חזרה לרשימה >


ד”ר נטע רגב־רוצקי

חוקרת מלריה במחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע

19/04/2019 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-פסח-2019.pdf thumbnail


מה עושה ביולוגית מולקולרית? במחקר ביולוגיה מולקולרית חוקרים תהליכים תאיים בסיסים. מנגנונים שמתרחשים בתוך התא או הרקמה. עובדים בשיטות שונות של אנליזה של חלבונים ושל חומר גנטי כמו דנ”א או רנ”א. מתוך מחקר והבנה של תהליכים מולקולארים בסיסיים אפשר לפתח תרופות.

מהם תחומי המחקר שלך? המעבדה שלנו עוסקת בתחום הפרזיטולגיה, מתמחים בחקר הביולוגיה הבסיסית של פרזיט (טפיל) המלריה. מדי יום מתים כאלף ילדים ברחבי העולם בשל הדבקה בטפיל (פרזיט) המלריה ועדיין לא פותח חיסון יעיל למחלה. הטפיל מפתח עמידות לתרופות הקיימות בקצב מאוד מהיר, מה שמגביר את הסכנה שיהיו יותר מקרים בהם לא ניתן יהיה לטפל בחולים והם ימותו כתוצאה מהמחלה.

לטפיל (חד תא, גדול יותר מחיידק) הקטלני יש מחזור חיים מרתק ומאוד מורכב והוא יודע לחיות בשתי סביבות מאכסן שונות: יתושה ובאדם. הדבקה ממלריה נעשית כאשר יתושה מסוג אנופלס מודבקת עוקצת אדם כדי לקחת מנת דם, ועל הדרך מזריקה טפילים לזרם הדם. הטפילים נודדים אל הכבד, ולאחר תקופת דגירה של כשבועיים בהם לא מופיעים סימפטומים אצל החולה, אלפי טפילים משתחררים לזרם הדם. כל טפיל פולש לתוך תא דם, וכעבור יומיים מרגע הפלישה הטפיל מתחלק ומתרבה לכעשרים טפילים. ככה שמדי יומיים אלפי טפילים מתרבים בדם בקצב מוגבר וגורמים להרס כדוריות הדם וכתוצאה לאנמיה חמורה, במקרים קשים הטפיל אף מגיע למוח.

במעבדה במכון ויצמן הקמנו מערכת של בתי גידול לטפיל המסוכן, לצורך כך אנחנו מאכילים את הטפיל כל יומיים בדם אנושי טרי שמקבלים מבית החולים ושומרים עליו “שמח” שנוכל לחקור את הביולוגיה שלו. אנחנו חוקרים תהליכים בסיסיים שמתרחשים בתא הטפיל ברמה של הפעלת גנים וחלבונים וגם חוקרים איך המערכת החיסונית מגיבה לטפיל. לצורך כך נעזרים בכלים מיקרוסקופיים שונים, ובשיטות ביוכימיות.
אנחנו מאמינים שעל מנת לפתח תרופות וטיפולים יעילים יותר צריך להבין את המנגנונים הבסיסיים של הטפיל שחי בדם.

מדי עבודה: חלוק וכפפות- חובה!
איך הגעת לתחום? לימודי הדוקטורט שלי באוניברסיטה העברית (בית הספר לרפואה הדסה עין כרם) היו בתחום של ביולוגיה בסיסית, חקר של שינוע של חלבונים בתוך תא שמר, ללא קשר למחלה מסוימת. כשסיימתי את לימודי הדוקטורט רציתי לנסוע להתמחות פוסט דוקטורט בתחום שקשור למחלה כלשהיא. עולם הטפילים מרתק בעיניי ומתוך טיולים לאפריקה שעשיתי בעבר זכרתי עד כמה קשה מחלת מלריה, ולכן בחרתי להתמחות בביולוגיה של הטפיל. נסעתי לאוסטרליה להתמחות הפוסט דוקטורט במכון מחקרי שמוביל בחקר הטפיל בעיר מלבורן.
בונוסים בעבודה: אני חושבת שאחד הדברים המדהימים בלהיות מדען הוא שאתה יכול לעקוב אחרי ה-Passion שלך, לחקור את מה שאתה אוהב מבלי לחשוש וגם אם זה אומר שבסוף הדרך תטעה, הדרך עצמה תהיה מרתקת.
טרנד עכשווי בתחום המחקר שלך: במחקר שלנו גילינו שהטפילים החבויים עמוק בתוך תאי הדם האנושיים, מסוגלים “לדבר” אחד עם השני, ולשלוח חומרים מתא לתא. מצאנו שהטפילים מתקשרים באמצעות “חבילות קטנות” שהם שולחים החוצה ומעבירים בין תאים. בתוך החבילות (בועיות) מסתתר מטען של חלבונים, חומר תורשתי (למשל דנא) שהטפיל שולח כדי לתאם פעולות עם שאר “חבריו” הפולשים. היום אנחנו יודעים שהטפיל גם משגר את החבילות האלו לתאי מערכת החיסון שלנו כפעולת הסחה, שנועדו לבלבל את מערכת החיסון. במעבדה שלי במכון ויצמן אנחנו חוקרים את נושא התקשורת הבין תאית ומאמינים שכדי להילחם במלריה חייבים להמשיך ולחקור את הביולוגיה של מחולל המחלות הקטלני הזה.

עובדה מפתיעה על מלריה: ישנם זנים מסוימים של הטפיל שיכולים להתחבא בצורה רדומה בכבד (דורמנטית) משך של עד אפילו עשרות שנים ומסיבות לא ידועות פתאום להתפרץ.

רוצים להזמין את ד”ר נטע רגב־רוצקי לשוחח בוידאו עם תלמידיכם?

תוכלו לעשות זאת באמצעות תכנית “מדען ברשת” של מכון דוידסון לחינוך מדעי.
התכנית אינה כרוכה בעלות.

כדי להשתתף בתכנית הירשמו כאן להדרכה חד פעמית קצרה און-ליין.



הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית