חזרה לרשימה >


ד"ר דור אדליסט

אקולוג ימי אוניברסיטת חיפה

01/06/2019 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-יוני-2019.pdf thumbnail


מה עושה אקולוג ימי? אקולוג ימי עוסק באקולוגיה של הים, שלמעשה זה אומר שאני עוסק במגוון די רחב של נושאים שקשורים בחיים בים ובבתי הגידול שהם מאכלסים והשינויים בהם. גם אם אני אבחר להתמקד בתהליך או בתופעה מסוימת, מכיוון שכל המערכות האקולוגיות של הים מחוברות אחת לשנייה, אז אני אגלה שיש להם השפעה על הרבה דברים אחרים בים.

חשוב להבין גם שאקולוג לא רק חוקר את הסביבה החיה, אלא גם את מערכת היחסים של הסביבה החיה עם בני האדם. זה המקום שבו אקולוגיה פוגשת את איכות הסביבה. אקולוגיה היא ענף מדעי, ואיכות הסביבה זו דיסציפלינה שיותר עוסקת בבני אדם ובקשר שבינם לבין המערכות החיות. זהו קשר דו-כיווני, שכן בני האדם נסמכים על המערכות הימיות מצד אחד – למשל אנחנו נושמים חמצן שמיוצר
בים, שותים מי ים מותפלים, צורכים דגים למאכל שהים מייצר ואנחנו רוצים שהים שלנו יהיה נקי ממדוזות, אך מצד שני יש דברים שאנחנו עושים שמפריעים למערכת האקולוגית לתת לנו את השירותים האלה, כמו למשל זיהום, שינוי האקלים, דיג יתר, עידוד של פלישת מינים, ועוד דברים נוספים שבסופו של דבר פוגעים במשאבי הים. החוכמה היא להשיג איזון שיאפשר לקבל את השירותים
האלו בטווח הארוך.

מהם תחומי המחקר שלך? תחומי המחקר שלי משתרעים על כמה נושאים. תחילה חקרתי את נושא השוניות המלאכותיות, ואחר כך עברתי לבחון את נושא הדיג, ובשנים האחרונות אני עוסק הרבה בפלישת מינים ובעיקר במדוזות.

נחילי מדוזות הינם דוגמה קלאסית, משום שהנושא הזה יושב בדיוק על התפר שבין בני האדם לסביבה מצד אחד המדוזות הן מטרד עבור האדם (שאותו אגב אנחנו מנסים עכשיו להפוך למשאב), מצד שני הן חלק מהמערכת האקולוגית ומארג המזון, ומצד שלישי הרבה מאוד מהפעולות שלנו מעודדות את הריבוי וההתפשטות שלהן. לכן אנחנו צריכים ללמוד כיצד למתן את הפעולות המזיקות שאנו עושים וכך לפתור את בעיית המטרד, אך גם כדי לתת למדוזות את המקום הנכון שלהן כחלק מהמערכת האקולוגית. כלומר ישנו איזשהו איזון עדין שאנחנו צריכים ללמוד איך להגיע אליו.

מדי עבודה: היות ורוב העבודה שלי נעשית מול מחשב, אני כמעט ולא לובש חלוק מעבדה. כאשר אני כן יוצא לשטח, אז זה תלוי מה אני עושה – אם צוללים, אז חליפת צלילה. אם מתעסקים עם מדוזות רצוי שיהיו כפפות פלסטיק ארוכות. אם אני יוצא לסקר על ספינת דיג, אז מגפיים\ערדליים כדי לא להירטב ולא להרטיב את הספינה כשאני נכנס, ואם הסקר מתבצע בחורף אז הכי חשוב לבוא בבגדים
חמים. בנוסף לעבודתי כחוקר אני גם מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללת רופין, ואז אני משתדל להקפיד על חולצה מכופתרת. כנ"ל גם בכנסים מדעיים בארץ ובעולם.

איך הגעת לתחום? כאשר התחלתי את הלימודים במכללה הימית במכמורת, לא ידעתי בכלל שאני רוצה להיות מדען. תמיד אהבתי את הים, ומכמורת היה נראה לי כמו מקום כיף ומעניין ללמוד בו, ואני חושב שעד היום הסיפור של כיף ועניין החזיק אצלי מעמד.

בונוסים בעבודה: הים התיכון הוא הים שמשתנה בקצב הכי מהיר על פני כדור הארץ, וקצב השינוי הזה הופך אותו להיות מקום מרתק לאקולוג ימי. השינויים הללו תורמים להגעה של מינים חדשים אליו, מינים שלא הכרנו לפני כן וזה די מדהים לראות את הקצב המהיר הזה של שינוי. בכלל, העובדה שיש לי את האפשרות לבלות בים כחלק מהעבודה שלי, גם אם זה חלק יחסית קטן מהזמן, זה כבר בונוס בפני עצמו.

