רעות אלון

"אני לא שופט מאמצים של אנשים, אני שופט אנשים שלא עושים מאמץ"



עבר מעל לעשור מאז שילד הפלא של הספרות האמריקאית החל לעסוק במשבר האקלים; כיום, הוא רוצה שגם אתם תעשו את זה: ג'ונתן ספרן פויר, שפרסם עד כה שני ספרי עיון שעוסקים במשבר העולמי – מאמין שהכוח הוא (גם) בידיים שלנו. לרגל השתתפותו בוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה – ריאיון בלעדי (ודי אופטימי)


זה קרה באחד ממפגשי קריאת הספר שלו, "אנחנו האקלים". אחרי ההקראה נערך סשן שאלות-תשובות, וילדה אחת הצביעה ושאלה את ג'ונתן ספרן פויר: "אתה חושב שנצליח לפתור את משבר האקלים בזמן?" הסופר המוערך השתהה – והחזיר את הקושיה לשואלת. הילדה ענתה שהיא לא יודעת, וספרן פויר איתגר את המשתתפת הצעירה – ושאל אותה מה היא חושבת שנצטרך לעשות כדי לפתור את המשבר. "נצטרך לדבר על זה כל הזמן", השיבה הילדה. ספרן פויר מחייך חיוך דק בשעה שמספר על כך. "אני חושב שהיא צדקה", הוא מעיד. "אנחנו צריכים לעשות המון – אבל חייבים להתחיל עם מודעות משותפת לגבי המקום שבו אנחנו נמצאים כיום, לאן פנינו מועדות ומה אנחנו רוצים שיקרה בעתיד".

השעה בניו יורק היא ארבע אחר הצהריים, ואור רך נכנס מבעד לחלון בחדר שממנו ספרן-פויר מתחבר לריאיון הזום שלנו, שנערך לכבוד השתתפותו כדובר הראשי וכאורח הכבוד של הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה בהובלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שתתקיים ב-13-12 ביולי במתחם אקספו תל אביב, ביתן 2. את האופטימיות הזהירה שהוא משדר אפשר לחוש אפילו דרך המסך שמפריד בינינו. "אני מאמין שכתיבת ספרים על המצב היא פעולה של תקווה", הוא אומר. "זאת תקווה ביכולת לחלוק רעיונות שאולי ישנו את העולם".

אף לא מכחיש אקלים אחד

הזרע שממנו צמח "לאכול בעלי חיים" (2010, כנרת זמורה ביתן), הספר הראשון שספרן פויר כתב על נושא שקשור למשבר האקלים – נבט במרחב מפתיע. "הייתי בשדה התעופה, ודיברתי עם חבר על מחקרים שקראתי בנושא תזונה מן החי", הוא מספר. "יום כדור הארץ עמד בפתח, ומצאתי את עצמי חושב על היום הזה דרך הקשר בין הבחירות שאנחנו עושים כאנשים פרטיים, כמו לטוס או לאכול בשר – לבין ההשפעות על הסביבה". המבט הזה – על התפקיד שלו בתוך המשבר העולמי – הוליד ספר. "אם הייתי מנהיג פוליטי – הייתה לי דרך מסוימת להשפעה, אם הייתי טיילור סוויפט – הייתה לי דרך אחרת; כסופר, הבנתי שכתיבה היא הדרך שלי להשפיע".

Jeff Mermelstein
"כתיבת ספרים על המצב היא פעולה של תקווה; זאת תקווה ביכולת לחלוק רעיונות שאולי ישנו את העולם". צילום: Jeff Mermelstein

ואכן, כשהספר יצא לעולם – ספרן פויר כבר צעד בדרך הזאת שנים רבות: הסופר היהודי-אמריקאי, יליד 1977, פרסם את רומן הביכורים שלו "הכל מואר", כשהיה בן 25 בלבד; הספר הפך לרב-מכר עולמי, תורגם לעשרות שפות ואף עובד לסרט. גם הרומן הבא שלו, "קרוב להפליא ורועש להחריד", זכה להצלחה נרחבת ולגרסה קולנועית. בהמשך, ספרן פויר לא זנח את הפרוזה, ובמקביל שחרר לעולם את שני ספרי העיון שלו, האחרון שבהם הוא כאמור "אנחנו האקלים" (2019, כנרת זמורה ביתן).

