חזרה לרשימה >
זווית-בחינוך-ניוזלטר-מאי-2019.pdf 
אני גם כותבת את השלטים השונים שמוצבים בגן החיות. אם זה השלט שמוצב בכל חצר של בעל חיים ונותן מידע זואולוגי בסיסי על בעל החיים ואם אלו שלטי הרחבה בנושאי זואולוגיה, שמירת טבע, אקולוגיה ועוד.
מהם תחומי המחקר/העבודה שלך? אנחנו מנהלים מעקב יומיומי אחרי אוסף בעלי החיים שלנו – כמעט 1300 בעלי חיים מ-150 מינים שונים. האוסף מנוהל באתר מיוחד לגני חיות שבו יש "תיק" לכל בעל חיים או עדר, בו אנחנו מעדכנים כל מה שקורה לבעלי החיים שלנו כמו: הטלת ביצים, המלטה, מוות, טיפולים רפואיים, חיסונים, מעבר מחצר אחת לשניה ועוד ועוד. בכל בוקר אני מעדכנת את האתר לפי הדוחות ששולחים המטפלים.
מתוקף תפקידי אני גם כותבת הרבה מאמרים זואולוגיים ואקולוגיים. חלק מהמאמרים משמשים את המדריכים והמטפלים שלנו ומעשירים את הידע שלהם אותו הם מעבירים לקהל שלנו בהדרכות ובמפגשים עם קהל. המידע זואולוגי מופיע גם באתר הספארי. בנוסף אני כותבת פוסטים בדף הפייסבוק של הספארי במדור "זואולוגיה עכשיו" ובפוסטים אחרים.
מדי עבודה: כשוכנת משרד אני לא לובשת ביום-יום את מדי הספארי. הספארי מאוד נוח מבחינת ביגוד. אין שום קוד לבוש ואפשר לבוא בג'ינס וטישרט בכיף. בימים עמוסים כמו חגים וחול המועד, כשאני יוצאת לגן החיות לסייע למטפלים לקבל את פניהם של אלפי המבקרים אני לובשת חולצת ספארי ועונדת תג שם.
איך הגעת לתחום? התחלתי לעבוד בספארי כשנה אחרי שסיימתי תואר שני באקולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. יום אחד פשוט החלטתי להתקשר למחלקת החינוך בספארי ולשאול אם הם צריכים עובדים. התשובה היתה לא, אבל מחר יש מיונים לקראת קורס הדרכה. הגעתי למיונים, התקבלתי ועברתי קורס מדריכים. הדרכתי רק מספר זעום של הדרכות ואז התמניתי לרכזת ההדרכה. זה היה לפני 18 שנה! כמו הרבה עובדים אחרים שצמחו כאן בספארי, (חלקם התחילו כילדי קייטנות!) התקדמתי ולפני כארבע שנים הצטרפתי לד"ר גלעד גולדשטיין האוצר של הספארי שקיבל את התפקיד לאחר שד"ר אמליה טרקל שהחזיקה בו כשלושים שנה יצאה לגמלאות.
בונוסים בעבודה: ברגע זה למשל אני שומעת מהמשרד שאגות של אריות. טוב, זה ממש לא מפליא, בסוואנה שאגת האריות נשמעת למרחק של 7 קילומטרים.
חוץ מהתענוג של לעבוד בגן חיות, לשמוע מהמשרד את הסיאמנגים שרים, או את אריות שואגים, לעבור בכל בוקר בדרך למשרד ו"להיתקע" בפקק של שלושה קרנפים שהולכים להם על הכביש באיטיות, ולראות את שלוש גורות הקרנף החדשות והמתוקות? יש עוד שלושה בונוסים שאני יכולה לחשוב עליהם: הראשון, לעסוק יום יום בתחום שהכי מעניין אותי. לעבוד בעבודה שגורמת לי ללמוד דברים חדשים בכל יום, ולהיות מעודכנת בנושאי שמירת טבע בארץ ובעולם.
שנית, לגני חיות (טובים!) בעולם יש תפקיד מכריע בשמירת טבע. מינים רבים נמצאים בעולמנו רק בזכות השבה לטבע מגרעיני רביה בגני חיות, כמו הקונדור קליפורניה, ראם סהרה, חמוס שחור-רגל, סוס פז'בלסקי ועוד. שלא לדבר על הכוח החינוכי האדיר של גני החיות שמארחים מיליוני מבקרים בשנה (יותר מחצי מליון רק בספארי בכל שנה) שנחשפים למסרים של שמירה על הטבע וכבוד כלפי בעלי חיים. אני גאה במיוחד לעבוד בגן חיות שמפעיל את בית החולים היחיד בארץ שמטפל בחיות בר בשיתוף עם רשות הטבע והגנים.
ושלישית, ולא פחות חשוב, אני עובדת עם אנשים נפלאים, שותפים לדרך ולהשקפת העולם. על חלק מעמיתי לעבודה אני בהחלט יכולה לומר שגדלנו ביחד, צמחנו והתפתחנו אישית ומקצועית ואני אוהבת אותם אהבת נפש.
טרנד עכשווי בתחום העיסוק שלך: אני חושבת שאין ברירה אלא להודות שהטרנד שהלך וגבר בשנים האחרונות הוא ה"ניו מדיה" ובעיקר הפייסבוק. עם השנים אנחנו בספארי עושים שימוש גדול יותר ויותר בפייסבוק ובאינסטגרם לפרסום אבל גם לעדכון בדברים חדשים שקורים אצלנו, כמו למשל גורת הקרנפים החדשה. אבל תמיד מקפידים לפרסם גם תכנים שעוסקים בשמירת טבע ובאקולוגיה.
לא ניתן לשחרר את בעלי החיים מגן החיות לטבע! בעלי החיים שלנו לא ישרדו בטבע. הם לא למדו איך לחיות בטבע, ממה להיזהר, מה אפשר לאכול ומה לא, ואיך מתמודדים עם תחרות או טורפים. עובדה אחרונה: חדשות לבקרים אנחנו שומעים זעזוע מהקהל על איך זה יתכן שמחזיקים פינגווינים מסכנים בגן חיות בלי קרח. "נורא חם להם!". אז הנה עובדה מפתיעה (או שלא) הפינגווינים בספארי הם פינגווינים אפריקאים! הם חיים בקצה הדרומי ביותר של יבשת אפריקה שם מזג האוויר דומה מאוד לזה שבישראל. ובכלל, רק שבעה מתוך 19 מיני הפינגווינים בעולם חיים ממש בקוטב הדרומי.
מגוון ביולוגי כולל למעשה את כל החיים על פני כדור הארץ על כל צורותיהם ואת הסביבה הביוטית (חיה) והא-ביוטית (דוממת) שבה הם חיים. זוהי ללא ספק מונח בעל הגדרה רחבה מאוד אבל גם בעל ערך חשוב ביותר לקיום כדור הארץ שלנו. כדור הארץ שלנו הוא בית למגוון ענק של ייצורים חיים החל מחידקים חד תאיים ועד ללוויתנים כחולים. היצורים החיים האלה חיים במגוון גדול של סביבות: יער עד, מדבר, ים, ביצות, נחלים, חורש, טונדרה ועוד ועוד. ביחד הם מהווים מגוון גדול של מערכות אקולוגיות מורכבות מאין כמותן שמתרחשים ביניהם אינספור יחסי גומלין. לפעמים אנחנו יכולים לשער מה יקרה עם יעלם מין אחד, או קבוצה של מינים שיש לה תפקיד מסויים במערכת, כמו למשל טורפי העל, או מפיצי הזרעים. אבל לפעמים לא ברור לנו מה תהינה ההשלכות של אובדן כזה. ברור היום לגמרי שכדי לשמור על הטבע, ולמעשה לשמור על קיומנו שלנו בתוכו, אנחנו חייבים לשמור על המגוון הביולוגי. גריעה של עוד ועוד גורמים מהמארג העדין והמורכב שלו אנחנו קוראים טבע, יגרום בסופו של דבר לקריסה של הכל.המגוון הביולוגי מתמודד בימנו עם מגוון גדול של אתגרים. בתי גידול רבים נהרסים ומקוטעים במגוון דרכים שהנפוצות שבהם הם זיהום, כריתת יערות וסלילת כבישים. כתוצאה מכך מינים רבים עומדים בפני סכנת הכחדה. צריכה שאינה בת קיימא, ציד בלתי חוקי, מינים פולשים, מינים מתפראים ועוד מאיימים גם הם על חיות הבר, עד שברור היום שאנחנו נמצאים בעיצומה של ההכחדה השישית.איך גני חיות קשורים לזה?