טרנד עכשווי בתחום המחקר שלך: בשנים האחרונות אני עוסק במדע אזרחי. זהו תחום חדש יחסית, העוסק בשיתוף פעולה בין אזרחים למדענים. כך בפרויקט שלנו "מדוזות בעם", אנחנו עוסקים במיפוי והתרעה על התקרבות נחילי מדוזות לחופי ישראל בעזרת הציבור ומציאת פתרונות לאתגרים שהם מציבים. בציבור יש הרבה מאוד אנשים שאוהבים את הים ומבלים בו די הרבה, והם משתפים אותנו בתצפיות של המדוזות שלהם באתר המדוזות הישראלי, בקבוצת הפייסבוק "מדוזות בעם" ובאפליקציה חדשה בשם זה שצפויה לצאת ממש בימים הקרובים.

באופן הזה אנחנו המדענים מגדילים את הידע שלנו על המדוזות, ובתמורה אנחנו חולקים את הידע הזה בחזרה עם הציבור אנחנו מפרסמים מפה המציגה את תפוצת המדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת. כל מי שמעוניין ללכת לים, יכול להתעדכן במצב המדוזות בשטח ועל סמך המידע הזה להחליט באיזה חוף לבלות. אנחנו גם משתפים את הציבור בידע המדעי שנמצא ברשותנו, בכל הקשור למניעה וטיפול בצריבת מדוזות, מיני המדוזות המצויות בים התיכון, ועוד כל מיני עובדות מעניינות ומפתיעות על מדוזות. המידע הזה שאנחנו מעבירים לציבור מסייע ליצור חוויית בילוי נעימה יותר, בייחוד לכאלה שמפחדים וחוששים מהמדוזות, וכך אנו מקרבים אותם יותר לים.

חשוב לציין שכל אחד שנמצא בים ויש לו סמארטפון וגישה לאינטרנט, יכול להפוך למדווח, מה שהופך גם את הילדים ובני הנוער של היום וגם את הפנסיונרים שלנו למדווחים פוטנציאלים ולמדענים אזרחים. אנחנו עובדים עם כמה בתי ספר במטרה להחליש את הפחדים של הילדים מהים, להגביר את החיבור שלהם אליו ולהראות להם שיש להם אפשרות לתרום למדע, וזה מרגיש כמו ניצחון לכולם.

בנוסף אני חבר בקבוצת מחקר של האיחוד האירופי בשם GoJelly שעוסקת במציאת שימושים שונים למדוזות ובכללם ייצור פילטר מהריר שלהן, שימנע הגעה של מיקרופלסטיק לים.

עובדות מפתיעה על… מדוזות
ישנן מדוזות בנות אלמוות, שאינן מתות מזקנה כיוון שהן מצליחות להצעיר את התאים שלהם, בתהליך שטרם ברור למדע. מדען יפני שעובד עליהן טוען שאם נפענח את התהליך הזה אולי גם אנחנו נזכה בחיי נצח.

עוד עובדה מפתיעה שרוב האנשים לא יודעים אותה, היא שבמחזור חיי המדוזות ישנו שלב ישיב, שבו הן מתיישבות על מצע קשה. ולמה העובדה הזאת חשובה? משום שמסתבר שהפלסטיק שמזהם את הים מהווה מצע התיישבות אידאלי למדוזות בשלבי החיים הצעירים, ובכך עוזר להן להשלים את מעגל החיים שלהן ולהפיץ אותן בים. כלומר, אם אנחנו רוצים פחות מדוזות בים, חשוב מאוד שלא להשליך פסולת פלסטיק לים.

לקראת יום האוקיינוסים הבינ"ל, מדוע חשוב לשמור על הים?
כל נשימה שנייה שלנו אנחנו חבים לפוטוסינתזה שמתבצעת בים, וכל לגימה שנייה של מים שאנחנו לוגמים היום בישראל מגיעה מהים. גם קירור טורבינות החשמל שלנו בארץ מתבצע על ידי שימוש במי הים. מהזווית של המדוזות אני יכול לומר שאמנם הן נמצאות עמנו כבר חצי מיליארד שנים, אבל הן גם היצור היחיד שפוגע ישירות בכל סוגי שירותי המערכת הימית – שירותי תרבות (צריבת הרוחצים) שירותי אספקה (דיג, חשמל, התפלה), שירותי ויסות (כמין פולש) ואולי אפילו בייצור החמצן עצמו, כך שיש לנו סיבות טובות לחקור ולהמשיך לספק לציבור פתרונות.

תשמרו על קשר עם דור: [email protected]

כתבות בהן דור מופיע: המדוזות של החורף, כמה עולות לנו המדוזות?, נקודת מבט של מהגר, עונת השמיטה של הים



הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית