רחלי ווקס

אסטרטגיית יציאה מהחד-פעמי

14/05/2020

בהלת הקורונה העצימה את השימוש המוגבר בפלסטיק חד-פעמי. האם אפשר יהיה לשנות את המגמה?


נושא הפסולת והמיחזור הוא אחד מתחומי החיים הרבים שבהם משבר הקורונה (COVID-19) טרף את הקלפים. המצב מימי טרום המגפה, שבו צמצום השימוש בפלסטיק ומיחזור הפסולת תפסו מקום נרחב יותר ויותר בשיח הציבורי, הוחלף במציאות שבה מסכות וכפפות חד-פעמיות מטנפות את המדרכות כאילו אין מחר. מגפת הקורונה השפיעה הן על התנהגותם של האזרחים  והן על תפקודם של מפעלי המיחזור – אך יש מי שסבורים שהמשבר מציע גם הזדמנות לשינוי חיובי בתחום.

כאמור, בשנים האחרונות הורגש בישראל ובעולם שינוי לטובה בכל הנוגע להפחתת השימוש בפלסטיק על ידי הציבור. הדבר התבטא בחקיקה סביבתית, כמו חוק הפיקדון על מכלי משקה (תשנ”ט-1999) והחוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (תשע”ו-2016), שהובילו לעלייה בהיקף מיחזור הבקבוקים ולירידה בשימוש בשקיות פלסטיק בישראל. מדינות שונות בעולם אסרו החל מ-2021 על השימוש במוצרים וכלי פלסטיק חד-פעמיים ובראשן האיחוד האירופי וקנדה, ובישראל הערים תל אביב-יפו, הרצליה, אשדוד ואילת אסרו על הכנסתם לחופי הרחצה. נראה היה שבקבוקים, כלים ושקיות רב-פעמיים הפכו לפחות נפוצים בנוף ושהמודעות לחשיבותו של הנושא אצל הציבור נמצאת במגמת עלייה.

עם זאת, אילוצי ההיגיינה המוגברת שכופה עלינו מגפת הקורונה קידשו מחדש את כל מה שחד-פעמי. המסכות והכפפות החד-פעמיות לצד מטליות החיטוי החד-פעמיות הפכו למוצר מבוקש ואף הכרחי, שפעמים רבות, כאמור, לא מגיע לפח בתום השימוש. החשש ממגע עם משטחים נגועים הוביל אצל רבים לחזרה אל החד-פעמי שניתן להשליכו: כך, למשל, רשתות מזון מהיר אמריקאיות שעודדו לפני ימי הקורונה את לקוחותיהן להביא כלים מהבית, חזרו לשימוש בכלים חד-פעמיים בלבד עם פרוץ המגפה (לפני שנסגרו). לאור המגבלות שהוטלו, גם המסעדות  ובתי הקפה שעד לא מזמן הגישו לנו את המזון שמכרו בכלים רב פעמיים בישיבה, עברו למשלוחים בכלים חד-פעמיים.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בעקבות משבר הקורונה התרחשה עלייה של כ-10 אחוזים בממוצע בכמות הפסולת הביתית שיוצרה בישראל. נתון זה לא מפתיע בהתחשב בכך שבחודשים האחרונים רובנו כמעט ולא יצאנו מהבית, ושרבים מאיתנו קנו כמויות גדולות במיוחד של מצרכים נוכח המשבר. מצב זה הוביל את הכנסת לאשר הוראת שעה שהגיש השר להגנת הסביבה, ח”כ זאב אלקין, שהעניקה לרשויות המקומיות תמיכה בהיקף של כ-200 מיליון שקל לטיפול בפסולת.

גם בימי הקורונה הישראלים ממשיכים למחזר. תצלום: marc newberry – unsplash

מה עושים עם הבקבוקים?

