הרוח הגדולה שיצרה את העולם הורתה לבני האדם לחיות בשלום עם הטבע, כך מספרת אגדה של שבט השאיין (Cheyenne), שבט אינדיאני מאזור המישורים הגדולים בצפון אמריקה. במשך שנים רבות הם הקשיבו לדבריה, עד שבאו אנשים אחרים, שהרגו חיות גם כשהם לא הזדקקו למזון, שרפו וכרתו יערות, הרגו את הדגים בנחלים וירו בבאפלו בתור ספורט. כשהרוח הגדולה ראתה את זה היא התעצבה, והורידה גשמים רבים שהטביעו רבים מבני האדם. בני האדם שנותרו ניסו למצוא באפלו, מכיוון שהכירו בחשיבותה של החיה, אך מצאו רק אחד שטבע בשיטפונות. הם מתחו את עורו מעל כל עמק ילוסטון, ותחתיו חיו בני האדם בצוותא עם החיות ובשלום עם הטבע והאדמה. כשהרוח הגדולה ראתה זאת, היא הפסיקה את הגשמים, ועור הבאפלו הפך לקשת בענן.
עמים ילידיים ברחבי העולם סיפרו סיפורים במשך אלפי שנים, ודרכם העבירו מדור לדור מסרים שהיו חשובים לחייהם. הטבע וחיות הבר תפסו מקום חשוב בחיי היומיום של עמים אלה לאורך הדורות, ועקב כך רבים מסיפוריהם עשירים במסרים של כבוד לטבע, חיים בהרמוניה עם בעלי החיים האחרים וקשר רגשי עם הסביבה. במאמר שפרסמו חוקרים מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד בכתב העת Conservation Letters, מציעים הכותבים לעשות שימוש בסיפורים הילידיים כדי לקדם את נושא שמירת הטבע ברחבי העולם, גם בימינו.
על פי המאמר, עיסוק בסיפורים מחזק את הקשר בין האוכלוסייה לטבע שסביבה, מעורר דיאלוג בנושא שימור טבע, מעודד מעורבות של מקומיים בשמירת הטבע ועוד. הכותבים מציינים שהסיפורים הילידיים מעוררים תהודה, והם מלאים זיכרונות וחכמה של דורות רבים. לטענתם, סיפור סיפורים ילידיים יכול לעזור לאנשים להבין טוב יותר שלל ערכים ותפיסות שקשורות למגוון הביולוגי ולחשיבותו.
כותבי המאמר מציגים כמה יוזמות מוצלחות בנושא מרחבי העולם. כך למשל, בבוליביה הוצגה תערוכה שבה תוארו בדרכים שונות המיתוסים המסורתיים של אוכלוסיית הצימנה (Tsimané) הילידית המקומית, תוך הצגת מסרי שמירת טבע שמופיעים בכמה וכמה מהם. במדגסקר הושקה תכנית רדיו שבה מסופרים סיפורים במגוון דרכים מסורתיות, ולצידן מוצגות עובדות מדעיות. תוכן הסיפורים שנבחרו נועד לקדם קשר רגשי ליער וגאווה מקומית בלמורים, שחיים בטבע באי זה בלבד. בפרויקט בצפון קניה, נוער מאוכלוסיות ילידיות מתעד אגדות עממיות על טבע וחיות בר מפי זקני השבט שלהם, לפני שיאבדו לעד. פרויקט אחר, בהרי סיירה נוואדה שבארצות הברית, כולל בין השאר שידורי רדיו, סדנאות סיפור סיפורים ואתר אינטרנט אינטראקטיבי.
גם אצלנו, במורשת היהודית, לא חסרים סיפורים על חשיבותו של הטבע. "התנ"ך מכיר בכוחם של הסיפורים, הוא מתחיל בסיפור וכשליש ממנו הוא סיפור", אומרת פרופ' יעל שמש מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. "הסיפור מושך את הלב ומחנך לערכים בדרך עקיפה – שהיא כנראה הדרך היעילה ביותר".
שמש מספרת על סיפור כזה שמופיע בגמרא, ועוסק ברבי יהודה הנשיא, עורך המשנה ורב נערץ בדורו ובדורות שאחריו. "יום אחד עגל שהובל לשחיטה רץ אל רבי יהודה הנשיא והכניס את ראשו לכנף בגדו כבקשת חסות והגנה. רבי יהודה הנשיא אמר לו: 'לך, לכך נוצרת'. אז אמרו משמיים שהואיל ואינו מרחם לא ירחמו עליו, ובגלל האכזריות שהוא גילה כלפי העגל הוא סבל מכאבי שיניים חזקים מאוד במשך 13 שנים". על פי הסיפור, ייסוריו נעלמו לאחר שיום אחד העוזרת שלו טאטאה את ביתו, מצאה גורים של חולדה ורצתה לטאטא אותם החוצה. "הוא אמר לה שתניח להם, כי גם להם יש אמא שתצטער כשהיא לא תראה אותם. משום שהוא ריחם, אמרו משמיים: 'נרחם עליו', וכאבי השיניים שלו נעלמו. זו דוגמה לסיפור שמחנך לחמלה כלפי בעלי חיים".
סיפור אחר מדבר על תפקידו החשוב של המין האנושי בשמירה על הטבע כולו. "במדרש קהלת רבה כתוב שכשהאל ברא את העולם הוא לקח את האדם, הראה לו את כל העולם ואמר לו: ראה כמה יפה העולם שבראתי, והכל נברא בשבילך". אין ספק שתפיסת העולם בסיפור זה שמה את האדם במרכז, אך לדעתה של שמש, מכאן מגיעה עוצמתו: "בסוף אומר האל לאדם: 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך'. המילים האלה של המדרש הן חזקות מאוד בעיני, אפילו לשיטה האנתרופוצנטרית, שמעמידה את האדם במרכז, כל כך חשוב לשמור על הטבע".
כמו בחו"ל, גם בישראל קיימות תכניות שמשלבות סיפורים מהמורשת שלנו עם שמירת טבע. תכנית אחת כזו היא תכנית "טבע השבת" של החברה להגנת הטבע, בשיתוף קרן אבי חי ועמותת שערים. כל אחד מששת המפגשים של התכנית עוסק בסיפורו של אחד מימי הבריאה, ומקשר אותו למצב בטבע כיום. כך למשל, במפגש שעוסק ביום הראשון, שבו על פי המסורת נעשתה ההפרדה בין האור לחושך, עוסקת הפעילות בנושאים כמו חיות שפועלות באור מול אלה שפועלות בחושך והבעיות בזיהום אור. במפגש שעוסק ביום השישי, שבו על פי המסורת נברא האדם, עוסקת הפעילות בהשפעות של האדם על הסביבה והאחריות שיש לו כלפיה. התכנית מיועדת לציבור הרחב, דתיים וחילונים, היא התקיימה השנה בירושלים, באר שבע, הרצליה, חדרה ומודיעין, ובשנה הבאה מתוכננת להתקיים גם בחיפה.
"סיפורים הם דבר שיש לו כח ויכולת להשפיע", אומרת פזית שביד-שייט, מנהלת תחום קהילות ופעילות עירונית בחברה להגנת הטבע, שמנהלת את פרויקט "טבע השבת". "כולנו גדלנו על המיתוסים האלה, גם אלה שזה פולקלור עבורם ובטח אנשים מאמינים. הסיפורים מתחברים למצב היום ולסוגיות האקטואליות, אלה לא נושאים רחוקים, גם עכשיו. כמו שהים הוא עדיין ים, הסיפורים והטבע מאוד נוכחים ואיתנו בכל יום".
רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?
הרשמה בחינם