חזרה לרשימה >


שמרית נוטמן

מנכ"לית ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל – ' 15 דקות'

24/11/2020 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-נובמבר-2020.pdf thumbnail


מהי מטרת הארגון?
15 דקות׳ הוא ארגון נוסעים שמטרתו להוביל מדיניות המקדמת תחבורה ציבורית מקיימת וטובה יותר, אשר מותאמת לצרכי הציבור, ולהפחית את השימוש ברכב הפרטי בישראל. הארגון רואה
בתחבורה הציבורית והמקיימת כלי מרכזי המסייע להקטנת הפערים בין מרכז ופריפריה, להפחתה משמעותית של זיהום האוויר בישראל ולקידום אורח חיים בריא יותר לכלל תושביה״.

"כלומר, הרעיון הוא לאפשר לכל אזרח במדינת ישראל את היכולת להתנייד לאן שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ובכך ליצור מצב שלכל הציבורים והקהלים בישראל תתאפשר גישה לתחבורה ציבורית טובה שתאפשר להם שוויון במימוש הזדמנויות לתעסוקה, השכלה, שירותים, פנאי, ועוד. בין אם מדובר ; הדבר נעשה על ידי עידוד של הציבור והמדינה למעבר לתחבורה מקיימת יותר בתחבורה ציבורית, באופניים, בשיתוף נסיעות (קארפּול), הליכה, או שימוש בתחבורה גמישה (כמו בּאבּל ותיקתק), וכל זאת לצד הפחתת השימוש ברכב הפרטי."

מניין השם ' 15 דקות'?
"הארגון הוקם בשנת 2009 בירושלים על ידי שני תושבי שכונת קטמון שביקשו לקצר את זמן הנסיעה בקו האוטובוס היחיד שיצא מהשכונה אל התחנה המרכזית בעיר, נסיעה שארכה כמעט שעה(!). הם החליטו לארגן את תושבי השכונה, במטרה ליזום הוספת קו שייסע לתחנה המרכזית באותו מסלול שבו נוסעת מכונית פרטית, ללא סיבובים מיותרים. בזכות המאבק המוצלח של הארגון נוסד קו 15 , קו ישיר מקטמון לתחנה המרכזית שמשך נסיעתו הוא כ15 דקות בלבד. הקו נקרא כך על שם הארגון, ששמו ׳ 15 דקות׳, כשהרעיון הוא להדגיש את החשיבות של קיצור זמני נסיעה בתחבורה ציבורית, כך שתהווה חלופה אמיתית לשימוש ברכב הפרטי."

"התפיסה של הארגון היא למעשה מאוד דומה לתפיסה שמקדמת כיום ראשת עיריית פריז, אן הידלגו " עיר 15 הדקות", אשר מבקשת לספק לתושבים את כל השירותים הנדרשים להם (עבודה, בתי ספר וגנים, שירותי בריאות ונוחות, וכו') במרחק של 15 דקות הליכה, רכיבת אופניים, או נסיעה בתחבורה הציבורית מביתם."

באילו אפיקים אתם פועלים? מיהו קהל היעד שלכם?
"הקהל העיקרי שלנו הוא ציבור הנוסעים. אנחנו פועלים יחד איתו ולמענו. השיח נעשה בכמה מישורים, כאשר ברמת הפרט, יש לנו מוקד פניות, עמוד פייסבוק, אתר אינטרנט ודף טוויטר, שדרכם נאספות תלונות על קווים בעייתיים, נהגים, ׳דילוגים׳ על תחנה וכל בעיה אחרת שבה נתקלים נוסעים התחבורה הציבורית. אנו נותנים מענה לנוסעים, מפנים אותם לגורם הרלוונטי שיוכל לסייע, ובוחנים איפה חבויות בעיות שחוזרות על עצמן שבהן אנחנו מטפלים באופן אישי. בנוסף, אנו מקיימים מפגשים, הרצאות, מביאים פאנלים של מומחים, ועוד, והכל בכדי לעורר השראה לנושא התחבורה המקיימת, מתוך היכרות עם יוזמות שונות שמתקיימות בעולם ויכולות להתרחש גם בארץ אם הציבור יירתם לכך."

"את הבעיות שמעלה הציבור אנחנו דואגים להציף כלפי מעלה, לרשויות ולמדינה, במטרה לפעול יחד עם הנוסעים לשיפור התחבורה הציבורית. פעמים רבות אפשר לפתור את הבעיות בעבודה ישירה מול מקבלי ההחלטות, אולם לעיתים אנחנו נעזרים בתקשורת ובמדיה החברתית ככלים על מנת להשפיע על מדיניות משרד התחבורה."

מה הקשר בין סביבה לתחבורה?
"זיהום האוויר מתחבורה בארץ הוא כ30%- מסך פליטת הזיהום, אך הוא מהווה כ70%- מסך זיהום האוויר שאליו נחשפים תושבי הערים. זיהום אוויר הנובע מתחבורה מוחרף אף יותר על ידי פקקי תנועה, שכן רכב העומד בפקק מזהם פי שניים מרכב הנמצא בתנועה."

"את העדות להשפעת התחבורה כמקור העיקרי לזיהום האוויר במרכזי הערים אנו רואים מדי שנה ביום כיפור, אז נרשם שיפור משמעותי באיכות האוויר. השנה הזדמן לנו לראות זאת גם בעקבות הסגר העולמי שאירע במרץ, אז נצפתה ירידה חדה בזיהום האוויר ברחבי העולם, בעיקר במרכזי ערים גדולות, זאת כתוצאה מההפחתה המשמעותית בשימוש בתחבורה ובפעילות מפעלי תעשייה."

"בנוסף לכל אלה, ידוע לנו מתוך מחקרים כי הפחתה בשיעור זיהום אוויר מובילה גם להפחתה בפליטת גזי חממה אל האטמוספירה."

"צמצום הנזק הסביבתי הנגרם מתחבורה תלוי בשני גורמים. האחד, במדיניות שהמדינה מובילה, והשני בהתנהגות הציבור. ברמת המדינה והרשויות המקומיות מדובר ביכולת שלהן לתת עדיפות לתחבורה מקיימת בתוך הערים וביניהן, מה שיכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו: חלוקת הדרך מחדש ומתן מקום לנתיבי תחבורה ציבורית במקום נתיבי חניה או נתיב לרכב הפרטי, הקמת מדרכות רחבות ונוחות לשימוש הולכי הרגל, סלילת שבילי אופניים ועוד. התפקיד של המדינה הוא לבנות תשתיות תומכות תחבורה מקיימת, לספק שירות תחבורה ראוי שמתחרה ברכב הפרטי וליצור תמריצים שיובילו את הנוסעים להעדיף את החלופות לרכב הפרטי (מחיר חניית רחוב גבוה בערים, גזרים למי שבוחר בתח״צ וכו). אז זה התפקיד של המדינה – לתת תמריצים, וגם קצת על הראש למי שמחליט בכל אופן לקחת את הרכב הפרטי."

"ברמת התנהלות הציבור, אנחנו בתור צרכנים צריכים לבחור לשנות את הרגלי ההתניידות שלנו, ולהעדיף שימוש בתחבורה ציבורית, רכיבה באופניים, והליכה על פני שימוש ברכב הפרטי. השינוי הזה לא חייב להיות מאפס למאה, ואפילו שימוש בתחבורה ציבורית בחלק מהנסיעה (כמו למשל נסיעה עם הרכב לתחנת הרכבת, ומשם המשך נסיעה ברכבת) יכול להועיל. דבר נוסף, שכיום בעידן הקורונה נעשה מאוד נפוץ, זה מעבר לעבודה מהבית. כביכול זה נשמע לא קשור כלל לתחבורה, אבל מבחינתנו הפתרון של עבודה מהבית כן נכלל תחת המטרייה הזאת של תחבורה מקיימת, מכיוון שברגע שאנשים לא עולים על הכבישים בדרך לעבודה, יש הפחתה בנְסוּעָה, וכתוצאה מכך יש הפחתה משמעותית בזיהום האוויר הנגרם כתוצאה מתחבורה."

כיצד לדעתך ילדים ובני נוער יכולים להשפיע/לסייע?
"על פי התפישה שלנו, בעמותת " 15 דקות", השיפור בתחבורה הציבורית בישראל תלוי בהכרח בציבור שצורך, תומך ומקדם תחבורה ציבורית. כלומר, השינוי חייב לבוא מהשטח, מהאנשים. על כן אנחנו משקיעים בחינוך הציבור לשימוש ותמיכה בתחבורה ציבורית, וכפועל יוצא אנחנו עובדים עם כל הקהלים – מבוגרים, קשישים, ילדים ובני נוער. עם זאת, הדגש בעבודת החינוך הוא על הילדים והנוער, מתוך ההבנה שאזרחים שתחבורה מקיימת היא ערך שמוטמע בתוך עולם הערכים שלהם כבר מגיל צעיר ייטו להשתמש יותר בתחבורה ציבורית, ואף להפחית ואפילו לוותר על השימוש ברכב הפרטי בחייהם."

"ההשפעה של בני הנוער לא מסתכמת בעיצוב ההרגלי התנועה שהם יאמצו בחייהם הבוגרים. ההשפעה של חינוך הנוער על התחום התחבורה בארץ היא מיידית. בני הנוער צורכים כיום את מירב המידע שלהם מהרשתות החברתיות. קבוצות צעירים שלומדים לעומק את נושא התחבורה המקיימת ומובילות שיח בנושא ברשתות החברתיות ועם מעגלי השווים, בשפה שלהם, יכולות להוביל להתעניינות מוגברת בנושא התחבורה המקיימת בקרב הנוער ולהפיכת הצעירים לצרכנים נבונים יותר שיודעים להתלונן כשצריך, ולפעול לקידום התחבורה הציבורית במקום מגוריהם ובכלל."

מהו לדעתך תפקיד המורים בכל הקשור לחינוך לתחבורה מקיימת?
"המורים יכולים לקשר את נושא התחבורה המקיימת לחיי היומיום של התלמידים, ולהראות להם איך הם בעצמם יכולים לעשות שינויים בנושא, ובכך להוות דוגמה אישית. בנוסף לכך, המורים יכולים לקשר את הנושא הזה ליתר הנושאים הנלמדים בכיתה ולשלב את נושא האקטיביזם התחבורתי באופן אינטגרלי בתכנים הנלמדים. המורים, כדמויות משמעותיות בחיי התלמידים, יכולים לעודד יוזמות של תחבורה מקיימת כמו למשל:

  • ״אוטובוס הליכה" – קבוצה של תלמידים שמלוּוה בהורים מתנדבים והולכת לבית הספר ובחזרה ממנו, בצורה דומה לזו שבה אוטובוס היה מסיע אותם עם נתיב קבוע, תחנות קבועות וזמני איסוף קבועים. בראש ה"אוטובוס" צועד אחד הורים המוביל את הקבוצה, ובקצה ה"אוטובוס" ישנו מבוגר נוסף שמאסף את הקבוצה ההולכת.
  • עידוד רכיבה על אופניים לבית הספר, ורכישת מנעולים למתקן אופניים בכניסה לביה"ס.
  • איסוף תלונות על פעילות קווים במסלול בית הספר, והעברתם לרשויות המקומיות.
  • פגישה עם נבחרי ציבור מקומיים וארציים על מנת לשוחח על חשיבות קידום התחבורה המקיימת (מדרכות רחבות ונתיבי הליכה בטוחים, נתיבי אופניים ונתיבי תח״צ) בעיר שלהם ובארץ.

"היוזמות והשינויים יכולים להיות קטנים בהתחלה, אך ככל שיותר תלמידים, מורים ומשפחות מצטרפים ליוזמה, כך מעגלי העשייה והשינוי מתרחבים וגדלים והופכים להיות לפרויקטים משמעותיים בעלי יכולת השפעה רבה יותר על המציאות של כולנו."

 

מחפשים להביא לכיתה תכנים העוסקים באקטיביזם למען תחבורה מקיימת?
הכירו את תכנית "מחשבים מסלול" של ' 15 דקות', המעניקה ידע וכלים לאקטיביזם למען תחבורה מקיימת, המיועדת למורים ולבתי ספר שרוצים ללמוד וללמד על חשיבות התחבורה המקיימת בכלל, ותחבורה הציבורית בפרט. התכנים מותאמים לכיתות ז'-י"ב ומועברים על ידי צוות מדריכים מטעם הארגון.
לפרטים נוספים והרשמה יש לפנות ליעל כצמן, מנהלת החינוך בעמותה:
yael@15minutes.co.il, 0522554750



הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית