מערכת זווית

עוד הקפה מסביב לשמש

31/12/2018

רחפנים נוטעים עצים, דובי קוטב מורעבים, אסונות טבע בישראל, כדורגל נגד זיהום אוויר, מאבק ציבורי באסדת הגז, מלחמה בפלסטיק החד-פעמי, הצתות בדרום, בזבוז מזון וחרקים נעלמים – אלה הם רק חלק מהסיפורים הסביבתיים שהיו לנו ב-2018


 

ינואר – ט"ו בשבט 2.0

חג האילנות שלנו, שבו נוהגים ילדי הגן לצאת לטבע ולנטוע עץ, הפך בשנים האחרונות לחלק מאסטרטגיה עולמית שנמצאת בחזית המאבק הסביבתי. יערות ועצים הם שחקני מפתח במאבק בשינוי האקלים, מפני שהם סופחים פחמן דו-חמצני, מסייעים בצמצום רעש ובספיחת מזהמים, מספקים נוף ירוק שמשפיע באופן חיובי על הבריאות הגופנית והנפשית ואפילו מסייעים במניעת סחף קרקע והצפות.

השנה, החליטו בבריטניה לנטוע כ-50 מיליון עצים בעלות כוללת של חצי מיליארד ליש"ט כדי ליצור רצועה ירוקה שאורכה כ-200 קילומטר בצפון המדינה. במקביל, כדי לייעל את התהליך, מיזם חדש פיתח טכנולוגיה שבה משתמשים ברחפן לביצוע נטיעת עצים בשטחים נרחבים, והוא מסוגל לנטוע ביעילות 120 קפסולות שבהן זרעי עצים בתוך דקה בלבד. הקפסולות מכילות את הזרע בליווי חומרי הזנה שאמורים לסייע לו לגדול ולצמוח באופן מיטבי. בארץ ובעולם כבר משתמשים ברחפנים על מנת לניטור מצבם של יערות ולהיערכות מוקדמת מפני שריפות.

רחפנים מסוגלים לנטוע ביעילות 120 קפסולות שבהן זרעי עצים בתוך דקה בלבד. תצלום: Jason Blackeye on Unsplash

 

פברואר – הרכבים החשמליים ממריאים, ומתרסקים

ב-6 בפברואר שוגרה לחלל במופע ראוותני מכונית הספורט האדומה של אילון מאסק, על גבי המיזם השאפתני והיקר שלו "פאלקון כבד" – משגר הלוויינים הפעיל העוצמתי ביותר בעולם כיום. מכוניתו הפרטית של מאסק, טסלה רודסטר אדומה, כללה עותק של הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" בתא הכפפות, מגבת ושלט עם הכיתוב "בלי פאניקה"; במושב הנהג ישבה בובה בחליפת האסטרונאוט של החברה וברכב הושמעו השירים "Space Oddity" ו־"Life on Mars" של דייוויד בואי ללא הפסקה. השיגור כמובן שודר מתוך המכונית בשידור חי בחזרה לכדור הארץ.

למרות זאת, השנה הנוכחית הסתמנה כשנה פחות מוצלחת לרכבים החשמליים האוטונומיים – העתיד של התחבורה על פני כדור הארץ. בחודש מרץ נדרסה הולכת רגל על ידי הרכב האוטונומי של אובר, שהיה בנסיעת מבחן; באפריל הייתה מעורבת מכונית של טסלה גם היא בתאונת דרכים כאשר מצב הנהיגה האוטומטית היה פעיל, שגבתה את חייו של מהנדס של אפל שנהג בה. רצף התאונות עורר חשש שמא מסתמנת מגמה שלילית שתפגע בסיכויי ההצלחה של מהפכת הרכב האוטונומי החשמלי בעולם הרכב; אך רק בעוד כמה נדע האם שנת 2018 הביאה בשורות טובות בשוק הרכב הזה בארץ ובעולם.

מרץ – הטרגדיה של דובי הקוטב

יום דוב הקוטב הבינלאומי צוין השנה בעצב בעקבות הפצתו של סרטון ובו נראה דוב קוטב מורעב, כפי שנתפס בעדשתו של צלם נשיונל ג׳יאוגרפיק פול ניקלן באי באפין הקנדי. המחזה שובר הלב, של הדוב השדוף ברגעי חייו האחרונים, נובר בפחים מחלידים שהשאירו הדייגים האינואיטים ומתמוטט באפיסת כוחות, ריגש וזעזע אנשים רבים בעולם.

