חזרה לרשימה >


פרופ’ נגה קרונפלד שור

חוקרת פיזיולוגיה אקולוגית, ראשת בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב

01/12/2018 document ניוזלטר-דצמבר-18.pdf thumbnail


מה עושה חוקרת פיזיולוגיה אקולוגית? 

חוקרי פיזיולוגיה אקולוגית מתמקדים בתפקוד בעלי חיים בתנאי סביבה (ביוטית וא-ביוטית) שונים ומשתנים – איך בעלי חיים מותאמים לסביבה שלהם? אלו שינויים התנהגותיים ופיזיולוגיים מאפשרים לבעלי החיים לשרוד ולהתרבות בסביבה המשתנה באופן מתמיד? השאלות האלו ואחרות נחקרות מהרמה המיידית ועד לרמה האבולוציונית.

מהם תחומי המחקר שלך? 

אני חוקרת בעיקר את המשמעות האקולוגית והאבולוציונית של השעון הביולוגי בבעלי חיים, מהרמה המולקולרית דרך הרמה הפיזיולוגית וההתנהגותית ועד למחקרי שדה ברמה האקולוגית. החוקרים בקבוצה שלי מתעניינים בריתמוסים יומיים, חודשיים ושנתיים, וחוקרים בעיקר מכרסמים (קוצנים ופסמונים), אבל גם עטלפים, דו חיים ולאחרונה גם לטאות. אנחנו מתמקדים בארבע שאלות עיקריות: דגמי פעילות שונים בבעלי חיים בסקאלה היומית והשנתית, השלכות המעבר לפעילות יומית ביונקים על תיפקוד השעון הביולוגי, אקולוגיה ופיזיולוגיה של שימוש בטורפור והיברנציה*, וההשלכות של זיהום אור.

* טורפור והיברנציה הם מצב בו בעל החיים מוריד את תצרוכת האנרגיה ואת טמפרטורת גופו בצורה מבוקרת מתחת לנורמאלי. במצבים אלו, טמפרטורת הגוף יכולה לרדת אפילו מתחת לאפס מעלות צלסיוס במקרים קיצוניים. טורפור נמשך עד 24 שעות, והיברנציה יכולה להימשך חודשים רבים.

מדי עבודה: אין לי מדי עבודה, אבל כשיוצאים לעבודת שדה צריך כמובן להתלבש בהתאם.

איך הגעת לתחום? 

מאז שאני זוכרת התעניינתי במדע, ובבעלי חיים. נחשפתי לתחום בקורס בתואר ראשון שניתן על ידי פרופסור עמירם שקולניק זיכרונו לברכה. מרגע שהתחיל הקורס ידעתי שזה התחום בו אני רוצה לעסוק.

בונוסים בעבודה:

שני דברים נהדרים בלהיות מדען: האחד שאני יכולה לחקור מה שמעניין אותי ולהתפתח בכל פעם בכוון אחר.  השני היא חדוות הגילוי. זה קורה מעט, אבל כשמבינים או מגלים משהו חדש זה אושר שלא ניתן לתיאור במילים.
כזואולוגית, בונוס נוסף הוא האפשרות לצאת לעבוד בטבע. זה תמיד משמח אותי, גם כשהעבודה פיזית וקשה. לצערי, לאחרונה זה קורה פחות ופחות.

טרנד עכשווי בניהול משאבי טבע וסביבה: 

אחרי שנים בהם התחום התפתח “פנימה” והפך יותר ויותר מולקולרי, מתרחש שינוי כוון ותשומת לב רבה מופנית למשמעות האקולוגית והאבולוציונית של המנגנונים שנחקרים במעבדה. לחקר השעון הביולוגי יש תפקיד חשוב בהבנת התגובה של בעלי חיים לשינויים בסביבה, כמו שינוי האקלים והשימוש הגובר בתאורה מלאכותית (זיהום אור).

עובדה מפתיעה על… 

המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף, ולהפך, גורם לנו לתופעות הדומות לג’ט לג (יעפת). הסביבה נשארת אותה סביבה, אבל השעה משתנה באופן מלאכותי. לשעון הביולוגי קשה להסתגל לשינוי ולוקח לו כמה ימים להסתנכרן לשעה החדשה.

תשמרו על קשר עם נגה:  nogaks@tauex.tau.ac.il

למידע נוסף:  http://nogaks.wixsite.com/kronfeldschorlab



הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית