לפני כמה ימים פורסם כי משרד האוצר בוחן אפשרות למסות את השימוש בכלים חד-פעמיים כחלק מהבנה כי השימוש האינטסיבי בפלסטיק חד-פעמי יוצר מפגע סביבתי בעל עלויות טיפול גבוהות (וחשוב לא פחות, גם מפגע בריאותי פוטנציאלי שעלול לגרור גם עלויות נוספות למערכת הבריאות). "שימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק הוא תופעה דרמטית בעולם. הטלת מס שכזה אמורה לצמצם את השימוש בכלים הללו ולהביא לכך שנחיה בחברה ערכית ונקייה יותר", אמר שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.
כמנכ"לית של עמותה המבקשת לחבר בין הקהילה המדעית בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה לקהל הרחב ולמקבלי ההחלטות בישראל, אני מודעת היטב להשפעות השליליות הנרחבות של הפלסטיק ובראשו הפלסטיק החד פעמי על הסביבה ועל הבריאות. הייצור העולמי השנתי של פלסטיק ב-2017, למשל, הגיע לכ-350 מיליון טון. למעט כמות קטנה שמוחזרה (לא כל פלסטיק ניתן למחזור וגם כשכן מתקבל חומר גלם נחות שלרוב לא ניתן למחזור חוזר) וכמות קטנה עוד יותר ששימשה להפקת אנרגיה, כל שאר הפלסטיק הזה הפך למטרד פסולת ולמפגע סביבתי שילווה אותנו ואת הדורות הבאים במהלך 500 השנים הבאות. הכוסות, הצלחות והסכו"ם מפלסטיק שאליהם התמכרו הישראלים וביתר שאת בשנים האחרונות, תחום עם מחזור שנתי שצמח ב-51 אחוז ב-4 השנים האחרונות אמנם נקראים "כלים חד-פעמיים", אבל ההשפעה ההרסנית שלהם על הסביבה נמשכת עשרות ואף מאות שנים.
בתחילת הקיץ קיימנו את הוועידה השנתית שלנו – כנס בינלאומי גדול שנמשך יומיים ושבו לוקחים חלק כ-1,000 משתתפים ואורחים מהארץ ומהעולם. השנה היה חשוב לנו במיוחד לא רק לדון ולדבר על סוגיות סביבתיות בתוך אולמות ההרצאות הממוזגים, אלא גם להראות שניתן להפיק אירוע רב-משתתפים שעומד בסטנדרט סביבתי גבוה. לשם כך, יצרנו סביבה נטולת פלסטיק חד-פעמי באמצעות כמה צעדים שהתגלו כפשוטים ומשתלמים יותר מאשר תיארנו לעצמנו לפני שיצאנו לדרך.
כך, לדוגמה, במסגרת הכנס סיפקנו לאורחינו ארוחת צהריים חמה, טעימה ומזינה בקופסת אוכל שעשויה מחומרים המופקים מתוצרי לוואי של תעשיית החיטה. הקופסה תשמש את משתתפי הכנס בעתיד גם בפיקניקים, בחוף הים, בארוחת העשר בבית הספר ובצהריים במשרד.
הקייטרינג הביא את המזון החם מהמטבח ארוז בתוך הקופסאות כך שצמצמנו באופן משמעותי את בזבוז המזון בכנס. משתתפי הכנס קיבלו בעמדות ההרשמה כוס תרמית ששימשה אותם במהלך הכנס וגם אחריו וכך נמנענו מצריכה מיותרת של בקבוקי שתייה מפלסטיק. אם היה צורך בכפית או בכוס נוספת להכנת משקה חם, דאגנו למוצרים מתכלים שנשלחו בסופו של הכנס לפח קומפוסטר מיוחד.
זה נכון, היינו צריכים להשקיע מחשבה במציאת חברת ההפקה המתאימה, הקייטרינג הנכון והאכסניה המתאימה, אבל בסופו של תהליך גילינו שלערוך "כנס מקיים" יכול להיות לא רק חוויתי וטוב לסביבה אלא באותה מידה גם כלכלי וטוב לכיס.
מבחינתנו, הוועידה השנתית שלנו שימשה עבורנו כהזדמנות לבצע ניסוי בקנה מידה גדול, שבסופו גילינו שאפשר להסתדר בהצלחה גם בלי צריכה מיותרת של פלסטיק חד-פעמי. לכן, אני חושבת שהרעיון שהעלה משרד האוצר למסות את מוצרי הפלסטיק החד-פעמי הוא צעד ראשון מבורך בדרך לפתרון משבר הפלסטיק בישראל.
עם זאת, אפשר לכוון גבוה ועמוק יותר. גם אם בלון הניסוי הזה שהפריח האוצר ישרוד את טלטלת הבחירות הקרובה ויעמוד בלחץ הכבד שמפעילים גורמים ונציגים שונים בחברה הישראלית, שפרנסתם מבוססת במידה משמעותית על כלים חד-פעמיים, הרי שבאיחוד האירופי, בקנדה ובמדינות נוספות מקדמים בשנים האחרונות חקיקה במסגרתה מוצאים הכלים החד-פעמיים משימוש והייבוא שלהם אף יאסר החל מ-2021. זו בעצם דרך המלך – הפחתה במקור של מפגע החד- פעמי תוך צמצום דרמטי בהיקף הייצור של פסולת הפלסטיק והימנעות מהשפעותיו הסביבתיות והבריאותיות.
השימוש המוגבר, ואף מופרז, בישראל בכלים חד-פעמיים מהווה דוגמה אחת, פשוטה וישירה, לאופן שבו כל אחד מאתנו יכול לבחור בדרך פעולה אחרת ובאמצעותה לסייע לחולל שינוי חיובי. בהחלט ניתן לוותר על הכלים החד-פעמיים – גם בשימוש הפרטי (האם, למשל, כל לגימת מים בחדר הכושר דורשת כוס פלסטיק חדשה?) וגם כשמארגנים אירוע חברתי או עסקי גדול, כפי שהוכחנו בוועידה שלנו.
זה יכול להתחיל עכשיו, בדרך לשתות קפה במטבחון במשרד או בדרך לפגישה המכינה לקראת הכנס השנתי הבא שלך.
ד"ר נטע ליפמן היא מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?
הרשמה בחינם