ספרן פויר מקבל תגובות מגוונת לספריו – וניכר שהוא לא נרתע מכך. "יש אנשים שאוהבים את הספרים שלי ויש כאלו ששונאים אותם, כמו שיש כאלה שאוהבים או שונאים את ספריו של אתגר קרת; קריאה היא אירוע סובייקטיבי וזה חלק ממה שהופך אותה למדהימה ולבעלת השפעה רבה כל כך", הוא אומר. עם זאת, בכל מה שנוגע לספרי העיון שלו – יש קהל אחד שממנו הסופר עדיין לא קיבל ביקורת. "לא פנה אליי אפילו מכחיש אקלים אחד", הוא משתף, "זה פשוט מעולם לא קרה".

לאכול בשר בניו יורק

המילה הראשונה שמתנוססת בכותרתו של ספר העיון השני שלו – אנחנו – שבה ועולה גם לאורך כל השיחה שלנו, וניכר שהיא מעידה על גישתו של ספרן פויר למשבר העולמי: הסופר מאמין שלבחירות שלנו, כיחידים, יש משקל רב בנושא. כשאנחנו שואלות אותו על האחריות של החברות הגדולות, הממשלות והגופים שבידיהם נמצא המפתח להחרפה או לפתרון המשבר, ספרן פויר לא מתבלבל. "אין לנו סיכוי להציל את העולם ללא שינוי שיטתי, פוליטי ותאגידי; יחידים לא יכולים להציל את העולם לבדם", הוא אומר, "אבל צריך לזכור שגם אי אפשר יהיה להציל את העולם בלעדיהם".

לשאלה "איך יחידים יצילו את העולם, או לפחות ישתתפו במאמץ?" יש לו תשובה מוכנה. "יש החלטות שאנחנו יכולים לקחת על עצמנו, כמו למעט נסיעות ברכב פרטי, לצרוך מזונות מן החי בכמות פחותה ולהגביל ילודה", הוא אומר. ״בנוסף, כל הממשלות שלנו הן ביטוי לבחירות שלנו – אנחנו מקבלים את המנהיגים שלהם הצבענו; לכן, יש פעולה נוספת, שלא מדברים עליה מספיק – והיא חשובה לא פחות מהאחרות: הצבעה ותמיכה במועמדים שמשקפים את הערכים הסביבתיים שלנו״.

במקביל, ספרן פויר מעיד שלא כולנו חולקים באשמה באותה המידה, במצב שאותו הוא מכנה – כראוי לסופר – "טרגדיה אירונית". ״אלו שנפגעים ממשבר האקלים באופן החמור ביותר, הם גם אלו ששיחקו את התפקיד הקטן ביותר ביצירתו", הוא מסביר. "אמריקה שיחקה תפקיד משמעותי במיוחד בפליטת גזי חממה, אבל אנשים שחיים במקומות כמו בנגלדש הם אלה שסובלים מהמשבר באופן חמור באמת". ולדבריו, כשהאשמה לא מתחלקת "שווה בשווה" – גם תוכן הצלחות שלנו לא צריך להיות זהה. "האם הייתי אומר שלאנשים שחיים בקהילות שבהן אין גישה למזון שהוא לא מהחי ולאנשים שחיים בניו יורק – יש את אותה מחויבות לאכילת בשר פחותה? מובן שלא; מכיוון שאנחנו לא אחראיים באופן שווה על הבעיה – אנחנו גם לא אחראיים באופן שווה על פתירתה".

מעריץ גדול של צעדים קטנים

ואם במזון מן החי עסקינן, אצל ספרן פויר השאלות בנושא צצו בגיל צעיר למדי. כשהיה בן תשע, השמרטפית שלו ושל אחיו סיפרה להם שלא תאכל איתם עוף בארוחת הצהריים מכיוון שהיא ״לא רוצה לפגוע בשום דבר״. כשהפך לאב בעצמו, ספרן פויר לא הסתפק בבחירה אישית בצמחונות – והחליט לחקור את הנושא לעומקו. לדבריו, הבחירות שלנו במזונות שמונחים על הצלחות שלנו לא נובעות רק מהעדפה של טעמים מסוימים על פני אחרים – ולכן הן גם אפשריות לשינוי ולתמרון. ״אכפת לנו מהאוכל שלנו גם בשל התפקידים הרגשיים שלו; לכן, הארוחה האהובה עליי קשורה פחות למזון עצמו ויותר לאנשים שאיתם אני אוכל ולמקום שבו אנחנו נמצאים בעת הארוחה", הוא מעיד. "מבחינתי לאכול בייגל ביום ראשון בבוקר עם הילדים שלי, כשמזג האוויר יפה, בזמן שאנחנו מדברים על מה שקרה בשבוע האחרון ולמה אנחנו מצפים בשבוע הקרוב – כל אלה מרכיבים סעודה יוצאת מן הכלל״.

