רעות אלון

הזיקית שהתחפשה



מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו


פורים הוא החג שבו הכל אפשרי; באמצעות איפור, ביגוד ואביזרים אנחנו יכולים להפוך ליצורים שונים ומשונים, ולצאת מגבולות המציאות והאנושיות. דוגמה אחת לכך היא אחת התחפושות הנפוצות בחג – תחפושת "שלד" שכוללת בגד שחור צמוד שעליו מודפסות בלבן בוהק עצמות הגוף. התחפושת הזו, שנראית כמו צילום רנטגן של הלובש, יוצרת אשליה שלפיה העצמות נראות מבעד לגוף האנושי. אך בטבע, יש מי שלא צריכות את האשליה הזו: זיקיות, שעצמות מגופן זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול בכל ימות השנה.

בעלי חיים רבים מתחפשים בטבע, בעיקר לצורכי הסוואה והישרדות. עוד לפני תגלית העצמות הזוהרות, הזיקית נתפסה כאלופת ההתחפשות, וכידוע יצא לה שם כמי שיכולה להחליף את צבעה לצורכי הסוואה ולהתמזג בכל רקע שבו היא נמצאת.

זיקית זוהרת תחת אור אולטרה-סגול. קרדיט – Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0 (2)
עצמות גופן של זיקיות שונות זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

יכולות ההתקשטות הנסתרות-יותר של בעל החיים הצבעוני הזה התגלו כשחוקרים מגרמניה האירו על מינים רבים של זיקיות באור אולטרה-סגול (UV), וגילו שעצמות קטנות באזור הגולגולת של הזיקית זוהרות מבעד לעורן – כאילו ציירו עליו באיפור גוף שמצוי במסיבות הפול מון בתאילנד. תופעה זו נקראית פלורסנציה: פליטה של אור מחומר שנחשף לקרינה נראית (כמו אור) או לא נראית (כמו אור אולטרה-סגול), כשאורך הגל של האור הנפלט הוא ארוך יותר מאורך הגל של האור המוקרן – מה שמאפשר לנו לראות בעינינו את מה שזוהר תחת אור אולטרה-סגול במסיבות, אפילו שאנחנו לא מסוגלים לראות את האור האולטרה-סגול עצמו.

עור על תקן נייר צלופן

למעשה, כל העצמות זוהרות תחת אור אולטרה-סגול – אפילו שלנו, והסיבה לכך היא חלבון הקולגן ומינרל הסידן-זרחן שמרכיבים את העצם. שני חומרים אלו – ובמיוחד הקולגן – פולטים אור. אך בשונה מהזיקיות, אצלנו העור ושאר הרקמות לא מאפשרות את החזר האור הפלורסנטי מהעצמות (או את חדירתו של אור אולטרה-סגול דרכם מלכתחילה).

חלק השלד של הזיקיות שזוהר הוא בעיקר עצמות עגולות קטנות שמזדקרות מגולגלתן (Tubercles). שכבת העור שמכסה אותן דקה מאוד, מה שמאפשר לאור האולטרה-סגול לחדור דרכה אל העצמות, ולאור הפלורסנטי שנפלט מהעצמות להאיר דרכה החוצה מהגוף. כמו כן, שכבת העור הזו משמשת כפילטר שמסנן חלק מהאור הפלורסנטי שנפלט מהעצמות, וגורם לו לזרוח בגוון כחול יותר – כמו נייר צלופן או פילטרים ססגוניים ששמים על נורות לבנות כדי לקבל אור צבעוני. מעבר לכך, ה"תחפושות" של הזיקיות מהמינים השונים כוללות דפוסים מורכבים של נקודות ופסים, על הראש ולעיתים גם על שאר הגוף.

זיקית זוהרת תחת אור אולטרה-סגול. קרדיט – Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0 (3)
שכבת העור שמכסה את העצמות דקה מאוד, מה שמאפשר לאור הפלורסנטי שנפלט מהן להאיר דרכה החוצה מהגוף. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

ההתקשטות הזו מרמזת שזיקיות אחרות יכולות לראות את העצמות האלו – ושלמעשה, מדובר בדרך לתקשר עם פרטים אחרים. הקישוטים מתחת לעור לא מוגבלים לזיקיות בלבד: לאחר התגלית, מחקר נוסף מצא שגם עצמות הגב של קרפדות מהמין Brachycephalus ephippium (שמכונות באנגלית "קרפדות דלעת") זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. גם במקרה הזה, החוקרים משערים שהתכונה משמשת את בעלי החיים להעברת מסרים ביניהם.

יש לציין שהתופעה הכללית של בעלי חיים שזוהרים תחת אור אולטרה-סגול לא חדשה למדע. פלורסנציה נפוצה בעיקר ביצורים ימיים רבים, כגון אלמוגים, דגים, מדוזות ועוד, וכמוהם גם במעט מינים יבשתיים ובדו-חיים כמו צפרדע העצים המנוקדת הדרוםאמריקאית (Hypsiboas punctatus) שכל עורה זוהר תחת אור אולטרה-סגול. ההבדל הוא שאצל כל היצורים הללו, הרקמות החיצוניות של גופם הן אלה שמאירות – ולכן, העצמות שזוהרות מבעד לעור לשם תקשורת הן תופעה ייחודית ומסעירה.

