יעל מור

הזוג שמחבר בין ציפורים לחקלאים

25/11/2020

היא גדלה בגרמניה והוא בישראל, הוא צפר והיא אגרו-אקולוגית, אבל האהבה לטבע חיברה ביניהם. המחקר המשותף החדש של ד"ר ג'סיקה שקרמן ונועם וייס עוסק בדרך שבה ציפורים נודדות מסייעות לחקלאים לבצע הדברה ביולוגית של מזיקים


בשנת 2009, הגיעה ד"ר ג'סיקה שקרמן מגרמניה לישראל, כדי לחקור את השפעתם של ציפורים ומכרסמים על גידולים חקלאיים במסגרת עבודת הדוקטורט שלה באגרו-אקולוגיה. עד מהרה היא הבינה שהציפורים בגרמניה לא מתנהגות כמו הציפורים בישראל ולכן פנתה למרכזי הצפרות המקומיים כדי לברר על קורס לזיהוי ציפורים. "חיפשתי מישהו שילמד אותי לזהות ציפורים בישראל גם ויזואלית אבל גם על פי הקול שלהן", אומרת שקרמן שהיום חוקרת במו"פ מדבר וים המלח ובמו"פ ערבה דרומית. "שלחתי הודעות לכל מרכזי הצפרות בישראל וביררתי על קורס. מומחה אחד יצר איתי קשר – זה היה נועם".

נועם וייס, שגדל בירושלים ושעל פי הצהרתו עוסק מגיל 10 בצפרות, הוא המנהל של מרכז הצפרות אילת. "קיבלתי הודעה ממרכז הצפרות לוטן שיש מישהי שרוצה ללמוד זיהוי ציפורים בישראל ושהיא מדנמרק או מגרמניה, הם לא בטוחים. עניתי שאני מקווה שמדנמרק ושהיא מוזמנת להתקשר", מספר וייס בחיוך. "כשהיא יצרה קשר אמרתי לה שאין באמת קורס כזה בישראל, אבל שאם היא תבוא להתנדב במשך שבועיים במרכז הצפרות אילת, היא תוכל להכיר את הציפורים מקרוב תוך כדי עבודת ניטור הציפורים המתמשכת שלנו".

ג'סיקה הגיעה לשבועיים בערבה הדרומית והשאר כבר היסטוריה: כעבור חודשים ספורים הפכו השניים לבני זוג והמשיכו לעבוד ביחד על פרויקטים מדעיים משותפים. לאחרונה, שיתפו פעולה במחקר שמשלב בין שני העולמות שלהם: אגרו-אקולוגיה וצפרות. המחקר, שעוסק בהדברה ביולוגית על-ידי עופות נודדים בגידולים חקלאיים, בוצע באזור מגוריהם – הערבה הדרומית – ויוצג ביום העיון השנתי של נקודת ח"ן ב-25 בנובמבר 2020.

ד"ר ג'סיקה שקרמן ונועם וייס. תצלום: זהר וייס

לשמור על נתיב הנדידה

"המוטיבציה שלי במחקר היא לשמור על נתיב הנדידה של הציפורים", אומר וייס. "אם לשמור עליהן אומר ללכת לשכנע חקלאים שהציפורים יכולות לסייע להן בהדברה ביולוגית של מזיקים ושלכן כדאי להם למשוך אותן לשדות – הדרך לעשות זאת עוברת במחקר. לכן, הייתי זקוק לשותף חוקר, שיעשה את העבודה הזאת. הפעם היה לי ממש קל – כי הבאתי את ג'סיקה שבאה ממחקר בתחום הביולוגיה".

במחקר, בדקו הזוג את שירותי המערכת שעופות נודדים מעניקים לשדות בערבה הדרומית, זאת כדי לאפשר את הגברת נוכחותם באזור.

באילת ובערבה הדרומית עובר ציר נדידה מהעמוסים בעולם של ציפורים נודדות. בעונת הסתיו מיליוני עופות מתכוננים לקראת חציית המדבר דרומה ושדות הערבה הם הזדמנות עבורם לאסוף מזון להמשך הדרך ולמלא את מאגרי האנרגיה לעוד ימים ולילות רבים של נדידה מאומצת. משום שבתי הגידול הטבעיים הולכים ונעלמים, הציפורים בוחרות לנוח באזורים מופרים למשל גידולים חקלאיים הכוללים היצע מזון מתאים – חרקים מזיקים.

"הבנתי שיש יחסי קח-ותן בין הציפורים לגידולים חקלאיים", אומרת שקרמן, "וחשבתי שזה רעיון טוב שבמקום שנלחם בציפורים, נמצא דרך לשלב אותן ונעודד את השירותים שלהן בענף חקלאות".

סקר ציפורים בשדה חקלאי. הציפורים שהגיעו לשדות המחקר אכלו את החרקים שמזיקים לחקלאות. תצלום: נועם וייס

יותר עופות אוכלי חרקים בשדה

המחקר החדש נערך בתוך שדות של בצל, דלעת ומלון בקיבוצים אילות וגרופית. תוצאותיו מצביעות על כך שעופות אוכלי חרקים היו מצויים יותר באופן מובהק בתוך השדה – כ-74 אחוז לעומת 40-33 אחוז בסביבותיו, מה שמצביע על כך שהשדה הוא מקור משיכה לסוגי העופות שנצפו: הפפיונים, הנחליאלים, כחולי החזה, העלוויות והסנוניות.

ממצא חשוב נוסף הוא שהציפורים שהגיעו לשדות המחקר אכלו את החרקים שמזיקים לחקלאות ולכן יש להן פוטנציאל לעזור לחקלאי בהדברה ביולוגית של מזיקים. "רצינו להבין איך מצאי העופות קשור למצב המזיקים בגידול", אומר וייס. "בדקנו את כמות המזיקים בשדות ודי מהר התברר באופן מובהק שמיני עופות מסויימים נמשכים אליהם ואוכלים אותם. למשל, גילינו שהפפיון אדום הגרון, הוא המדביר העיקרי של הטריפס (מזיק מוכר ובעייתי בבצל, י.מ) ושהסנונית אוכלת את המזיק כנימת עש הטבק, בעיקר בגידולי המלון".

"המטרה שלי במחקר היא שהחקלאים יצאו עם כלים שניתן ליישם בשטח. אני באה מהתחום של שירותי מערכת אקולוגית, אבל היום אני כבר עוסקת במחקרים על ניהול טבע ואינטראקציה בין שטחים פתוחים, שטחי חקלאות ופיתוח בר-קיימא", אומרת שקרמן, שמנהלת את פלטפורמת המחקר החברתי אקולוגי ארוך הטווח (LTSER) בערבה, תוכנית בינלאומית שמטרתה לייצר ידע רלוונטי לתושבי הערבה לקראת קהילה מדברית בת-קיימא.

על פי וייס, המטרה שלו היתה שונה. "רציתי להפוך את השדות למקום הרבה יותר ידידותי לציפורים נודדות", הוא אומר. "כלומר, לסוג של 'תחנת תדלוק' עם פחות מפגעים כמו חומרי הדברה או כל דבר שעלול לפגוע בציפורים מצד אחד. מצד שני, אני יודע שהציפורים האלה נותנות שירותי מערכת אקולוגית ועוזרות לחקלאי בכך שהן בעצם אוכלות חרקים שמזיקים לגידולים שלו".

סלעית ערבות בשדה בצל. "הכוח לשנות את המציאות נמצא אצל הקהילה המקומית". תצלום: נועם וייס

שמירת טבע מבוססת קהילה

במחקר הזה בני הזוג הביאו שתי נקודות מבט שונות, אבל לכל המחקרים שהם מבצעים יחד יש מטרה דומה ומשותפת: שמירת טבע שמבוססת על הקהילה. "היום אני מבין ששמירת הטבע היעילה ביותר היא דרך קשר עם אנשים – קהילה מקומית וגם קהילה לא מקומית", אומר וייס. "לכן, במרכז הצפרות אילת אנו משקיעים אנרגיה רבה בחינוך סביבתי, בתיירות ובהרבה אירועים קהילתיים וכן בעבודה מתמשכת של פתרון קונפליקטים בין בני אדם וציפורים".

"הכוח לשנות את המציאות נמצא אצל הקהילה המקומית", הוא מוסיף. "אלו האנשים שיודעים להשפיע בצורה הטובה ביותר על מקבלי ההחלטות, כדי שיפעלו בצורה שתשמור הן על צרכי האדם והן על הסביבה. השינוי בשדות יגיע דרך החקלאים, ברגע שהם יבינו שהציפורים הנודדות יכולות לעזור להם".

למידע נוסף על יום העיון של תכנית נקודת ח"ן.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


הדברה ביולוגית

מערכים קשורים

thumbnail

מה הסיפור של שינוי האקלים? לרגל שבוע של אירועי אקלים בישראל ובעולם, עשינו סדר בבעיה העולמית שצריכה להטריד כל אחד ואחת מאתנו – שינוי האקלים העולמי. לידיעת הקורא דונלד טראמפ

thumbnail

טוב שתי ציפורים בשיח מאחת על העץ מחקר ישראלי חדש מצא קשר בין ריבוי שיחים ביערות לבין עלייה בכמות הציפורים במקום. כיצד זה ישפיע על מדיניות דילול הצמחייה ביערות שלנו?

thumbnail

ספר הטפילים הגדול על פי הערכות, רוב מיני בעלי החיים שעדיין לא התגלו בעולם הם טפילים, שמהווים כ-50 אחוז מעולם החי. יוזמה מדעית חדשה מבקשת למפות בצורה יסודית יותר את הטפילים וכך גם לדעת יותר על השפעתם על האדם