חזרה לרשימה >


ד”ר גיל אשל

התחנה לחקר הסחף, האגף לשימור קרקע וניקוז, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

01/12/2019 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-דצמבר-2019.pdf thumbnail


מהם תחומי המחקר שלך?
אני עוסק בשימור קרקע ובריאות קרקע בדגש על הסביבה החקלאית. מטרת המחקרים שלי היא להקטין כמה שאפשר את ההשפעות השליליות של הפעילות החקלאית על הסביבה, ולנסות ליצור חקלאות בת-קיימא, כזו שתאפשר לשמור על היכולת של הקרקע לספק לנו מגוון רחב שירותי מערכת לאורך שנים.

בעיניי האדם, תפקידה העיקרי של הקרקע הוא לספק לנו מזון, אולם שירותי המערכת האקולוגית שמספקת לנו הקרקע כוללים גם שירותי ויסות של תהליכים ומחזורים בטבע (מחזור המים, מחזור הפחמן, מחזור החנקן, ועוד) ושירותי תמיכה (בצמחיה, במגוון הביולוגי וכו’). לכן אנחנו רוצים לשמור על הקרקע בריאה כדי שנקבל ממנה את מגוון השירותים שהיא יכולה לספק. עם זאת, בפועל נוצר מצב שהפעילות החקלאית האינטנסיבית, שמטרתה להניב יותר יבול, למעשה פוגעת בבריאות הקרקע וגורמת לה להיות רגישה יותר לסחיפה. כך שמצד אחד אנו מעבדים את הקרקע עבור ייצור מזון, ומהצד השני אנו מאבדים אותה כתוצאה מסחיפה מוגברת, וכך אנו גם מאבדים שירותים אחרים שהקרקע מעניקה לנו.”

מדי עבודה: “רוב המחקרים שאני עושה מתבצעים בשטח החקלאי. לכן אני תמיד מצויד בכובע, מים, קרם הגנה, ובגדי עבודה שאפשר ללכלך. מי שמתעסק בקרקע חייב להיות מוכן ללכלך את הידיים, זה חלק מהעסק.”

איך הגעת לתחום? “אני במקור מגיע מרקע חקלאי. כלומר, נולדתי במושב, אבי ז”ל היה חקלאי, וחקלאות תמיד דיברה אליי. בשלב מסוים כשחיפשתי מה ללמוד, גיליתי שקרקע, שהיא מבחינתנו תמיד שם, הינה מערכת מאוד מורכבת, מאוד מרתקת ואחת המערכות החשובות לאדם בכלל ולסביבה, כיוון שהיא למעשה בכל מקום. לכן בחרתי בלימודי מדעי הקרקע.”

בונוסים בעבודה: “קודם כל מדובר בעיני בתחום מרתק. בכל הנוגע לקרקע, אנו כל הזמן נחשפים לדברים חדשים שלא ידענו או לא ייחסנו להם מספיק חשיבות. כשאני למדתי מדעי הקרקע אז התייחסנו אליה בעיקר כמצע גידול, והיום אנחנו מבינים שהקרקע היא מערכת אקולוגית שלמה – קרקע היא מערכת נקבובית דינמית המורכבת משלושה מצבי הצבירה מוצק, נוזל וגז, שמתקיים בתוכה מארג מזון שלם הכולל חיידקים, פטריות, תולעים, עכבישים, נמטודות, פרוטוזואות ועוד. כיום המחקר במדעי הקרקע מנסה להבין טוב יותר את יחסי הגומלין בין התנאים האביוטיים בקרקע לבין המערכת הביוטית שחיה בה ולחשיבות של אלו לתפקודה של הקרקע במתן מגוון רחב של שרותי מערכת.

לכן גם בנוגע לעיבוד הקרקע, כל מה שחונכתי עליו מתברר היום כלא נכון. אם פעם לימדו שכדי להגביר את יצרנות הקרקע צריך לעבד אותה, להפוך אותה ולתחח אותה, היום אנחנו יודעים שזה דווקא פוגע בה. אותו הדבר גם לגבי הדברת עשבים. היום ידוע לנו שקרקע חשופה היא בסכנת סחיפה גבוהה, ולכן חשוב שעל הקרקע תהיה תמיד שכבה שתגן עליה, בין אם זה צמחייה עשבונית שמכסה אותה או נשר של עלים שהתייבשו. לכן במקום להילחם בעשבייה, אנו צריכים לנהל אותה כדי להגן על הקרקע תוך הקפדה שהיא לא תצא משליטה. כיוצא מכך, הרבה פרות קדושות נשחטו במהלך כל השנים בהם אני עוסק בבריאות ובשימור קרקע.

בנוסף, לאור כל הידע החדש שהצטבר משנים של מחקרים, אני, יחד עם האגף שלי במשרד החקלאות, מובילים שינוי תודעתי ומערכתי לגבי אופן ניהול הקרקעות שלנו, גם בתוך המשרד וגם מחוץ לו. וזה משהו שמעניק הרבה מאוד סיפוק.”

טרנד עכשווי בתחום המחקר שלך: “אפשר להגיד שבריאות קרקע זה אחד הנושאים החמים היום בתחום מדעי הקרקע. בכלל, המודעות לחשיבות הקרקע בקרב הציבור ובקרב מקבלי החלטות היא משהו שעולה בשנים האחרונות. שנת 2015 אף הוכרזה כ”שנת הקרקע“, וזו הייתה השנה הראשונה שבה למעשה התחילו לדבר על חשיבות הקרקע ברמה עולמית, כאשר ארגון המזון והחקלאות העולמי (ה-FAO) לקח את הנושא תחת חסותו. אם עד אז העיסוק בקרקע היה רק בהיבט של יצרנות מזון, כעת הדיון נסב על האיומים שישנם על הקרקעות, כאשר האיום הגדול ביותר הוא פיתוח ותשתיות.”

עובדה מפתיעה על קרקע: כיום, בשל פעילות האדם, בעיקר הפעילות החקלאית, קצב סחיפת הקרקעות הוא בערך פי 100 (!) מקצב היווצרות הקרקע.

“אנחנו מתייחסים לקרקע כמובן מאליו, אבל למעשה מדובר במשאב מתכלה, שנמצא כיום במחסור. יש לנו פחות ופחות קרקע זמינה פר נפש בעולם, וזאת בעיה גדולה, כיוון שאנחנו לא יודעים לייצר קרקע. בניגוד למי שתייה, שאנחנו יודעים לייצר היום על ידי התפלה של מי ים, אנחנו לא יודעים לקחת סלע ולהפוך אותו לקרקע. זה תהליך שלוקח אלפי שנים. על כן אנחנו צריכים להגן על משאב הקרקע. החל משנת 2016 הוחלט לציין מדי שנה את יום הקרקע העולמי, ב-5 בדצמבר, כדי להעלות בקרב הציבור את המודעות לחשיבות הקרקע, לסכנות שעומדות בפניה, וכיצד ניתן לנהל את המשאב הזה בצורה בת-קיימא. אנחנו יודעים שאם המודעות בקרב הציבור עולה, אז גם מקבלי ההחלטות מתחילים לייחס לעניין יותר חשיבות.
לכן, זו השנה השנייה שאנחנו מציינים את יום הקרקע העולמי גם בארץ ביום עיון מיוחד שייערך בקיבוץ צרעה. השנה, בדומה למקומות רבים אחרים בעולם, יום העיון יעסוק בסחף קרקע וחקלאות.”

המעוניינים יכולים עדיין להירשם ליום העיון בלינק הבא:
https://forms.gle/gwCftYGcMHBK34W79
_______________
בנוסף מצורף סרטון שגיל הכין על מבחן יציבות של תלכידי הקרקע, היכול לשמש כהדרכה למורים והדגמה שניתן לבצע בכיתה:


הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית