החיידק הטורף שנהנה מהחום

יולי 4, 2017

התחממות פני הים גורמת להתפשטות מוגברת של חיידקים מסוג ויבריו - חיידק מסוכן וקטלני לאדם. מה אפשר לעשות כדי להימנע מהידבקות?


עשיתם קעקוע חדש לאחרונה? כדאי שתשמרו עליו טוב מזיהומים, ובעיקר – אל תכנסו איתו לים. לפני שבועיים, במדינת טקסס בארה״ב, מת אדם שחיידק טורף חדר אל קעקוע חדש על רגלו בעת שרחץ במימיו של מפרץ מקסיקו.

החיידק שאחראי למקרה הזה הוא מהסוג ויבריו (Vibrio). ״מדובר בקבוצת חיידקים שונים, שסוגים מסוימים שלה יכולים לגרום למחלות קשות ואף לתמותה באדם ובבעלי חיים״, מסביר ד״ר חגי לוין, רופא מומחה לבריאות הציבור וראש המסלול לבריאות וסביבה בביה״ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. ״המפורסם ביותר הוא ויבריו כולרה, גורם מרכזי למחלה מידבקת המתבטאת בהתפרצויות מקומיות וכלל עולמיות, וגורמת למותם של עד קרוב ל-150 אלף איש בשנה".

לאחרונה, הכריזו הרשויות בתימן על מצב חירום במדינה, זאת בעקבות התפרצות חמורה של כולרה, שעד כה גרמה לפגיעה באלפי בני אדם ולמותם של רבים מהם. הרקע להתפרצות המחלה הוא כמובן התנאים הקשים ששוררים במדינה שסועת הקרבות.

"התפרצויות קשורות בקשר הדוק לצריכת מזון או מים שאינם בטוחים למאכל ושתיה, לתנאי היגיינה או סניטציה ירודה ולמגורים בתנאים צפופים". בישראל, מוסיף לוין, הסיכוי להתפשטות הכולרה הוא נמוך, אך קיים: "הכולרה מתפשטת כשיש פגיעה בתשתיות חיים בסיסיות, ולכן מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה וייתכן שגם המצב התברואתי בעזה יוצרים תנאים שבהם עלולות להתפתח התפרצויות של כולרה. עם זאת, הסבירות להתפשטות בישראל עצמה היא נמוכה״.

תצלום מוגדל של ויברוס כולרה. פוגע באלפי אנשים בתימן בימים אלה.

״קיימים גם מינים אחרים של ויבריו הגורמים לתחלואה, כדוגמת ויבריו וולניפיקוס (Vibrio Volnificus), שנגרם בעיקר מצריכת דגים ומאכלי ים שונים שלא הוכנו כראוי, או מפצע פתוח שמזדהם במי ים נגועים״, מוסיף לוין. ״כתוצאה מכך, יכול להיגרם אלח דם, ושיעורי התמותה מכך הם גבוהים״.

ויבריו וולניפיקוס – אותו מין שאחראי למוות במקרה של הקעקוע שהזדהם – תוקף יותר מ-80 אלף איש רק ברחבי ארצות הברית בכל שנה ומתוכם כ-100 מקרי מוות, וגם בישראל אירעו מקרים של חשיפה אליו שחלקם הסתיימו במוות. פעולתו של הויבריו וולניפיקוס עלולה להיות מהירה מאוד, והוא יכול להרוג בתוך 24 שעות ממועד ההידבקות. הוא מסוכן בעיקר לבעלי מחלות כרוניות בכבד או בעלי מערכת חיסונית חלשה.

כשחיידקים קפואים משתחררים

נראה שהויבריו פה כדי להישאר, ואף להתרבות, בעיקר משום שהוא משגשג תודות לשינוי האקלים. ואכן, בעשרים השנים האחרונות עלתה השכיחות על דיווח של מקרי הדבקה בחיידק – בין היתר במדינות אירופה הצפונית, שבהן הוא לא היה נפוץ בעבר. מומחים הבחינו שהדיווחים, שרבים מהם היו קשורים בחשיפה לחיידק בעת רחצה או שחייה בים, עלו בשכיחותם בשנים בהן התרחשו באזור גלי חום.

במחקר שהתפרסם בקיץ 2016, גילו חוקרים שהשכיחות ההולכת ועולה של מקרי הדבקה בויבריו ברחבי העולם היא לא מקרית: ככל שמי האוקיינוס מתחממים, כך עולה ריכוז חיידקי הויבריו במים. כדי לאמת את הקשר הזה, בדקו החוקרים דגימות פלנקטון מתשעה אזורים שונים בים הצפוני ובצפון האוקיינוס האטלנטי, שנלקחו בכל שנה בין השנים 2011-1958. בכל דגימה הם בדקו את ריכוז חיידקי הויבריו במים בתקופת המדידה. בתקופה שנבדקה – פרק זמן של 54 שנה – התחממו פני האוקיינוסים באזור זה בכ-1.5 מעלות צלזיוס, והחוקרים אכן מצאו שריכוז הויבריו במים עלת במהלך שנים אלו בדפוס שמתאים להתחממות שהתרחשה בכל אחד מתשעת האזורים שנבדקו.

 

 

״שינוי האקלים גורם לשינויים בתפוצת חיידקים, ויכול להוביל לעלייה במחלות מידבקות – כולל כאלו הנגרמות על ידי ויבריו״, מחזק לוין. ״גם בישראל נצפתה התפרצות ויבריו וולניפיקוס בשנת 1996, ובמחקר שנערך בנושא, נמצא כי קרוב לוודאי שהגורם לה הוא שינוי האקלים״.