דובי הקוטב הפכו לסמל של התחממות כדור הארץ, משום שסביבת המחייה שלהם (החוג הארקטי) היא בין הראשונות להיפגע מההתחממות. מחקרים שפורסמו לקראת יום דוב הקוטב השנה ניסו להבין טוב יותר מהם המנגנונים שגורמים לרעב של דובי הקוטב. נמצא בהם כי לא רק שהדובים נאלצים להסתפק בפחות מזון (ציד כלבי ים, שמספרם באזור צונח בהתמדה), אלא שהם גם נאלצים לבזבז אנרגיה רבה יותר בחיפוש מזון על פני משטחי הקרח שנמסו. לא צריך להיות מתמטיקאי דגול בשביל להבין שמצב מתמשך זה של גירעון אנרגיה יסתיים בהרעבה.

החוג הארקטי הוא אחד הראשונים להיפגע מההתחממות. תצלום: פול ניקלן

 

אפריל – אסונות הטבע גובים קורבנות

בחודש מאי גבה שיטפון-הבזק בנחל צפית את חייהם של עשרה בני ובנות נוער שטיילו במקום במסגרת מכינה קדם-צבאית. באותה מערכת מזג אוויר סוערת נהרגו שלושה בני אדם נוספים – בשיטפונות בנחל צין, בנחל ממשית ובסמוך למעלה עמוס. שנת 2018 נמצאת במקום השלישי במספר הקורבנות כתוצאה מאסונות טבע מאז קום המדינה, כשבראש ניצבת 2010, עם 44 הרוגים בשריפת הכרמל, ואחריה 1970, שבה נהרגו 20 בני אדם באסון נאות הכיכר בשל הידרדרות סלעים שפגעו בחדר אוכל צבאי.

מזג האוויר הקיצוני ששרר בארץ בעונת האביב הוא אחד מהגורמים שהובילו לאסון, ונראה שהוא חלק ממגמה מתמשכת של אירועי מזג אוויר קיצוניים, שהגורם להם הוא שינוי האקלים העולמי. אמנם, חשוב להדגיש שאי אפשר לקשור אירוע מזג אוויר נקודתי אחד לשינוי האקלים, אלא רק שינוי בתדירות של אירועים מסוג מסוים לאורך תקופה ארוכה. עם זאת, על פי מחקרים, עונות סתיו ואביב סוערות מאוד זה בדיוק מה שצפוי לנו בעתיד, וכך גם התעצמות של הסופות ותדירותן. וכך, גם בסתיו 2018 היכו שיטפונות בזק את אזורנו, ונהרגו בהם יותר מ-30 איש בירדן, בכמה מאירועי השיטפון החמורים ביותר שידעה הממלכה.

מאי – ישראל מתייבשת שוב

בחודש מאי נתקלו אזרחי ישראל בסלוגן מוכר מהעבר – "ישראל מתייבשת". המסר הפשוט, שפרץ לתודעה לפני  כעשור, קיבל מתיחת פנים וחזר למסכים שלנו במסגרת קמפיין חדש שהשיקה רשות המים. הקמפיין מדגיש את הצורך בשינוי הרגלי צריכת המים הביתית, ומזהיר כי לאור שינוי האקלים, לא נוכל להישען על ההתפלה לבדה. בקמפיין הפעם, שאפה רשות המים לייצר שינוי הרגלים ארוך טווח אצל הצרכן בעזרת הנחיות פשוטות לחיסכון, שכוללות, בין היתר, את קיצור זמן המקלחת, הדחה של חצי מיכל בשירותים וייעול ההשקיה של גינות פרטיות.

הקמפיין הגיע על רקע תחושת שאננות, בשל העובדה שבשנים האחרונות מדינת ישראל שיפרה באופן משמעותי את יכולתה לספק את הביקוש ההולך וגובר למים באמצעות התפלת מי ים. עם זאת, גורמים ממשלתיים ומומחים הזהירו שזו לא יכולה להיות חזות הכול: להתפלה עלות כלכלית ואנרגטית גבוהה, והיא גם לא מהווה פתרון מספק לדרישת החקלאים והטבע למים. משק המים בישראל מושפע משינוי האקלים עקב מיעוט המשקעים בשנים האחרונות בצפון הארץ, ובעיקר באגן ההיקוות של הכנרת. דוח מבקר המדינה שהתפרסם באוקטובר תקף בחריפות את ההיערכות של משק המים להשפעות שינוי האקלים באזורנו, והתריע מפני אי עמידה ביעדי ההתפלה, ופגיעה בכנרת ובמאגרי המים הטבעיים.

יוני – כדורגל באוויר נקי

מונדיאל 2018 שנפתח ברוסיה בחודש יוני הציג לעולם את טכנולוגיית ה-VAR (שימוש בווידאו לצורכי שיפוט) וזיכה את צרפת בתואר אלופת העולם בפעם השנייה בתולדותיה. תנאי מזג האוויר זימנו לשחקנים ולצופים חוויית משחק אידיאלית; אך פעמים רבות תנאי המשחק שאיתם נאלצים להתמודד השחקנים שונה בתכלית. באליפות העולם בכדורגל לנבחרות עד גיל 17, למשל, שהתקיימה בהודו בשנה שעברה, השתררו תנאי זיהום אוויר שסיכנו את בריאותם של השחקנים. המשחקים התקיימו בסוף על אף הסיכון הבריאותי, ולא מעט ביקורת הופנתה כלפי פיפ"א.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שזיהום אוויר חריג בעת משחקים פוגע בביצועי שחקני הכדורגל בשיעור ממוצע של 16 אחוז. מעבר לכך, במהלך פעילות אירובית מתרחש מעבר מנשימה דרך האף (שמסננת את המזהמים הראשוניים) לנשימה דרך הפה, ולכן כמויות גדולות של אוויר לא מסונן נכנסות לגוף, ועלול לגרום לסיכונים בריאותיים בקרב השחקנים. במהלך תקדימי נקבעו השנה על ידי משרד הבריאות וההתאחדות לכדורגל בישראל רמות של זיהום האוויר המחייבות ביטול או דחייה של משחקי כדורגל, עם החמרה מיוחדת למשחקים בגילי ילדים ונוער. נוהל זה כבר הופעל מספר פעמים בישראל באירועים של זיהום אוויר חריג.

במהלך תקדימי נקבעו השנה על ידי משרד הבריאות וההתאחדות לכדורגל בישראל רמות של זיהום האוויר המחייבות ביטול או דחייה של משחקי כדורגל. תצלום: thomas-serer – unsplash

 

יולי – הקרב על האסדה

אסדת לווייתן, שאליה אמורות לזרום בסוף 2019 כמויות גדולות של גז טבעי משדה הגז לווייתן שבעומק הים, עמדה השנה בלבו של מאבק ציבורי ומשפטי מר. לאחר תהליך בחינה ודיונים ארוך שנמשך כארבע שנים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שהיה חשוף לציבור והשתתפו בו גם נציגי תושבים ונציגי ארגוני סביבה, אושרה הקמת אסדה בים על גבי עמודים, במרחק של כ-10 קילומטרים מחוף דור – אחד מחופי הרחצה היפים והאהובים בישראל.

בראש המחאה עמדו תושבי האזור, שחוששים מפני הקמת מפעל פטרוכימי לזיקוק והפקה של גז ודלק, שעלול לפלוט לאוויר ולמים חומרים שונים שלטענתם יוצרים סכנה בריאותית חמורה. מנגד, משרדי הממשלה האחראים לנושא (משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה), טענו כי הפרויקט מפוקח על ידם והפליטות אל הים והאוויר בתהליך הפקת הגז יתבצעו לאחר טיפול ובאופן מבוקר, בריכוזים שבטוחים לציבור ולסביבה הימית. נדמה כי המחאה הציבורית, שבשיאה הפגינו אלפים ברחובות תל אביב בדרישה להעביר את האסדה לעומק הים, לא צלחה: בתחילת דצמבר הודיעה נובל אנרג'י כי החלק התחתון של האסדה יצא לדרכו מארצות הברית, וצפוי להגיע למקומו בסוף ינואר 2019.

אוגוסט – אדמה חרוכה

מתקני תבערה מאולתרים שהופרחו לעבר שטח ישראל על ידי אנשי חמאס החל מחודשי האביב הציתו שריפות על בסיס יומיומי ויצרו אסון אקולוגי בדרום הארץ. מתקני התבערה הנישאים ברוח (עפיפונים בוערים, בלונים מתפוצצים וקונדומים ממולאים בגז הליום) יכולים להצית שריפה במרחק אף של 30 קילומטר, ובלונים הגיעו אף לעיר באר שבע. מעל 1,100 שריפות הותירו שטח של יותר מ-30 אלף דונמים שרופים וחרבים, שהצמחייה ובעלי חיים ששגשגו בהם לא מזמן נפגעו קשות.

