הפעילות כוללת השתתפות פעילה בדיונים בוועדות מקצועיות וועדות הכנסת, גיבוש ניירות עמדה ומדיניות ומתן המלצות לציבור הרחב בנושאי הבריאות הקשורים לסביבה".

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ננו-שרשרת וסוכה לתפארת נמאס לכם מקישוטי הסוכה הרגילים? אין בעיה: השיגו מעט גרפן וצרו בעזרתו קיריגמי דקורטיבי

thumbnail

מדוע התפתחה שרפת הענק בהרי יהודה? השרפה שפרצה בהרי יהודה בקיץ האחרון השתוללה דווקא באזורים שבהם הושקעו מאמצים נרחבים למניעת שרפות. אז מה השתבש? וכיצד אפשר למנוע את השרפה הגדולה הבאה?

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?