תזונה ים-תיכונית היא לא רק סוד אריכות הימים של תושבי איים ביוון ובאיטליה, שנהנים מחיים בריאים ופעילים עמוק אל תוך העשורים העשירי וה-11 לחייהם – אלא אסטרטגיה מרכזית לשיפור בריאות הציבור ולהשגת ביטחון תזונתי. משרד הבריאות הישראלי פועל מזה שנים במאמצים למיגור תופעת משקל היתר שהופכת נפוצה יותר בעולם המערבי ובישראל והתחלואה שהיא גורמת. כחלק מהאסטרטגיה של משרד הבריאות לשיפור בריאות הציבור, פורסמו וקודמו יוזמות שלו להגברת המודעות לתזונה הים תיכונית, המומלצת על ידי תזונאים, חוקרים ורופאים. כעת, ממצאים חדשים מלמדים שלאימוץ תזונה זו יש תועלת נוספת – הקלת הנטל על הסביבה.
התזונה הים תיכונית המודרנית מבוססת על הרגלי התזונה של תושבי אגן הים התיכון בעבר, וכוללת מוצרי מזון מקומיים, זולים וטריים, שהוכחו במגוון מחקרים מהעת האחרונה כמומלצים לשמירה על בריאות תקינה. התפריט הים תיכוני המודרני מושתת על פירות וירקות טריים, קטניות, דגנים מלאים, דגים, שמן זית, מעט מוצרי חלב ועד כוס יין אדום עם הארוחה וכן צריכת בשר בתדירות נמוכה. לתזונה הזו נלווה פעמים רבות אורח חיים הכולל אכילה איטית, חלוקת המזון למספר ארוחות (קטנות) לאורך היום והוספת פעילות גופנית יומית מתונה.
נראה שבאזורים מסוימים באגן הים התיכון, שבהם התזונה המערבית המתועשת זכתה לדריסת רגל מאוחרת, ילידי תחילת המאה העשרים זוכים לאריכות ימים המשלבת חיוניות ובריאות. כך למשל, נראה כי להרגלי התזונה הים תיכונית של תושבים מבוגרים מהאי היווני איקריה יש קשר לעובדה כי הם מצליחים להאריך חיים ולחוש חיוניים לעומת מקביליהם מתוֹככי יבשת אירופה, לצד הימנעות מעישון, הימצאות בקהילה תומכת והרגלי חיים נוספים. ממצאים דומים מלמדים כי להרגלי התזונה המסורתיים של חבל ברבגיה שבאי סרדיניה (איטליה), ששונים ממקביליהם תושבי המגף, יש ככל הנראה חלק בתוחלת החיים הגבוהה של תושביו (אך יש לציין כי במחקר לא נבדקו גורמים כמו השפעות סביבתיות וגנטיות).
בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים המלמדים שתזונה ים תיכונית והרגלי אכילה אלה בריאים יותר לאורך זמן מסוגי תזונה (דיאטות) אחרים. לפי תוצאות המחקרים, נראה שהתזונה הים תיכונית עשירה במזונות המסייעים לגוף בחיזוק מערכת החיסון והלב, בהפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2, בהפחתת רמות הכולסטרול ה"רע" (כולסטרול LDL) בדם ובשמירה על משקל תקין. בנוסף, לצריכה מתונה של שמן זית בכבישה קרה ודגי ים המכילים שומנים חיוניים ובלתי רוויים (אומגה 3 ו-6), מיוחסות השפעות כגון הפחתת רמות טריגליצרידים בדם, הגנה על בריאות העין והראייה והפחתת הסיכון לשבץ, בעיקר בקרב מבוגרים.
אף שהתזונה הים תיכונית חיונית לאורח חיים בריא ונראה כי יש לה השפעות גם על אריכות ימים, הרגלי תזונה אחרים חודרים באופן אינטנסיבי למטבחים ברחבי העולם, וגם לאזורים שבהם נהגו באופן מסורתי ליהנות מתזונה ים תיכונית. מחקר חדש שפורסם לאחרונה בדק את ההשלכות של השינוי הזה – הן מהבחינה התזונתית, והן מבחינת ניצול משאבי המים הדרושים לייצור המזון בכל אחד מסוגי הדיאטות.