החשש הוא, שככל שהשפעות שינוי האקלים יחריפו – כך תחריף גם התפשטות חיידקי הויבריו. על פי המחקר הנוכחי, שמצטרף למחקרים משנים קודמות, נראה שזאת אכן התחזית המסתמנת. למרבה הצער, זו לא המחלה היחידה שמומחים חוששים מהגברת התפוצה שלה עקב שינוי האקלים: רק לאחרונה התפרסם שההתחממות ההדרגתית של כדור הארץ גורמת להפשרתן של שכבות קרקע שהיו קפואות במשך מאות ואלפי שנים, ושבהן נמצאים וירוסים וחיידקים שונים שמשתחררים לאוויר. החשש הוא שמשום שעבר זמן רב מאז שהאדם היה חשוף לסכנות אלו, המערכת החיסונית שלנו אינה יודעת להתמודד אתן, ועל כן הווירוסים והחיידקים עלולים לגרום להתפרצות המונית של מחלות על פני כדור הארץ.

באוגוסט 2016, למשל, התפרצות של מחלת האנתרקס בסיביר גרמה לאשפוזם של כ-20 איש ולפטירתו של ילד אחד, לאחר שעדר איילי הצפון העצום באזור – מקור המחיה העיקרי של אנשי המקום – נפגע מהחיידק שגרם למותם של כ-2,300 איילים. ככל הנראה, התפרצות המחלה אירעה עקב חשיפתה של גוויית אייל שמת מהמחלה ושהייתה קבורה מתחת לשכבות אדמה קפואות מזה עשרות שנים. השכבות הקפואות תרמו לכך שהחיידק נותר בחיים, וכשהאדמה הפשירה והגווייה נחשפה האנתרקס התפשט כאש בשדה קוצים בעדר האיילים. כעת, חוששים שההתחממות תגרום להפשרת הקרקע ולחשיפתן של אלפי גוויות איילים הקבורות בשטח ונגועות במחלה, כתוצאה מהתפרצות חמורה באזור בשנות ה-1920. מומחים מעריכים שאם זה יתרחש, עלול החיידק למחוק כשליש מעדר איילי הצפון הגדול בעולם (המורכב מכ-700 אלף איילים) ולהתפשט גם לבני האדם באזור.

אז איך לא נדבקים?

ובחזרה לויבריו המאיים: מה אפשר לעשות כדי להימנע מלהידבק בחיידק? ״במקרה של ויבריו כולרה – חשוב בעיקר לשמור על כללי היגיינה, ולצרוך רק מים ומזון בטוחים לשימוש״, אומר לוין. ״חשוב להכיר את חמשת הכללים של ארגון הבריאות העולמי למזון בטוח: לשמור על ניקיון, להפריד מזון גולמי ומבושל, לבשל ביסודיות, לשמור על המזון בטמפרטורה נאותה, ולהשתמש במים ובחומרי גלם בטוחים״.

״מהויבריו וולניפיקוס אפשר להישמר באמצעות הקפדה על המלצות משרד הבריאות: לקנות דגים אך ורק ממקומות מורשים (בעלי רישיון עסק); לוודא כי הדגים המוצגים בוויטרינת הקירור מוחזקים על שבבי קרח; לא לקנות דגים ישירות מבריכות דגים או מדוכנים פתוחים שבהם לא נשמרים תנאי קירור נאותים; להימנע ממגע ישיר עם הדגים החיים או הטריים; לא לקנות דגים חיים או מצוננים שלמים. יש להקפיד לקנות רק את הדגים שנוקו מסנפירים, קשקשים וזימים ;לחולים במחלות כרוניות, ו/או בעלי מערכת חיסון מוחלשת ו/ או פצעים פתוחים בידיים –  מומלץ להימנע מכל מגע עם הדגים. בנוסף, חשוב מאוד שמשרד הבריאות יפעל ליישום הצעדים האלו בעזרת פעילויות קידום בריאות ומדיניות מתאימה״.

מובן שאם לא ננסה לצמצם את השפעת שינוי האקלים יהיה קשה הרבה יותר למנוע מקרים של התפרצות מחלות ישנות וחדשות. ״במקביל לצעדים עולמיים ומקומיים להפחתת פליטות גזי חממה אנו חייבים לפעול באופן נמרץ להיערכות והסתגלות להשפעות של שינוי האקלים בישראל, ובכלל זה להיבטים השונים של מחלות מידבקות״, מוסיף לוין. ״בין היתר, נדרשת השקעה בהכשרת כוח אדם ובתשתיות מתאימות למתן מענה לזיהוי, מניעה וניהול מצבי חירום ואסון. יש לשמור על תשתיות החיים הבסיסיות החיוניות לשמירה על בריאות הציבור – מים ומזון בטוחים, סניטציה, הדרכה לשמירה על היגיינה – לדוגמה באמצעות מערך ׳טיפת חלב׳ – בכל האוכלוסיות בישראל, וככל שאנו יכולים להשפיע – גם באזורים הסמוכים לה״.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

ננו-שרשרת וסוכה לתפארת נמאס לכם מקישוטי הסוכה הרגילים? אין בעיה: השיגו מעט גרפן וצרו בעזרתו קיריגמי דקורטיבי

thumbnail

לילה טוב? במחקר ישראלי חדש נמצא קשר בין זיהומי אור ורעש לבין שינה קצרה יותר ודיווחים על קשיי שינה באזורים עירוניים בארץ. מה צריך לקרות כדי שכולנו נוכל לישון טוב יותר?

thumbnail

סיגריות נגד הטבע מעשנים, הנה עוד סיבה טובה להיגמל: בדלי סיגריות שמושלכים לקרקע לא רק יוצרים לכלוך, אלא גם פוגעים בהתפתחות התקינה של צמחים בסביבתם