תחפושות זיקיתיות מתוצרת הארץ

גם בישראל חי מין של זיקיות: הזיקית הים-תיכונית. עצמותיה של זיקית זאת אומנם לא זוהרת דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול – אבל גם להן יש "תחפושות" מרשימות.

גם עצמות הגב של הקרפדות שמכונות באנגלית "קרפדות דלעת" זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Goutte et al., Scientific Reports, CC BY SA 4.0

״התכונה המפורסמת ביותר של זיקיות היא החלפת דגמי הצבע של גופן כתלות בצבע הסביבה, אך הזיקית הים-תיכונית לרוב לא משנה את גוון עורה לפי הרקע שעליו היא נמצאת״, אומרת ד״ר תמי קרן-רותם מחטיבת מדע של רשות הטבע והגנים, שחוקרת מעל ל-20 שנה את התנהגות הזיקית הים-תיכונית בסביבתה הטבעית במסגרת אוניברסיטת תל אביב. ״במסגרת מחקר שלנו ראינו בחלק מהמקרים שינויי דגם צבע תלויי סביבה – כששמנו זיקית על רקע חום והיא שינתה את דגם הצבע שלה לגוון זה. אך אם הייתה הזדמנות להזדווגות – הזיקית החליפה שוב את דגם הצבע שלה, כך שלמעשה תקשורת בין-מינית היא גורם משפיע יותר על שינויי הצבע אצל הזיקיות הללו״.

לפי קרן-רותם, צבען של הזיקיות הים-תיכוניות כן משתנה לאורך חייהן, בהתאם לבית הגידול שבו הן חיות. ״ ובשבועות הראשונים לחייהן, זיקיות חיות קרוב לגובה פני הקרקע, כשבחורש הן נמצאות בעיקר על עשבים יבשים בצבעי חום וצהוב", היא אומרת. "כל הזיקיות בוקעות בצבע חום, כך שצבע הגוף שלהם דומה לגוון הסביבה". לדבריה, כשהזיקיות גדלות, עשבים אלו כבר לא יכולים להחזיק את משקל גופן. לכן הן עולות בגובה, לשיחים ולעצים, ומשנות בהדרגה את צבען לירוק – כלומר, מתאימות את עצמן לגוון של הסביבה החדשה.

לזהור כמו הזיקיות בפורים

יש לציין שהזיקיות הים-תיכוניות השונות לא לובשות תלבושת אחידה: קרן-רותם מספרת שהיא גילתה במחקרה שלזיקיות יש 12 דגמי צבע, כשלכל דגם יש משמעות אחרת. הזיקיות עושות שימוש בדגמים השונים כדי לדווח לזיקיות אחרות שהן פוגשות על הכוונות שלהן, המין שלהם, מצבן הרבייתי ועוד. ״כל דגם מעביר מסר אחר", מסבירה קרן-רותם. "מסר כזה יכול להיות האם נקבה מעוניינת להזדווג או לא, או האם מדובר בזכר שולט ששומר על הנקבה – או לחילופין בזכר קטן בעל אסטרטגיית רבייה של התגנבות שממתין לעזיבתו של זכר שולט כדי להזדווג. את התלבושת הזו הזיקיות "מחליפות" מהר, כדי לא להתגלות על ידי טורפים – כשזכר פוגש נקבה בעונת הרבייה, למשל, הוא עשוי להחליף את דגם הצבע שלו – ולאחר מספר דקות יחליף אותו שוב לדגם הסוואה.

הזיקית הים-תיכונית. מימין דגם חיזור של זכר נחות בשנתו ה-1, באמצע של זכר נחות בין שנתיים או יותר ומשמאל של זכר דומיננטי. צילום – ד''ר תמי קרן-רותם
הזיקית הים-תיכונית: מימין דגם חיזור של זכר נחות בשנתו ה-1, באמצע של זכר נחות בין שנתיים או יותר ומשמאל של זכר דומיננטי. צילום: ד"ר תמי קרן-רותם

יתרה מכך, לכל זיקית יש בצידי גופה שני פסים לבנים מקוטעים (ששונים בין שני צידיה), וקרן-רותם הראתה שהם שונים בין פרט לפרט. כמו דגמי הצבע השונים, גם הפסים האלה משמשים כאמצעי לתקשורת בין הפרטים.

אין ספק שזיקיות יכולות ללמד אותנו דבר או שניים על שימוש בצבע – אבל גם על שימוש חכם במשאבים קיימים. פורים הוא חג מקסים, ובה בעת מזהם – בשל תחפושות מבדים זולים שנועדו למספר לבישות מועט, וכן משלוחי מנות עתירי פלסטיק חד-פעמי. אז אולי השנה נוכל לקחת מעט השראה מהזוחלים המיוחדים, ולא לקנות עוד תחפושת שנלבש ונזרוק – אלא לזהור בפורים באמצעות החפצים והאביזרים שכבר קיימים ברשותנו.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

ממה מיוצר הדבש שאנחנו אוכלים? מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים? מיוחד לראש השנה

thumbnail

פטרייה קטנה ורעילה הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים

thumbnail

מדבירה יעילה או טורף מזיק? סיפורה של אנפית הבקר הדברה יעילה מדי? מחקר ישראלי חדש מצא שציפור עם תיאבון בריא בשם אנפית הבקר, שתפוצתה בארצנו התרחבה בשני העשורים האחרונים – עלולה גם לפגוע במגוון הביולוגי המקומי