גני חיות טובים שעומדים בסטנדרטים גבוהים וחברים בארגוני גני חיות בינלאומיים תורמים רבות לשמירת טבע. למעשה היום יש רק שתי הצדקות לקיומו של גן חיות: חינוך ושמירת טבע. גן חיות שאינו עוסק לפחות באחד משני הדברים הנ"ל מאבד את הצדקתו להחזיק בחיות בר בשבייה.
גני חיות בעולם עושים עבודה חשובה מאין כמוה של חינוך ילדים ומבוגרים וקירוב של אנשים אל הטבע. אין ספק שהצפייה בחיות הבר בגן החיות, כשהן מציגות התנהגויות טבעיות, מרגשת, מפעימה ומניעה אנשים להיות מעורבים ולשמור על הטבע.
חיות הבר בגני החיות מהווים למעשה "ביטוח" שעושה האדם לחיות הבר בטבע. גני חיות מחזיקים בגרעיני רביה שמנוהלים באופן בינלאומי על מנת לשמור על אוכלוסייה בת קיימא ובריאה גנטית ונפשית. חלק מגרעיני הרבייה האלה כבר תומכים באוכלוסיות שהושבו לטבע, כמו קונדור קליפורניה למשל, וחלק מהווים "ביטוח" ומוכנים לרגע שבו יקראו לבוא לעזרת אחיהם שבטבע. נכון, שכתבתי שלא ניתן להחזיר את החיות לטבע, אבל בכל זאת במאמצים גדולים ותחת פיקוח צמוד כן השיבו גם טורפים גדולים כמו נמרים פרסיים לטבע ברוסיה ב-2016, עוד מעט מוקדם לדעת האם הם יצליחו לשרוד לאורך זמן. אך יש דרכים נוספות בהן גרעין הרבייה יכול לתרום ולסייע לחיות הבר בטבע. השבת עופות לטבע נעשית בהצלחה רבה. יש ניסיון רב בהשבה של דורסי יום כמו נשרים למשל. בכל שנה גוזל אחד או שניים ילידי הספארי מועברים לאקלום בחסות רשות הטבע והגנים ומשוחררים לטבע בגיל שלוש בערך. אוכלוסיית הנשרים בישראל לא תשרוד לאורך זמן ללא התגבור המתמיד מגרעין הרבייה בגני החיות ובחי-בר.
גרעיני הרבייה יכולים לתרום גם רק את הגנים שלהם בדמות זרע או ביצית, שיעזרו לשמור על הטרוגניות גנטית בטבע שהולכת וקטנה ככל שהאוכלוסיות קטנות, ועלולה להגיע לצוואר בקבוק מסוכן. הנקבות יכולות להיות גם אימהות פונדקאיות לתתי מינים בסכנת הכחדה. כמו יתאפשר אולי עם תת המין קרנף רחב-שפה צפוני שנותרו ממנו היום רק שתי נקבות לא פוריות וכמה וכמה דגימות תאים מוקפאות.
הפוטנציאל של גני החיות לעזור לטבע הוא גדול ומגוון מאוד. בשביל לקיים אותו אנחנו זקוקים לכם, שתבואו לבקר! מוזמנים לספארי לסיור מודרך עם תלמידים (בכל הגילאים ובמגוון נושאים) או בביקור משפחתי. להתראות בספארי!
תשמרו על קשר עם קרן: [email protected]
רוצים להזמין את קרן אור לשוחח בוידאו עם תלמידיכם?
תוכלו לעשות זאת באמצעות תכנית "מדען ברשת" של מכון דוידסון לחינוך מדעי.
התכנית אינה כרוכה בעלות.
כדי להשתתף בתכנית הירשמו כאן להדרכה חד פעמית קצרה און-ליין.