במקביל, המיחזור הפך לבעייתי יותר בימי הקורונה. כבר בתחילת חודש מרץ אסר משרד הבריאות על רשתות השיווק והקמעונאות ובתי העסק לקבל מהצרכנים בקבוקים ריקים למיחזור בתמורה לדמי פיקדון, מחשש להפצת הנגיף באמצעותם (יש לציין שהאיסור לא תקף בתחנות מיחזור עירוניות ובתחנות מיון ומעבר, ושפינוי הבקבוקים שנפחם ליטר וחצי מהמיחזוריות ממשיך כסדרו). בתגובה, המשרד להגנת הסביבה ביקש מהציבור הרחב לנסות ככל האפשר לשמור בבית את הבקבוקים שמזכים בדמי פיקדון, ולהחזירם כשהתקופה שמוגדרת כשעת חירום תסתיים. רק השבוע, אחרי כחודש וחצי של הקפאת חוק הפיקדון, הודיע המשרד להגנת הסביבה על ביטול ההקפאה ועל חידוש האפשרות להחזיר בקבוקים ולהזדכות על דמי הפיקדון.

עם זאת, גם בימי הקורונה, הישראלים ממשיכים למחזר. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, משקל פסולת האריזות שנאספה למיחזור בפחים הכתומים בחודש מרץ 2020 גבוה ב-37 אחוז ממשקל הפסולת שנאספה במרץ 2019: כ-2,200 טון השנה לעומת כ-1,600 טון בשנה שעברה (גם אם העלייה במספרם של הפחים הכתומים נלקחת בחשבון, עדיין נרשמת קפיצה של 28 אחוז בהיקף מיחזור האריזות).

היקף הפסולת האלקטרונית שנאספה מבתי התושבים עלה גם הוא בתקופה זו, בלא פחות מ-100 אחוז: במרץ 2020 פונו מבתים כ-22 אלף מוצרים חשמליים גדולים, לעומת כ-10,500 מוצרים בתקופה המקבילה אשתקד (אמנם, המשרד להגנת הסביבה נתן לתאגידי המיחזור הקלות בירוקרטיות מסוימות בעקבות קשיי משבר הקורונה, אך חובתם החוקית לאסוף ולמחזר פסולת ככל שניתן נותרה בעינה גם בימים אלה).

לא שווה לקנות פלסטיק ממוחזר

השפעת משבר הקורונה על עולם המיחזור לא מוגבלת לצרכנים בלבד, והיא ניכרת גם בפעילותם של מפעלי המיחזור ברחבי העולם, שהופכים את הפסולת הממוינת לחומר גלם שממנו ניתן לייצר מוצרים חדשים. “הקורונה החריפה בעיה קיימת בעולם מיחזור החומרים”, אומר אילן כץ, יועץ הנדסת סביבה. “לפני כשנתיים סין אסרה על ייבוא של פסולות אליה, כי היא כבר לא רצתה להיות פח הזבל של העולם. לפני שזה קרה, כמויות אדירות של נייר ופלסטיק נשלחו למיחזור בסין מארה”ב ומכל העולם, כולל מישראל”.

המציאות החדשה של הקורונה הובילה לירידה חדה בפעילותם של מפעלי המיחזור בעולם, בעיקר בתעשיית מיחזור הפלסטיק. סיבה אחת לכך היא התמורות שחלו בשוק הנפט, שממנו מופק הפלסטיק: מעל 60 אחוז מהשימוש בנפט גולמי הוא עבור ייצור דלק לכלי תחבורה, ועם הירידה המשמעותית בהיקף התחבורה והפסקתן הכמעט מוחלטת של הטיסות בעקבות משבר הקורונה, במקביל להאטה הכללית שיצרה המגפה במשק, מחיר הנפט צנח בשבועות האחרונים לשפל חסר תקדים, ומחיר החוזים העתידיים לחודש מאי על נפט ממערב טקסס אף עמדו על ערך שלילי למשך חצי יום. “בייחוד בישראל, שבה הכלכלה היא קטנה, כשמחיר הנפט, ומכאן גם מחירי הפלסטיק הבתול, נמוכים יותר, אז לא שווה ליצרנים לקנות פלסטיק ממוחזר”, אומר כץ.

סיבה נוספת לפגיעה במפעלי המיחזור היא הירידה המשמעותית בסחר הבינלאומי בימים אלה. “את מכלי הפלסטיק שנאספים בישראל שולחים למדינות כמו טורקיה או הודו, שם הופכים את המכלים לפתיתי פלסטיק ואת הפתיתים לבקבוקים חדשים”, אומר כץ. “כל הסחר הזה הוא בעייתי היום”.

חלון הזדמנויות למיחזור

על אף כל זאת, לדברי כץ, משבר הקורונה טומן בחובו הזדמנות לקדם את נושא המיחזור בישראל. “מצב מיחזור הפסולת בישראל לא טוב, אנחנו ממחזרים כ-20 אחוז בלבד מהפסולת, כשבעולם המספרים גבוהים בעשרות אחוזים”, הוא אומר. לדבריו, יש לנצל את המומנטום של התקופה הנוכחית, שבה המדע מכתיב את סדר היום, גם לטובת המיחזור. “יש לנו כרגע חלון הזדמנויות, שבו הציבור מקשיב גם לבעיות שמעבר לסטנדרטי”, הוא אומר.

במאמר חדש שחיבר כץ ושהתפרסם בגיליון מיוחד של כתב העת “אקולוגיה וסביבה” שמוקדש למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה, מוצעות דרכים שונות שעשויות לשפר את מצב המיחזור בישראל. אחת הדרכים הללו היא סבסוד תעשיית המיחזור. “תעשיית המיחזור נעצרת כי אין לה שווקים”, אומר כץ. “רק לפני כמה חודשים נסגר מפעל ‘אביב’ למיחזור פלסטיק, כי לא היו לו מספיק לקוחות. אם המדינה תניע את שוק המיחזור על ידי סבסוד של התוצר, אפשר יהיה למנוע את ההטמנה של חומרי גלם”.

כיוונים אחרים שמוצעים במאמר הם מיסוי מטרדים סביבתיים כמו פלסטיק חד-פעמי, עידוד טכנולוגיות שבפיתוח כמו פלסטיק בר-מיחזור וקידום מודלים של שימוש חוזר באריזות. “כל התהליכים האלה מחייבים לשנות את התעשייה, דבר שלוקח זמן רב, ולכן צריך להתחיל לעבוד לטווח הארוך כבר מעכשיו”, מסכם כץ. “לקראת יציאת המשק מהמגפה חשוב להסתכל למציאות בעיניים פקוחות, לנצל את חלון הזדמנות הקצר בדעת הקהל להגברת המימון של פרויקטים סביבתיים ושינוי דעת קהל, וגם לאפשר הוספת כלים לטיפול בפסולת ולהביא להנעת התעשייה והפוליטיקה ממבט קצר טווח, אל ראיה ארוכת טווח ובטוחה לאדם ולסביבה”.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


נפט פלסטיק

מערכים קשורים

thumbnail

השמות החדשים של המדוזות בקיץ הזה רוב המדוזות שתפגשו בים יהיו קצת שונות מהרגיל. הכירו את ביצת העין הים תיכונית, ירחית ארבע הקשתות, השייטת הארגמנית ואת שאר חברותיהן

thumbnail

הפוך על פלסטיק מחקר ישראלי חדש מצא חלקיקי מיקרופלסטיק בחלב תוצרת הארץ. איך הוא הגיע לשם, האם הוא מסוכן לבריאות ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הבעיה?

thumbnail

לייצר פלסטיק מפלסטיק חוקרים שוודים מציעים תהליך תעשייתי מורכב שיוכל להפוך פסולת פלסטיק לחומר גלם למוצרי פלסטיק חדשים. האם זו דרך לעגל את מסלול חייו של הפלסטיק?