המחקר נערך בספרד ובדק את הרגלי הצריכה והתזונה של משקי הבית הנוכחיים בספרד לעומת הרגלי הצריכה של התזונה הים תיכונית המומלצת. בשיטה חדשה שפיתחו, החוקרים העריכו את היקף ניצול המים שנועד לייצור המזון ששימש את משקי הבית שנבדקו (כולל הערכת נפח המים שנוצל לטובת קבוצות רכיבי תזונה מסוימות). נוסף על כך, הוערך הרכב התזונה הנוכחי במשקי הבית בספרד לעומת התזונה הים תיכונית.
תוצאות המחקר הראו שהתזונה הספרדית הנוכחית הולכת ומתרחקת מהתזונה הים תיכונית המומלצת (שככל הנראה אפיינה רבים מתושבי חצי האי הספרדי). התזונה הנוכחית בספרד מכילה שיעור גבוה פי שלושה של בשר אדום או מעובד, מוצרי חלב ומזונות מתוקים (דברי מתיקה ומשקאות מתוקים). במקביל, נמצא שהתזונה הנוכחית בספרד מכילה כשליש בלבד מכמות המומלצת לצריכת פירות, ירקות ודגנים בתזונה הים תיכונית. התזונה הים תיכונית מכילה גם פחות קלוריות (אנרגיה), שכן היא מכילה כמויות קטנות יותר של חלבונים ושומנים ועשירה בסיבים ויטמינים ומינרלים חיוניים (לעומת תזונה מערבית). ההרכב והערכים של התזונה הים תיכונית הוערכו כדומים לתזונה שאפיינה את אוכלוסיית ספרד לפני כיובל.
מבחינה סביבתית, תוצאות המחקר לימדו כי המעבר לתזונה ים תיכונית עשוי להקטין את היקף ניצול המים לצורכי ייצור מזון בכ- 750 ליטר ליום לנפש. תחשיב זה כלל את הערכת היקף צריכת המים הכוללת ליחידת מזון (לרבות השקיית היבולים למאכל אדם או בעלי חיים המשמשים למאכל אדם או שתנובתם משמשת למאכל אדם). כמו כן, החוקרים מצאו שהתזונה הים תיכונית מספקת יותר אנרגיה, סיבים ורכיבי מזון חיוניים לליטר מים.
נראה כי התזונה הים תיכונית טובה יותר גם מבחינה סביבתית הואיל והיא מספקת חומרי הזנה בריאים יותר ליחידת מים מאשר התזונה המערבית, המושרשת גם בישראל. המחקר הספרדי תומך בגישה שהתזונה הים תיכונית הינה תזונה בריאה יחסית לשיטות תזונה שונות, בת קיימא וכזו שנמצאה קשורה בהפחתת תחלואה ונראה כי גם באריכות ימים במקומות אחרים באגן הים התיכון. יחד עם זאת, נראה שהדרך להטמעת הגישה הזו בציבור הרחב עוד ארוכה. ממצאים מהעשור החולף מלמדים כי צריכת הנתרן בארץ, שמקורו בעיקר במזון מתועש ומעובד, גבוהה יחסית. נתונים מדאיגים קשורים גם בצריכת משקאות מתוקים: כחמישית מהישראלים צורכים משקאות ממותקים מדי יום או כמעט מדי יום.
ד"ר אלון שפון, מהמחלקה לתזונה באוניברסיטת הרווארד, ויו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מציין כי "צריכת הבשר בישראל גבוהה מאוד (מעל הממוצע העולמי), ואין לי ספק כי מעבר לתזונה ים תיכונית בישראל יוביל לצמצום צריכת הבשר ועשוי לחסוך משאבים משמעותיים, כולל מים. עם זאת, החיסכון הזה יתקיים בעיקר בחו"ל – משום שרוב המים בתעשיית המזון מן חי משמשים להשקיית הגידולים החקלאיים שמזינים את בעלי החיים (למשל דגנים לעוף), ואלה מיובאים לארץ מחו"ל". כך או אחרת, נראה כי אימוץ של התזונה הים תיכונית על ידי האוכלוסייה עשוי להועיל גם לבריאות הציבור וגם לסביבה.
רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?
הרשמה בחינם