ONE WORLD. Global climate change protest demonstration strike - No Planet B - 09-20-2019
"יחידים לא יכולים להציל את העולם לבדם; אבל צריך לזכור שגם אי אפשר יהיה להציל את העולם בלעדיהם". Photo by Markus Spiske on Unsplash

בנוסף, ספרן פויר מאמין שבתחומים האלה השינויים הקטנים הם מהותיים. עד כמה קטנים? "אם מישהו היה אומר לי שהוא קרא את הספר שלי ושעכשיו אכפת לו יותר מרווחתם של בעלי החיים ומהסביבה בכלל, ולכן במקום לאכול בשר 21 פעמים בשבוע הוא אוכל 20 ארוחות בשריות בשבוע – אני לעולם לא אומר לו 'אתה צוחק עליי?' אלא 'זה מעולה'", הוא אומר. "קשה מאוד לעשות את הצעד הראשון, וברגע שעושים אותו, קל יותר לעשות את הבאים; בגלל זה אני מעריץ גדול של צעדים קטנים".

אין אפשרות לוותר

למרות שלכאורה לספרן פויר יש אישור מיוחד לבקר את המצב בישראל – הוא יהודי, וגם דור שלישי לניצולי שואה – הסופר לא ממהר להביע דעה על ההתנהלות הישראלית בנוגע למשבר האקלים, וכשנשאל על כך, הוא מעדיף להחזיר את השיחה לאזורי התזונה – ולענות לנתונים. למשל, על העובדה שישראל היא המדינה שמדורגת ראשונה מבין מדינות ה-OECD בכמות צריכת העוף לנפש – דווקא יש לו מה להגיד. "אכילת עוף עדיפה לסביבה מאכילת בשר בקר, ועבור אנשים שלא רוצים להיות צמחונים לחלוטין, אבל רוצים לעשות שינוי – זאת בחירה טובה יותר", הוא מסביר. "כמובן שיש מאכלים אחרים שצריכתם פוגעת בסביבה משמעותית פחות, אבל אם מדובר בשינוי אצל אותם צרכנים – זוהי עשיית מאמץ מבורכת; ואני לא שופט מאמצים של אנשים, אני שופט אנשים שלא עושים מאמץ בכלל״.

רוח אופטימית מנשבת בשיחה שלנו, אך ספרן פויר מבהיר שלעיתים קרובות תחושותיו לגבי הכיוונים שאליהם העולם צועד – לא רק בנושא משבר האקלים – הן קשות מאוד. "הדמוקרטיה האמריקאית, הדמוקרטיה הישראלית והכיוון שאליו הולכת הבינה המלאכותית – כל אלה גורמים לי להרגיש חסר אונים", הוא מעיד. ועל אף כל אלה, הסופר שמאמין שכתיבת ספרים על המצב היא פעולה של תקווה – לא מרשה לעצמו לאבד אותה. "אנחנו פוחדים כל כך להיתפס כצבועים, כלא מושלמים או כלא עקביים – שרבים מאיתנו יעדיפו לא לנסות להיאבק במשבר בכלל; אבל אף אחד לא מושלם ואף אחד גם לא עקבי באופן מושלם", אומר ספרן פויר. "בעיניי, אין כאן שאלה של בחירה; אין לנו אפשרות לוותר על המאבק הזה״.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

צריך לדבר על המדבור לרגל יום המאבק במדבור ובבצורת: כיצד מתמודדים בעולם ובארץ עם סכנות המדבור, ומה הקשר למכרסם אחד קטן שנעלם ממדבריות ארצות הברית? 

thumbnail

לאן הציפורים עפות כשיש מתקנים בים? סכנת התנגשות: בעקבות תוכנית להקמת תשתיות גבוהות למדי בים התיכון, מדענים מתריעים מפני הפגיעות השונות שצפויות להיגרם לעופות שעוברים דרכנו, באחד מצירי הנדידה העמוסים בעולם. אז איך שומרים על הציפורים?

thumbnail

תשבץ: אז יודעים שבא אביב תשבץ המבוסס על כתבה של קק"ל העוסקת במאפייני עונת האביב