סהר יצחק

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

22/08/2021

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם החיים של הסרטנים לצד בני האדם ומציע דרכים לשמור עליהם


רצועת החוף במפרץ אילת צפופה וקטנה, אך היא הפכה עם השנים לזירה של מאבקים סביבתיים גדולים. המאבק להוצאת כלובי הדגים של אילת, שעל פי מחקר שהתפרסם לאחרונה,  עדיין מזהמים גם שנים רבות לאחר הוצאתם מן הים, היה מהמוכרים בעשור הראשון של המאה ה-21. כיום, המאבק שמתנהל לביטול הסכם קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות, שואף לסחוף אחריו ישראלים רבים שחוששים מההשלכות הסביבתיות שעלולות לפגוע במפרץ אילת, במערכות האקולוגיות לחופי הים התיכון ובאספקת מי השתיה של מדינת ישראל ש-80% מהם מופקים מהתפלת מי הים.

מאבק סביבתי אחר, צנוע הרבה יותר אך חשוב גם הוא, עוסק בגורלו של בעל חיים ימי קטן: "חולון ים-סוף", סרטן שמצוי במפרץ אילת ושעומד בפני סכנה קיומית. את המאבק הזה מוביל פרופ' ראובן יוסף, חוקר ומרצה מקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומורה בתיכון ע"ש רבין למדעים. יחד עם תלמידים וסטודנטים שלו, יוסף מנהל במקביל מחקר על אוכלוסיית חולוני ים-סוף בחוף הצפוני באילת וקמפיין להגברת המודעות לפגיעה שיוצרת התיירות באזור בסרטנים קטנים אלה ובבעלי חיים אחרים במפרץ.

חולון ים-סוף הוא סרטן אנדמי (ייחודי ומוגבל בתפוצה) לחופי ים סוף. בעבר, הוא היה נפוץ בכל החוף הצפוני באילת, אך כיום אזור המחיה שלו מצומצם הרבה יותר. "עם השנים, ובהחלטה שנויה במחלוקת, הוחלט למלא את החופים באדמת חצץ שבמקורה בחומר מואדיות האזור", מסביר יוסף את מקורות הבעיה הסביבתית הזאת, "זהו החול שאנחנו מכירים היום בחופי אילת, אך הוא הגיע כאמור בצורה לא טבעית כדי להנעים לנופשים את הבילוי בחוף… כך, למעשה, שינו לגמרי במהלך אחד את בית הגידול שנוצר במשך שנים רבות מאוד והחולון פשוט לא יכול היה לחיות עוד במקום כזה".

"כשפתחו את החוף למתרחצים, המפגש בין הסרטן לנופשים היה קטלני עבור החולונים". סרטן שהצבת שלו נחתכה על ידי הנופשים, צילום: פרופ' ראובן יוסף

המפלט היחיד שנשאר לסרטנים היא רצועת חוף שנקראת "חוף ערדג" על שם המתחם הלוגיסטי של החברות שהפעילו את כלובי הדגים באילת. הרצועה היתה אז מגודרת, ללא תיירים, והחוף שלה לא רוצף בחצץ. גם לאחר הוצאת כלובי הדגים, כשהחוף למתרחצים, העירייה לא הוסיפה חצץ והחוף נשאר חולי – מה שאפשר לסרטנים להמשיך לבנות את המחילות שלהם ולהתקיים באזור.

האדם מול החולון

"אבל גם רצועת החוף הקטנה לא היתה בטוחה עבור הסרטנים", אומר יוסף, "כשפתחו את החוף למתרחצים, המפגש בין הסרטן לנופשים היה קטלני עבור החולונים". כך, למשל, בתצפיות שערך יוסף עם תלמידיו הם ראו נופשים צדים את הסרטנים ומבשלים אותם על האש.

החוקרים גם צפו באזרחים שהורסים (בין אם בטעות ובין אם בכוונת זדון) את בתיהם של הסרטנים – את המחילות שהם בונים בחול כדי לשהות בהן במהלך היום ואת פירמידות החול הגבוהות שהזכרים בונים כדי להרשים את הנקבות כחלק ממופעי החיזור שלהם.

גם כשהמתרחצים עוזבים את החוף אחרי השקיעה, לסרטנים אין שקט ושלווה, משום שבשעות אלה מתקיימות על החוף מסיבות טראנס שמונעות מהסרטנים לצאת מהמחבוא כדי ללקט מזון או לתקן את הנזקים שנגרמו למחילות שלהם.

יותר סרטנים משוטטים על החוף

לא הרבה מחקרים מדעיים פורסמו על חולוני ים-סוף, אך בקרוב יתפרסם המחקר שערך יוסף עם תלמידיו, שעיקריו הוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2021. באחד מן הפרקים החשובים במחקר השוו התלמידים בין פעילות הסרטנים בחוף התיירותי לבין החוף הסמוך שמשמש את חיל הים. הממצאים היו חד משמעיים: מספר המחילות היה דומה, אך בחוף התיירותי הסרטנים חפרו הרבה יותר, מהסיבה שיותר מחילות נהרסו. בנוסף לכך, מספר הפירמידות בחוף של חיל הים היה גבוה פי שבעה ממספר הפירמידות בחוף התיירותי. בחוף זה נפוצו יותר בניות של פירמידות והמסקנה היא שהסרטנים צריכים לעבוד הרבה יותר בבניית המחילות והפירמידות כשהם חיים בסביבת האדם.

נתון מעניין נוסף מראה שבחוף התיירותי מספר הסרטנים המשוטטים גבוה בהרבה, משום שהנופשים הורסים את המחילות ולסרטנים אין ברירה אלא לשוטט בחוף.

לא הרבה מחקרים מדעיים פורסמו על חולוני ים-סוף, אך בקרוב יתפרסם המחקר שערך יוסף עם תלמידיו

מה אכפת לך מהסרטנים?

כאמור, לצד המחקר המדעי, יוסף ותלמידיו ניהלו גם מאבק ציבורי למען הסרטנים במפרץ. "הגענו פעמים רבות לחוף כדי להסביר לנופשים על המצב וניסינו להעלות את המודעות שלהם עד כמה שאפשר", מספרת שלו אדלמן, בוגרת תיכון רבין באילת, שהייתה ממובילות המחקר והמאבק. "התגובות של המתרחצים בחוף לא תמיד היו נעימות. כשהערתי לילד שפגע במחילות של הסרטנים, למשל, אביו כעס עלי ולא הבין למה בכלל אכפת לי מהם".

"לחולון ים סוף יש חשיבות רבה כגורם במערך הסביבתי שמתחזק את ההיגיינה של החוף", מסביר יוסף מדוע חשוב לשמור על הסרטנים. לדבריו, חולון ים סוף משמש כמעין פועל התברואה של הטבע, שמנקה את החופים מחומר אורגני, כמו אצות, מדוזות מתות ושרידי בעלי חיים אחרים.

"לחולון ים סוף יש חשיבות רבה כגורם במערך הסביבתי שמתחזק את ההיגיינה של החוף". פירמידת החיזור לצד החולון, צילום פרופ' ראובן יוסף

התחנה הבאה של יוסף ותלמידיו הייתה מועצת העיר. "בסופו של דבר העירייה אחראית על האכיפה, אבל הפקחים בכלל לא מעירים לנופשים כשהם פוגעים בסרטנים", מסביר יוסף, "לכן, התלמידים שלי הגיעו לוועדת החינוך בעירייה כדי למחות על הכוונה להפוך את רצועה החוף הזו ל'חוף תאילנדי' – שצפויה לכלול הכנסת חול לא טבעי לאזור. פעולה כזאת עלולה לחסל סופית את אוכלוסיית הסרטנים בחופי אילת".

"באמצעות שילוט, הסברה, מודעות ואכיפה אנשים יוכלו לרחוץ בחוף לצד הסרטנים", אומר יוסף, "אך העירייה חייבת לאסור כניסת כלבים והקמת אוהלים, ולהגביל את מספר המבקרים בחוף". "צריך להבין שאנחנו מדברים על רצועת חוף קצרה מאוד של 200 מטר, לתיירים ולתושבי אילת יש מספיק ים, אפשר לתת לסרטנים את המקום שלהם", מסכמת שלו.

