חזרה לרשימה >


פרופ’ אמוץ דפני

בוטנאי במכון לאבולוציה ובחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה

01/01/2019 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-ינואר-2019.pdf thumbnail


מה עושה בוטנאי? 

אני מכנה את עצמי “דינוזאור בוטני”. כיום תחום הבוטניקה הקלאסית נמצאת בנסיגה בכל העולם. העיסוק בשמות, בטקסונומיה ובמורפולוגיה מרחיק את האנשים, וכיום אין בארץ מי שיעדכן את מגדירי הצמחים של צמחיית א”י.
המחקר הבוטני מתחיל תמיד בשדה. עצם הנוכחות בשטח יכולה לזמן שאלת מחקר, שאחר כך נבדקת בעזרת תצפיות רבות וניסויים בשדה. רק בשלב הבא נכנסים למעבדה כדי לבחון מהם המנגנונים הביולוגיים והפיסיולוגיים המובילים להתנהגות שנצפתה בשטח.
היות והיום המחקרים הולכים ונעשים מאוד ספציפיים נדרשת עבודת צוות רבה ושיתופי פעולה עם חוקרים מתחומים נוספים (כמו חוקר ריחות, חוקר צבעים, גנטיקאי ועוד).

מהם תחומי המחקר שלך? 

יחסי צמחים-בעלי חיים, בדגש על האבקה. לכל צמח יש את המאביקים שלו, והמחקר שלי בחן מה מושך את המאביקים לפרח מסויים, האם זה הריח שלו, הצבע שלו, או אולי הצורה שלו? מסתבר שלכל צמח יש את הסיפור שלו.
הקדשתי גם לא מעט שנים לחקר של רמייה בהאבקה אצל סחלבים, ובעוד מספר פרחים גדולים ויפים כמו כלניות, נרקיסים ושושנים. בהאבקת רמייה פרחים מסויימים מתחזים לפרח אחר, וכך הם מושכים אליהם את המאביק של הפרח האחר, וזאת ללא מתן גמול למאביק.
בשש השנים האחרונות, מאז שיצאתי לפנסיה, עיקר המחקר שלי עוסק בפולקלור של צמחי ארץ ישראל ואגן הים התיכון. מחקר מסוג זה מתבסס בעיקר על הסתובבות בכפרים וקיום ראיונות עם אנשים אודות השימוש בצמחים. תחת תחום זה יצא לי לחקור על עצים קדושים, צמחי מרפא, שימוש בצמחים בטקסים דתיים ועוד.

מדי עבודה: ג’ינס נוח, כובע ומים כדי לשבת בשדה הרבה (אבל הרבה) מאוד זמן.

איך הגעת לתחום? 

בשנות ה-60, כשהיה נהוג להביא לאמא זרי פרחים לשבת, נמנתי בין משמידי הצמחים. כיום הצדק הפואטי הוא שאני חוקר איך להגן ולשמור עליהם.
המחקר שלי עוסק בעיקר בפרחים גדולים ויפים, והפרחים הללו מצאו את דרכם גם אל השירה שלי, שכן בכובעי השני אני משורר.

בונוסים בעבודה: כל החיים שילמו לי על העיסוק בתחביב שלי. בנוסף, המחקר והעבודה שלי לקחו אותי ללא מעט מקומות בעולם. אבל היכן שלא הייתי, ולאן שלא הלכתי, הפרחים תמיד החזירו אותי לשורשים שלי. אני קורא לזה “בוטניקה ציונית” – ההיכרות שלי עם הרקע ההיסטורי והביוגרפי של צמחיית א”י קושר אותי לארץ, בלי שום קשר לפוליטיקה.

טרנד עכשווי בניהול משאבי טבע וסביבה: כיום המחקרים עוסקים בהבנה ופיענוח של המנגנונים המולקולריים, הגנטיים והאבולוציוניים, האחראים לקשר שבין צמחים וחרקים.

עובדה מפתיעה על… 

כלנית. הכלנית עוקבת אחר קרני השמש במשך כל היום. צורת הפרח היא כמראה קעורה המרכזת את קרני האור למרכז הפרח, שמתחמם לטמפ’ של 25 מעלות צלסיוס, שזוהי בדיוק הטמפ’ האופטימלית  לנביטת האבקנים.
חמנייה, בניגוד לדעה הרווחת דווקא לא עוקבת אחרי קרני השמש…

מסר מאמוץ: מורים ותלמידים, צאו החוצה!

כל יציאה לשדה יש בה מימד של הרפתקאה, של חידוש, של הפתעה, בין אם זה צמח שפורח לא בעונה או לא באזור התפוצה שלו, או כל תופעה אחרת לא מוכרת ומפתיעה. לא צריך להיות פרופסור כדי לגלות משהו חדש.

 

תשמרו על קשר עם אמוץ:  amots.dafni@gmail.com
אמוץ גם פעיל מאוד בפייסבוק, ומוכן תמיד לענות על כל שאלה בקבוצה “בוטניקה לאוהבים – צמחי הבר של א”י“.



הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית