מאיה פלח

חיים קלים בלי קשים

פברואר 5, 2018

קשיות חד-פעמיות לשתייה מהוות 5 אחוזים מכלל הפסולת בחופים ופוגעות, בין השאר, בצבי ים ובדגים. קמפיין חדש קורא למסעדות ולברים בישראל להגיש אותן רק על פי בקשה, כדי להפחית את פסולת הפלסטיק


אם הייתם יושבים במסעדה או בבית קפה וכוס השתייה הקרה שהזמנתם הייתה מגיעה ללא קש, האם הייתם פונים אל המלצר ומבקשים ממנו אחד? כנראה שלא. סביר להניח שרוב האנשים לא היו שמים לב לכך כלל, או מתגברים ושותים את השתייה שלהם הישר מהכוס בלי להרגיש בחסרונו של הקש. ובעצם, מה יש בקש הזה שמשפר את חוויית השתייה?

לא בטוח שיש תשובה לשאלה הזאת, אבל השאלה שאפשר לענות עליה בביטחון היא מהם הנזקים שהמוצר התמים לכאורה הזה גורם: הקשים, שעשויים פלסטיק בלתי מתכלה ובלתי ניתן למחזור, לא רק שמוסיפים משקל ונפח לכמויות הפסולת המצטברות ברחבי העולם, אלא שרבים מהם גם מוצאים את דרכם לבסוף לים ולחופים, שם הם גורמים נזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הימית.

קשי הפלסטיק החד-פעמיים הם חלק מתופעה גדולה יותר של פסולת פלסטיק, שגורמת נזקים גדולים לסביבה הימית. 12 מיליון טונות של פלסטיק מגיעים לים בכל שנה, ועד לשנת 2050, מעריכים החוקרים, יהיה משקל הפלסטיק בים גדול ממשקל בעלי החיים שבו. פסולת הפלסטיק שנשטפת לים מצטברת לאיים צפים גדולים או מתפרקת לחתיכות קטנות, שנאכלות על ידי בעלי החיים וגורמות להם לפציעות, לזיהום ולחנק. קשי השתייה מסוכנים גם כאשר הם שלמים, ולאחרונה נמצא לחופי קוסטה ריקה צב ים שבנחירו נתקע קש.

יוזמה חדשה שעושה את דרכה לישראל מבקשת מבתי עסק להפסיק ולהגיש את קשי הפלסטיק, וזאת כדי להילחם בתופעה המזיקה – שהיא לחלוטין עניין של העדפה צרכנית. אחרי הכל, לא צריך קש בשביל לשתות משקה קל.

קשים מסביב לעולם

קשים חד-פעמיים המשמשים לשתייה קרה מהווים, ביחד עם בוחשני הקפה, כ-8.1 אחוזים מכלל פסולת הפלסטיק בחופי קליפורניה, וגם בארץ הקשים תופסים חלק נכבד מפסולת הפלסטיק בחופים. ״בגלל שמדובר בפריט פסולת שהגודל שלו יחסית קטן, הוא לא תמיד נאסף על ידי מי שמנקה את החוף״, מסבירה גליה פסטרנק, דוקטורנטית בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום ים, שביצעה במסגרת הדוקטורט שלה סקרי פסולת פלסטיק בחופים. ״גם בחופים נקיים יחסית בארץ מוצאים הרבה קשים. לדוגמה, בחוף נחל פולג, חוף שמנקים אותו באופן קבוע, בדרך כלל אנחנו מוצאים גם לאחר הניקיון פקקים, בדלי סיגריות וקשים. הקשים לבדם מהווים כ-5 אחוזים מכלל הפסולת שאנחנו מוצאים בחופי ישראל״.

בארה״ב, הבעיה הזו מטרידה פעילים סביבתיים וחובבי טבע כבר שנים, היות ושם מדובר בשימוש אסטרונומי במוצר הקטן הזה: מדי יום משתמשים בארה״ב בכ-500 מיליון קשים – כמות שאפשר להקיף באמצעותה את כדור הארץ פעמיים וחצי.

בשנים האחרונות הולך ותופס תאוצה בעולם קמפיין אמריקאי בשם The Last Plastic Straw (קש הפלסטיק האחרון, או בתרגום חופשי – קש הפלסטיק ששבר את גב הגמל), שמטרתו להעלים אט-אט את הקשים החד-פעמיים מהעולם. הקמפיין פונה גם אל קהל הלקוחות שלא יבקשו קשים, אך בעיקר הוא מבקש ממסעדות, בתי קפה וארגונים להפסיק להגיש קשים באופן אוטומטי, ולעשות זאת רק כאשר הלקוח מבקש זאת ביוזמתו.

בנוסף, מציע הקמפיין להחליף את קשי הפלסטיק הנפוצים באלטרנטיבות ידידותיות יותר לסביבה, כדוגמת קשי נייר קשיחים (המתכלים יותר מפלסטיק, ואינם כה מזיקים למערכת האקולוגית הימית) או קשים עשויים במבוק. עד כה, כ-1,800 מסעדות ובתי קפה, בתי ספר וארגונים שונים ברחבי ארה״ב הצטרפו ליוזמה. את הלקוחות עצמם, אגב, מעודד הקמפיין לבקש באופן יזום ששתייה קרה תגיע ללא קש, ואם הם מתקשים לוותר על חוויית השתייה בקש – לקחת איתם בתיק קש רב-פעמי, בדיוק כמו כוס הרב-פעמית לשתייה חמה.

טניה בירד, דוקטורנטית בקמפוס שדה בוקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נחשפה לקמפיין העולמי דרך פרסומים שונים במדיה החברתית והחליטה שאם בעולם זה עובד טוב – למה לא לנסות את זה אצלנו?

״יש בעיה עם כל סוגי הפלסטיק, אבל במקרה של הקשים מדובר במוצר שהוא ממש חד-פעמי ורגעי – שימוש של 10 דקות שיוצר זיהום שנשאר כמעט לנצח״, אומרת בירד. ״יש מיליוני אנשים שמשתמשים בקשים כל יום, ובניגוד לדברים אחרים, זה דבר שממש קל פשוט לא להשתמש בו. ראיתי שהיום יש הרבה בתי עסק בארה״ב ובאנגליה שפרסמו שהם מתחייבים לא להגיש קשים למשך חודש או בכלל, שחתמו על עצומה והצטרפו לתנועה העולמית. אבל לא ראיתי שיש אף פרויקט כזה בארץ, אז החלטתי ליזום אחד כזה״.

בירד, יחד עם מתנדבים נוספים שגייסה, פצחה בקמפיין שכותרתו "לא שמים קשים", שבמסגרתו נערכת פנייה לברים ולמסעדות ברחבי תל אביב הקוראת להם להפסיק להציע ללקוחותיהם קשים, או לפחות להציע קשים רק לפי בקשה מיוחדת של הלקוח. את הקמפיין מלווה מידע הסברתי על גבי פוסטר, שישמש את הברים והמסעדות המשתתפים ביוזמה ויסביר ללקוחות מדוע הבר אינו מגיש קשים, במטרה לעורר את המודעות לנושא אצל קהל הלקוחות.

5 אחוז יותר מדי

״אני חושבת שלפנות לבתי עסק ולבקש מהם לא להגיש קשים זו יומה מצוינת, כי גם מי שאכפת לו מהנושא ומודע לו לא תמיד זוכר לבקש שתייה בלי קש״, אומרת פסטרנק בתגובה ליוזמה. ״כשזה מגיע מהצד השני, כלומר מצד בית העסק, זה באמת יכול לעזור מאוד להפחית את השימוש. אמנם מדובר ׳רק׳ ב-5 אחוזים מכלל הפסולת בחופים, אבל אלה באמת 5 אחוזים שקל יחסית להיפטר מהם״.

אתם מוזמנים להצטרף לקמפיין, לבקש שתייה ללא קש כשאתם יוצאים לאכול או לשתות וגם לעורר את המודעות של בתי העסק והחברים לנושא.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב – הארץ

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


חומרים בלתי-מתכלים

מערכים קשורים

thumbnail

ננו-שרשרת וסוכה לתפארת נמאס לכם מקישוטי הסוכה הרגילים? אין בעיה: השיגו מעט גרפן וצרו בעזרתו קיריגמי דקורטיבי

thumbnail

מדוע התפתחה שרפת הענק בהרי יהודה? השרפה שפרצה בהרי יהודה בקיץ האחרון השתוללה דווקא באזורים שבהם הושקעו מאמצים נרחבים למניעת שרפות. אז מה השתבש? וכיצד אפשר למנוע את השרפה הגדולה הבאה?

thumbnail

קן לציפור בין האשפה מיזם סקוטי ממחיש את היקף התופעה של ציפורים שחיות באשפה, כפי שהיא משתקפת בתמונות שמצלם הציבור. ממצאים חדשים ממנו מלמדים על השפעתה העצומה של פסולת הקורונה: רבע מהתמונות שהועלו כוללות ציפורים שסבוכות במסכות הקורונה או מקננות בהן. כיצד משפיעה התופעה על מיני הציפורים השונים – ועל האדם, והאם נשקפת סכנה לבעלי הכנף בישראל?