ברשות הטבע והגנים מתארים מציאות שונה במעט. לדבריהם, בחוף הפתוח לציבור  שאורכו כ- 100 מטר קיימים סרטנים בודדים אם בכלל, בעוד שבחוף הסגור שאורכו כ-400 מטר קיימת אוכלוסייה גדולה יחסית, שנפגעת מדי פעם כאשר חיל הים מתאמן על החוף. "אוכלוסיית סרטני החולון לא יכולה להתקיים על חוף ציבורי וחשוב לרכז מאמצים במקומות הנכונים, במיוחד כשיש מצוקה קשה של חופים פתוחים לציבור באילת", אומר ד"ר אסף זבולוני , אקולוג מפרץ אילת ברט"ג. "אנחנו לא יכולים למנוע מהנופשים להסתובב על החוף אם הוא מוגדר כחוף פתוח לציבור". לכן, לדבריו, רט"ג נמצאת בקשר עם חיל הים במטרה למנוע את הפגיעה בסרטנים בשטח הצבאי וגם מקדמת הכרזת שמורת טבע חופית וימית שמטרתה העיקרית היא הגנה על האוכלוסייה האחרונה של סרטני החולון הים-סופי בישראל.

"התלמידים הגיעו לוועדת החינוך בעירייה כדי למחות על הכוונה להכניס חול לא טבעי לאזור, מה שעלול לחסל סופית את אוכלוסיית הסרטנים בחופי אילת". תלמידת תיכון רבין ואמה מודדות את הקשר בין גודל פתח המחילה וגובה פירמידת החיזור של הזכר בחולון ים סוף, צילום: פרופ' ראובן יוסף

תגובת עיריית אילת:

"ככלל פועלת עיריית אילת כל העת לשמור ולשמר את ערכי הטבע שבהם התברכה העיר אילת. העירייה פועלת לשמור על איזון בין ערכי הטבע לבין צרכי התיירות והפיתוח, לכן לא ניתן להכריז על חלקים ניכרים מרצועת החוף כשמורת טבע. אך כן מוטלות מגבלות משמעותיות ביותר על פיתוח כדי שלא לפגוע בערכי טבע. פעולות השמירה על המפרץ כוללות איסור הבערת אש והצבת אוהלים (למעט באזורים מותרים), מבצעי ניקיון חופיים וימיים, תנועות נוער ייחודיות לשמירה על המפרץ "שומרי המפרץ" ו"אילטבע"".

"בעניין החוף הצפוני, במקום מותרת הצבת אוהלים פרטיים ולא מחסות או קרוואנים בדיוק כמו ברצועת החוף הדרומית המוגדרת כשמורת טבע, אין תכנון מפורט לגבי החוף. כמובן שככל ויהיה הוא ייעשה תוך התחשבות יתרה בחוף ובסביבה".


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר לתחלואה בקורונה בישראל במחקר חדש אספו חוקרים ישראלים נתוני זיהום אוויר ונתונים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים על 279 ישובים בישראל ובדקו כיצד הושפעה בהם התחלואה בקורונה בגלים הקודמים של המגפה. התוצאות מעוררות דאגה

thumbnail

ההתהפכות המסוכנת של האמזונס מחקר חדש קובע שבירוא היערות האינטנסיבי באמזונס הוביל לכך שיער הגשם פולט יותר פחמן דו-חמצני ממה שהוא קולט. כך הפך אחד הגורמים המועילים ביותר לסביבה בכדור הארץ למקור לנזק סביבתי

thumbnail

מה עושים כשהקרקע מפשירה לנו מתחת לרגליים? משבר האקלים גורם לכך שמבנים ותשתיות בצפון רוסיה נפגעים באופן קשה כתוצאה מהפשרת קרקעות שהיו עד לא מזמן קפואות-עד. כיצד מתמודדים שם עם התופעה ומה גם ישראל צריכה לעשות כדי להיערך להשפעות שינוי האקלים?