השריפות מסבות כאב ומטילות פחד על תושבי הדרום, אך אין להקל ראש גם באיום על הסביבה. האש הותירה את חותמה על הטבע המקומי: חרקים ובעלי חיים קטנים יותר איבדו את בית הגידול שלהם. צבים, מכרסמים ונחשים מתו בשריפות, אך גם בעלי חיים גדולים יותר סבלו – כאשר הצמחייה או מינים קטנים יותר מתים בלהבות, המינים שניזונים מהם חייבים לעבור לאזור אחר כדי למצוא מקורות מזון חלופים. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד.

השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

 

ספטמבר – השנה בחגים מצמב"זים

חגי תשרי הם חגיגה של משפחתיות, של טיולים ובעיקר של אוכל. עם זאת, ארוחות החג לא רק גורמות לנו להעלות כמה קילוגרמים מיותרים, אך גם לזרוק לפח כמות גדולה של מזון. לא מדובר בתופעה זניחה: על פי נתוני הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון, שהופק על ידי עמותת לקט ישראל וחברת BDO, סך אובדן המזון בארץ עומד על כ-2.3 מיליון טון בשנה, בשווי של כ-19.5 מיליארד שקל, המהווים כשליש מהיקף ייצור המזון בישראל.  משפחה ישראלית ממוצעת בת ארבע נפשות זורקת לפח מדי שנה מזון בשווי 8,088 שקל. אי אפשר להפנות אצבע מאשימה רק כלפיה – יש כאן כשל שבו שותפים החקלאים ויצרני המזון, דרך רשתות השיווק ועד לצרכנים.

האמנה הישראלית לצמצום בזבוז מזון, שיזם הארגון The Natural Step ישראל, הציפה השנה מחדש את הנושא. האמנה היא התוצר הסופי של תהליך מעבדה שארך שנתיים ושבמהלכו מופו הבעיות והוגדרו הפתרונות הרלוונטיים בנוגע לבזבוז מזון בישראל. על האמנה חתמו עד כה מעל ל-35 גופים מכל שרשרת ייצור המזון, וביניהם חקלאים, עסקים, יצרניות מזון, עיריות, קמעונאים ומשווקים, אקדמיות, ארגונים אזרחיים, מלונות גופי הסעדה. כולם מביעים כך את מחויבותם לקחת אחריות לבעיה ולטפל בה, כל אחד בגזרתו שלו.

אוקטובר – בוחרים סביבה

בחודש אוקטובר התקיימו הבחירות לרשויות המקומות בישראל. תושבים של 251 רשויות מקומיות בחרו את האנשים שיקבעו במידה רבה איך תיראה סביבת מגוריהם בחמש השנים הקרובות: בתחומי התחבורה, טיפול בפסולת, בנייה ושימור שטחים פתוחים, ניקיון המרחב הציבורי ועוד. מערכת הבחירות בירושלים, שבה זכה בסופו של דבר משה ליאון בסיבוב השני בפער קטן, התמקדה השנה בפן הסביבתי בסוגיית הניקיון במרחב הציבורי, לאחר שלאחרונה זכתה ירושלים בכבוד מפוקפק ביותר, והוכתרה כעיר המלוכלכת ביותר בישראל.

בחירה סביבתית נוספת שהתרחשה בחודש אוקטובר היא בחירתם של פרופ' ויליאם נורדהאוס ופרופ' פול רומר לזוכים בפרס נובל בכלכלה לשנת 2018. נורדהאוס, אחד מכלכלני הסביבה הבכירים בעולם, מנסה למצוא במחקריו פתרונות כלכליים להתמודדות עם שינוי האקלים העולמי, שנגרם עקב פליטות פחמן דו-חמצני וגזי חממה נוספים לאטמוספירה. כחלק מהפתרון הוא המליץ למסות את פליטות הפחמן, וזאת במטרה להפחית את ההשפעות הגלובליות שלו. ההודעה על זכייתו של נורדהאוס בנובל הגיעה, במקרה או שלא, ביום שבו פורסם דו"ח האו"ם העדכני על שינוי האקלים, שלפי התחזית הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ, שעלתה עד כה במעלת צלזיוס אחת ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית, תחצה את סף ה-1.5 מעלות כבר בין שנת 2030 ל-2052.

פרופ' ויליאם נורדהאוס ופרופ' פול רומר נבחרו לזוכים בפרס נובל בכלכלה לשנת 2018

 

נובמבר – אירופה נגד פלסטיק

לווייתן שנשטף אל חופי אינדונזיה ובקיבתו 115 כוסות חד-פעמיות, 25 שקיות פלסטיק, 4 בקבוקי שתייה, 2 זוגות כפכפי אצבע ועוד כאלף חתיכות פלסטיק מסוגים שונים שמשקלן הכולל 5.9 קילוגרם, מיקד שוב את תשומת הלב העולמית בבעיית פסולת הפלסטיק החד-פעמית, שמציפה את האוקיינוסים בחלקיקי פלסטיק בגדלים שונים אשר פוגעים בבריאות בעלי החיים והאדם.

לקראת סוף שנת 2018 החל המהלך החקיקתי המשמעותי והדרמטי ביותר למניעת המכירה והשימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים: הפרלמנט האירופי החליט ברוב גדול  להטיל מגבלות שונות על מכירה והפצה של עשרה סוגים של מוצרי פלסטיק חד-פעמי עד שנת 2025. אלה כוללים כוסות שתייה ומכסים, בדלי סיגריות, מקלונים לניקוי אוזניים, אריזות של חטיפים, מגבונים לחים, שקיות חד-פעמיות, סכו"ם, צלחות, בוחשנים וקשים לשתייה, מקלות לבלונים  וקופסאות מזון. במהלך מדורג יוצאו כל המוצרים הללו אל מחוץ לחוק, כשבתחילה ייאסרו המוצרים שקיימים להם כבר כיום תחליפים מחומרים מתכלים.

דצמבר –  החרקים נעלמים

מפגש עם חרק בתוך הבית הוא משהו שרוב האנשים ישמחו לוותר עליו, והוא כולל בדרך כלל צווחה וחיפוש קדחתני אחר נעל. אבל שורה של מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך שהחרקים שחיים בסביבתנו, ואשר ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית ובחקלאות, הולכים ונעלמים מן העולם – כתוצאה מפגיעה בבתי הגידול שלהם על ידי האדם.

אחד מתפקידיהם המרכזיים של החרקים הוא האבקת פרחים, תהליך חיוני שבלעדיו הצמח לא מסוגל לייצר פירות וזרעים. ההאבקה מתבצעת בעיקר על ידי דבורים, וכן על ידי חרקים אחרים כגון פרפרים, זבובים וחיפושיות. חלק גדול מהיבולים שמגדל האדם תלויים בהאבקה על ידי חרקים, כך שפגיעה בחרקים משמעותה פגיעה במזון שלנו.

בגרמניה נרשמה ירידה של לא פחות מ-76 אחוז באוכלוסיות החרקים השונות; אוכלוסיות החיפושיות בהולנד צנחו ב-72 אחוז; אוכלוסיית הדנאית המלכותית, הפרפר הכתום המוכר, קטנה ב-90 אחוז ב-20 השנים האחרונות; והפגיעה בדבורת הדבש ובדבורי הבר דרמטית גם היא. שימור של חרקים לא נמצא כמעט בכלל בסדר העדיפויות. אולי עכשיו, כשממדי האסון מתבררים, הציבור יבין שאת הג'וק במטבח הוא אולי לא רוצה, אבל בחוץ, חרקים זה דבר טוב וחשוב מאוד.

החרקים שחיים בסביבתנו, ואשר ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית ובחקלאות, הולכים ונעלמים מן העולם. תצלום: Photo by David Clode on Unsplash

 

 

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

מאה פתרונות למשבר האקלים מה הקשר בין צמחונות, גז מזגנים והעצמה נשית? שלושתם פתרונות שיכולים לעצור את התחממות כדור הארץ. קבלו את רשימת מאה הפתרונות למשבר האקלים

thumbnail

התחזית: טעות חמה לרעתנו על פי שני מודלים חדשים של חוקרי אקלים הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת לקראת סוף המאה תהיה גבוהה משמעותית מהצפוי

thumbnail

מוסיפים ירוק לדולר