תוכי דיגיטלי בסכנת הכחדה

מחקר חדש מראה שגם למשחקי וידאו עתירי אקשן שנוצרו למטרות בידוריות נטו יש פוטנציאל חינוכי סביבתי. האם אפשר לרתום את כוח המשיכה העצום של משחקים כדי ללמד עשרות מיליוני גיימרים על הסביבה?

כל מי שנכנסו לגוגל לאחרונה (כלומר, כולנו) לא יכלו להתעלם מ"אי האלופים", הדודל שהופיע בו לכבוד המשחקים האולימפיים של טוקיו – שהוא למעשה משחק מחשב חמוד בסגנון ה-16-ביט, שאפיין את שנות ה-90 המוקדמות. הסגנון של משחקי המחשב של ימינו, לעומת זאת, שונה בתכלית מזה ששלט בעשורים הקודמים. למעשה, המשחקים הפכו למציאותיים עד כדי כך שנוצרה תופעה של צילום סצנות מתוך משחקים – ולעיתים קשה להבדיל בין התמונות שנוצרות במסגרתה לבין תצלומי טבע מעולם האמיתי.

רבים מהמשחקים האלה כוללים נופים טבעיים מרשימים, כמו נחלים זורמים ובעלי חיים שמתרוצצים ברקע – אבל עד כמה שחקנים שמים לב אליהם כשהם מנסים להילחם בדמות הנבל או להתחמק מיריות המשטרה? במחקר בריטי חדש, שבו השתתפו שחקנים של המשחק הפופולרי-מאוד Red Dead Redemption 2 (RDR2) מכל רחבי העולם, נמצא שהם טובים מהממוצע בזיהוי של חיות בר אמיתיות שהופיעו כדמות דיגיטלית במשחק.

כבר בשנות ה-80 נעשו ניסיונות להשתמש באהבת הנוער למשחקי וידאו למטרות לימוד, לדוגמה ב"מפוצץ המתמטיקה", משחק שגלגוליו השונים מנסים לפתות תלמידי בית ספר ללמוד את לוח הכפל גם כיום. בין השאר, לאורך השנים נוצרו משחקים רבים שנועדו לעורר מודעות סביבתית, כשאחד המרשימים ביותר ויזואלית הוא ללא ספק Beyond Blue, שיצא בשנה שעברה ושכולל עולם פתוח תלת-ממדי (כלומר, השחקן או השחקנית יכולים לשוטט בלי הגבלה בתור הדמות הראשית במרחב דיגיטלי עצום) שמציג את נפלאות האוקיינוס. למרבה הצער, גם כשמדובר בדוגמאות הבולטות ביותר מבין המשחקים הסביבתיים, הקהל שמשחק בהן מוגבל ביותר ביחס לעשרות המיליונים שמשחקים במשחקים ששולטים בשוק הגיימינג.

RDR2, המשחק שבו כאמור עסק המחקר החדש, לא נוצר למטרות חינוכיות – אלא מהווה משחק בידור מסחרי לכל דבר. עם זאת, לא מדובר בפעם הראשונה שמשחק הקנה למשחקים בו ידע חינוכי למרות שלא לכך הוא נועד: דורות של גיימרים מספרים שהם למדו היסטוריה מסדרת משחקי האסטרטגיה Age of Empires ומסדרת משחקי ההרפתקה Assassin's Creed, שמתארים אירועים ומקומות אמיתיים מתקופות שונות בהיסטוריה (גם אם הם כוללים אי-אילו אי-דיוקים).

נדמה שעל אף שמטרתם העיקרית היא לא ללמד, יוצרי המשחקים הללו מודעים להשפעה החינוכית שיש להם על הקהל שלהם: המשחק הרביעי בסדרת Age of Empires, שאמור לצאת השנה, יכלול תיעודים שמלווים בקריינות מהזירה האמיתית שבה התרחשו האירועים ההיסטוריים, ויוצרי Assassin's Creed אף הגדילו לעשות, וכללו במשחק ששוחרר ב-2017 אפשרות של "סיורי גילוי" ברחבי מצרים העתיקה, שנועדו למטרות חינוכיות (ולא כוללים את כל האלימות שהפכה אותם לפופולריים). בדיקה בבית ספר במונטריאול הראתה שמשחק ב"סיורים" הללו אכן מוביל לשיפור בביצועים של תלמידים במבחן ידע היסטורי שמותאם לנושא.

למידה שימושית ומועילה

"באופן טבעי, משחקים מספקים מוטיבציה ללמידה", אומר פרופ' עדו רול מהמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, שחוקר דרכים להשתמש בטכנולוגיה כדי לעזור לתלמידים ללמוד בצורה טובה יותר. לטענתו, משחקים מדמים דפוס למידה טבעי יותר מזה שנהוג בבית הספר. "בבית הספר מתחילים בלתת לתלמידים מידע והוראות, ורק אחר כך מציגים להם את הבעיה – בעוד שבמשחקים אפשר להיתקל בבעיה, להתנסות ולחקור את הדרך לפתרון שלה באופן עצמאי. בצורה הזו, הלמידה לא שטחית, והיא מספקת לא רק ידע – אלא גם כלים לחשיבה".

יתרון נוסף של משחקים שרול מזהה הוא העובדה שכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהם. "משחק בלי כישלון הוא לא מעניין", הוא אומר. "כשאנחנו נכשלים במשחק אנחנו פשוט מנסים שוב, כך שלמעשה אנחנו מאתגרים את עצמנו בכוונה – וזה הרגל למידה טוב". לדבריו, הדרך להשתפר במשחקים היא ללמוד את המנגנון שלהם – כך שאם מדובר במנגנון שרלוונטי גם מחוץ למשחק, הלמידה שהוא מספק היא שימושית ומועילה.

עלייה במודעות לנושאים סביבתיים

במחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי People and Nature, השתתפו 444 נבדקים ששיחקו במשחק RDR2, שבו השחקנים נכנסים לנעליו של פורע חוק שפועל במערב ארה"ב ב-1899 ושנחשב בעיני רבים לטוב ביותר בז'אנר העולם הפתוח, ו-141 נבדקים שלא שיחקו במשחק. כלל הנבדקים התבקשו לזהות בתמונות בעלי חיים מ-15 מינים (בהם אנטילוקפרה אמריקנית [Antilocapra Americana], בעל החיים היבשתי המהיר ביותר בצפון אמריקה, וארמדיל טאטו [Dasypus novemcinctus], היונק הקטן הרשמי של טקסס), מתוך 200 המינים האמיתיים שסימולציות שלהם מופיעות במשחק. בנוסף, נבדקים התבקשו לספר על החוויות שלהם עם חיות בר וסביבות טבעיות בתוך המשחק.

במחקר נמצא שנבדקים ששיחקו ב-RDR2 זיהו 3 מיני בעלי חיים יותר מאשר נבדקים שלא שיחקו במשחק (ציון חציון 10 לעומת 7, בהתאמה). ההשפעה של המשחק הייתה גדולה יותר ככל שנבדקים שיחקו בו זמן קצר יותר לפני מילוי השאלון, וכן כשהם סיימו את המשחק וכשהם בחרו בתפקיד ה"נטורליסט", שמתמקד בבעלי החיים שבמשחק. בנוסף, שחקנים היו טובים יותר בזיהוי מינים שהם צדו במשחק לצורך מאכל.

כמו כן, שחקנים דיווחו על מודעות גדולה יותר לנושאים של שמירה על הטבע ועל רצון ללמוד עוד על סביבות אקולוגיות שונות. במענה לשאלות הפתוחות, שחקנים ציינו שהם למדו על הפיזור של מינים שונים בטבע בסביבות שונות, על ההתנהגות האופיינית והאינטראקציות בין בעלי חיים שונים ובין בעלי חיים לבין בני אדם, וכן על השינויים שלהם גרמה פעילות האדם בסביבה הטבעית.

מייצרים השפעה חינוכית במודע?

יש לציין שהמטרה העיקרית של RDR2 היא לא לחנך את השחקנים לשמור על הסביבה, והצלחה בו לרוב לא תלויה באופן ישיר בלימוד תכנים סביבתיים. אם כך, איך השחקנים ב-RDR2 השיגו ידע נרחב יותר על ממלכת החי והפכו למודעים יותר סביבתית? ייתכן שהדבר נעוץ בכמות הגדולה של מיני בעלי החיים האמיתיים שמופיעים במשחק, ולדברי החוקרים גם בעובדה שבעלי החיים במשחק לא רק נראים מציאותיים – אלא גם מקיימים אינטראקציות נאמנות למציאות עם בעלי חיים אחרים ועם השחקן: נשרים צדים נחשים, אופוסומים מעמידים פני מתים כשהם נתקלים בתוקף ועוד.

על פי החוקרים, קיימים מספר סימנים שמראים שיוצרי המשחק מודעים להשפעה החינוכית-סביבתית שיש לו, ושהם פעלו כדי לייצר אותה באופן מודע – ולא רק כהיבט נוסף של יצירת עולם מציאותי דיגיטלי. ראשית, המשחק כולל ציפור מהמין תוכון קרוליינה (Conuropsis carolinensis), שהוכרז כנכחד ב-1939, בין השאר עקב כך שהוא ניצוד בגלל נוצותיו הצבעוניות, ששימשו לקישוט כובעי נשים. בכל פעם שהשחקן יורה על הציפור, מוצגת אזהרה שלפיה המין נמצא בסכנת הכחדה – ובמידה שהוא ממשיך לירות, המין נכחד ונעלם מהמשחק.

בנוסף, במשחק מוצג מקווה מים שזוהם על ידי תאונה במכרה, ולצידו בעלי חיים וצמחים שמושפעים לרעה עקב כך.

מעבר לכך, השחקנים יכולים כאמור לבחור לשחק כ"נטורליסט": תפקיד שמי שמשחקים בו מוגדרים במוצהר כמגני חיות הבר, והם נדרשים לעקוב אחר בעלי חיים ולסמן אותם, וכן להגן עליהם מפני ציידים בלתי-חוקיים (אם כי הם נדרשים להרוג ולפשוט את העור של כל אחד מבעלי החיים כדי לסיים בהצלחה את כל סעיפי המשימה).

לשלב חינוך בבידור

על פי החוקרים, משחקים שמתוכננים למען מטרות חינוכיות נתפסים לרוב כנישתיים מדי, וחסרים להם המשאבים שנדרשים כדי להגיע לקהלים רחבים. מצד שני, משחקים שנועדו לבידור לרוב לא מתייחסים כלל למטרות חינוכיות. מסקנתם היא שכדאי לפעילי סביבה לנסות לפעול כדי לשלב את התכנים הרלוונטיים במסגרת משחקים פופולריים בכדי להגיע לקהלים רחבים יותר. אם נוסיף לשיקול הזה את היתרונות הטבעיים של משחק ככלי ללמידה, ייתכן שמדובר באחד הכלים הכי אפקטיביים והכי פחות מנוצלים בתחום החינוך לנושאי סביבה.