גילי כהן

הצד הסביבתי של ההגדה



סדר פסח המסורתי, ובתוכו הסיפור האלמותי על יציאת מצרים, מעלה גם כמה נקודות למחשבה בהקשר הסביבתי. מארבע הכוסות ועד ארבעת הבנים, אלו הם סימניו הירוקים של הסדר


חג הפסח עמוס במיוחד במנהגים, שחלקם משותפים לכולנו וחלקם ייחודיים לכל משפחה או עדה: מאכלים מיוחדים נטולי-חמץ, טיולים בחול המועד, החבאת האפיקומן, כוסו של אליהו הנביא, המימונה ועוד. אין ספק שסדר פסח הוא גולת הכותרת של החג, ושקריאת ההגדה (גם אם לא כולם משלימים אותה אחרי הארוחה), היא חלק בלתי נפרד ממנו.

מלבד האפשרות לזייף יחד עם כל המשפחה בשירים האהובים ולנסות להבין סופסוף כמה מכות הוטלו על המצרים במצרים וכמה על הים, ההגדה המסורתית היא גם הזדמנות לשלב בליל הסדר מחשבה סביבתית. ליקטנו מספר נקודות ורעיונות בנושא הקשר של מנהגי הפסח ותכני ההגדה למשבר האקלים, שאפשר לדון בהם עם המסובים סביב השולחן כשאנחנו מקיימים את מצוות "והגדת לבנך" (וגם לבתך), או סתם להרהר בהם בין מצה למרור.

קַדֵּשׁ

סדר הפסח נפתח בקידוש חגיגי, שבעקבותיו אנחנו שותים את הראשונה מבין ארבע כוסות היין שנגמע במהלך הערב. בין אם אתם אוהבים אותו אדום או לבן, או בכלל מסתפקים בכוס תירוש, כדאי לקחת בחשבון שבעתיד, היין צפוי להיות הרבה פחות מובן מאליו. על פי מחקר מהתקופה האחרונה, משבר האקלים יוביל לכך שגידולים חקלאיים שנפוצים באגן הים התיכון, בהם גם הגפן שעליה אנחנו מברכים, ידרשו יותר מים. בנוסף, בעשורים הקרובים צפויה צניחה של כשני-שליש ביכולת ייצור היין האיכותי באזורי יין מובילים כמו בורדו, טוסקנה, קליפורניה, צ'ילה ועוד, כתוצאה ממשבר האקלים. חומר למחשבה בזמן שאנחנו נהנים מהשתייה בהסבה לשמאל.

מַגִּיד

זהו הסימן העיקרי בהגדה: בחלק זה של הערב מסופר על סיפור יציאת מצרים, ובו אנחנו קוראים רבים מהקטעים המרכזיים ושרים כמה מהשירים המוכרים.

"מה נשתנה?": השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו מזה דורות כה רבים מבקשת מאיתנו שלא לקחת את הדברים כמובן מאליו. מעבר להבדלים המוכרים בין ליל הסדר לבין שאר הלילות, היא נותנת לנו הזדמנות לחשוב על האופן שבו החיים שלנו, היום ובעתיד, שונים וישתנו בגלל משבר האקלים. אפשר לעורר דיון בשולחן החג בנושא השינויים שאנחנו יכולים לעשות בהרגלים שלנו כדי לתרום למאבק, תוך התייחסות לכך שהדור הצעיר, שבדרך כלל אחראי על שירת ארבע הקושיות הללו, הוא זה שייאלץ להתמודד עם תוצאות המשבר. בסקר שנערך מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה נמצא שמעל 80 אחוז מהנוער הישראלי מתעניין בנושאי סביבה – אולי הגיע הזמן להקשיב להם?

ארבעת הבנים: את המדרש המוכר על הבן החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול אפשר לפרש כאנלוגיה חשובה לתפקיד שלנו במאבק במשבר האקלים. אפשר לראות את החכם כמי שמודע למשבר האקלים ויודע שעליו לשנות את הרגליו כדי להתמודד איתו. החכם או החכמה מבינים את חומרת המצב ופועלים לצמצום השפעתם, הם לוקחים אחריות אישית, ויכולים אף להשפיע במעגלים רחבים יותר: בין אם בתור דוגמה עבור הקהילה הקרובה אליהם, או בנקיטת פעולות בבמה הציבורית. ה"רשע" יכול להתפרש כמי שמכחיש את קיומו של משבר האקלים – אבל חשוב להדגיש שלא מדובר ב"רשע" במובן הפשטני של המילה, אלא במי שעדיין חושב שאפשר להמשיך ב"עסקים כרגיל". הבן התם יכול להיות זה שמכיר את נושא משבר האקלים באופן כללי, אבל מרגיש חסר אונים מולו ולא בקיא בדרכים שבהן הוא יכול להשפיע. לדברי הרב בניהו טבילה, איש חינוך חרדי, האתגר הגדול טמון בזה שאינו יודע לשאול – כלומר, באנשים שלא מודעים לחומרת המשבר, ושהוא לא נמצא בסדר היום שלהם. "חלק גדול מהבעיה יושב על חוסר ידע – ומעבר לכך, על חוסר מודעות, שיוצר מצב שבו ה'בן' בכלל לא יודע מה לשאול – או מהם האתגרים שמשבר האקלים מציב בפנינו, ואילו סוגיות צריך לחקור", הוא אומר. "לכן כתוב: 'אַתְּ פְּתַח לוֹ' – כלומר, התפקיד והאתגר שלנו הוא לפתוח ולעורר אותם לשאול ולגלות".

עשר המכות: בזמן דקלום שמותיהן של עשר מכות מצרים נהוג לשפוך מעט יין. על פי המסורת, אלוהים הטיל את המכות על המצרים כדי לשחרר את בני ישראל – ובקריאה סביבתית קל לזהות שרבות מהן היו אסונות טבע: זיהום מערכות המים (דם), פלישה של בעלי חיים לסביבת המחייה של האדם (צפרדע וערוב), התפרצות מגפות (דבר ושחין) ומזג אוויר קיצוני (ברד). בימינו אנחנו מתמודדים עם "מכות" עם דמיון מסוים לאלה שפקדו את מצרים – כתוצאה ממשבר האקלים. בהקבלה לסיפור יציאת מצרים, שבו כל מכה הייתה חמורה מקודמתה, עלינו לזכור שהשפעותיו של משבר האקלים ימשיכו להחמיר אם לא נפעל בנמרצות.

"דַּיֵּינוּ": רוח השיר של הסתפקות והודיה היא הזדמנות לבדוק היכן בחיים שלנו אנחנו יכולים להצטמצם ולהסתפק רק במה שאנחנו באמת צריכים, לעשות בחירות צרכניות מושכלות ולהודות על מה שיש לנו. אולי יש לנו מספיק בגדים בארון? אולי אנחנו יכולים לצמצם את צריכת הבשר שלנו? לתקופת השפע שבה אנחנו חיים יש תפקיד נרחב בהתדרדרותו של המשבר הסביבתי, וכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לערוך באורח החיים שלנו שינויים קטנים-אך-משפיעים.

הגדה של פסח
אפשר לעורר דיון בשולחן החג בנושא השינויים שאנחנו יכולים לעשות בהרגלים שלנו כדי לתרום למאבק הסביבתי. צילום: Smooth_O, CC BY-SA 4.0

"בְּכָל דּור וָדור חַיָב אָדָם לִרְאות אֶת עַצְמו כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרים": משפט זה מההגדה מבקש מאיתנו להסתכל אל העבר ולהתחבר אישית אל חוויית יציאת מצרים – מאורע שהשפעתו נמשכה אל הדורות הבאים. למעשה, ההגדה מחייבת אותנו להסתכל אחורה כדי ליצור חיבור והמשכיות עם התקופה שבה אנחנו חיים כעת. כמו שליציאת מצרים הייתה על פי המסורת השפעה נרחבת על עם ישראל, גם לתקופה שבה אנחנו חיים כעת יש תפקיד חשוב בעיצוב העתיד הקרוב והרחוק. התחזיות המטרידות שמתריעות על השפעותיו הצפויות של משבר האקלים יכולות לעורר בקרבנו תחושת אחריות למצב, ולצקת משמעות לפעולות שאנחנו נוקטים בהן, כדי שבעתיד נסתכל על תקופה זו ככזו שבה נלחמנו לעשות שינוי לטובה.

נִרְצָה

החלק החותם של קריאת ההגדה וליל הסדר כולל שירים ופיוטים, ובו מופיע הפסוק המפורסם: "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלָיִם הַבְּנוּיָה". סיומת זו והמסר האופטימי שלה יכולים לעודד אותנו, למרות התחזיות המטרידות, חוסר הוודאות והחדשות שמתריעות מפני אסונות טבע ונזקים לאדם ולסביבה. כך, ביכולתנו לבחור להאמין שלפעולות שלנו יש כוח לעשות שינוי, מתוך אמונה בעתיד טוב יותר.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet ב- 15/04/2022

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


שינוי אקלים

מערכים קשורים

thumbnail

שנהיה לראש (שהוא בעצם זנב) לכבוד ראש השנה: מצעד בעלי החיים שמימשו את הברכה היהודית על גופם, ודאגו שגם הזנב שלהם – יהיה לראש

thumbnail

לחשוב מחוץ לכיתה למידה חוץ-כיתתית מסתמנת כחלופה שמאפשרת הוראה משמעותית במיוחד עבור הילדים שלנו. אז למה זה לא קורה בפועל? שיעור על הנושא, לכבוד פתיחת שנת הלימודים

thumbnail

מלכלכים ובוכים מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו