חזרה לרשימה >


ד"ר ורד בלאס

חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים בחוג ללימודי סביבה, בי"ס למדעי הסביבה וכדור הארץ על שם פורטר, אוניברסיטת תל אביב

22/04/2021 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-אפריל-2021.pdf thumbnail


מהי "אקולוגיה תעשייתית"?
"אקולוגיה תעשייתית היא תחום הבוחן באופן שיטתי את קשרי הגומלין בין זרימת חומרים ואנרגיה ברמה מקומית, אזורית וגלובלית, תוך התייחסות לתהליכים ולשימוש במוצרים בראייה של ענפי תעשייה שונים ושל המשק כולו. התחום מתמקד בהבנת הפוטנציאל הקיים בתעשייה להפחית השפעות סביבתיות לאורך כל מַחזור חיי המוצרים, החל בשלב כריית חומרי הגלם, דרך ייצור חומרים ורכיבים, הרכבת מוצרים סופיים, שינוע ומסחר, וכלה בניהול הפסולת בסוף מַחזור החיים. צמצום ההשפעה יכול להתבטא באופנים שונים, החל בשימוש מופחת בחומרי גלם ובמשאבים מתכלים, דרך סינרגיה וניצול תוצרי לוואי של התהליכים, וכלה בהחזרת משאבים למעגל השימוש על-ידי יצירת מנגנון לכלכלה מַחזורית באמצעות השמשה חוזרת ומִחזור. היבט נוסף ומרכזי בהפחתת ההשפעה קשור בשינוי דפוסי צרכנות ובקשר בין מערכות ייצור וצריכה."

איך הגעת לתחום?
"רוב חיי הצעירים חייתי בסביבה עירונית. כשהייתי קטנה מאוד עברנו לרעננה. רעננה של פעם, שעוד הייתה מושבה, הייתה סביבה עירונית עם אתנחתא כפרית. גרנו בקצה העיר, והכול סביבנו היה שדות כרוב וחסה, דרכם הייתי הולכת לבית הספר ולחוג הטניס. על שטחי השדות נמצא כיום פארק רעננה ונבנו בתי מגורים."

"עם השנים תחום הסביבה עניין אותי יותר ויותר, אך רק לקראת סוף התואר הראשון בהנדסת תעשייה וניהול הבנתי שאני רוצה לעסוק בנושאים סביבתיים. הסתכלו עליי כעל עוף מוזר – מה הקשר בין תעשייה לסביבה?! התחושה הזו, שהדברים שאני רוצה לעשות שונים מהמקובל, ואולי אף מקדימים את זמנם, מלווה אותי לאורך כל הדרך."

יש לך קרבה משפחתית למהנדס המים הידוע שמחה בלאס – ממקימי מקורות, נציב המים הראשון, מיוזמי תוכנית המוביל הארצי, ומי שהמציא יחד עם בנו את שיטת ההשקיה בטפטוף. האם הייתה לו השפעה על חייך ועל בחירותייך המקצועיות?
"שמחה היה בן הדוד של סבא שלי. הוא אחד מבני הדודים המעטים שהצליחו להגיע ארצה לפני השואה, בניגוד לרוב המשפחה הענפה שנספתה במהלכה. שמו מלווה אותי תמיד – מעבודת השורשים בכיתה ז’ ואף לאורך הקריירה המקצועית. עד היום אני כל פעם מגלה משהו חדש שהאיש המדהים הזה תרם למדינה. גם סבא שלי היה מהנדס במשרד החקלאות, כך שהסיפור של משק המים הישראלי והצורך לחסוך כל טיפה תמיד היה נוכח במשפחה. אני מתרגשת לראות שזוכרים ומוקירים אותו, למשל במקורות ובנטפים. זה מחמם את הלב ולא מובן מאליו. זה כנראה לא מקרה שאני מתעסקת הרבה בתחומים של פיתוח בר-קיימא ובמיזמים של חקלאות. לאחרונה הנחיתי עבודת דוקטורט שכללה ניתוח מַחזור חיים של מערכת המים בישראל. היה מרגש מאוד לאסוף נתונים על מערכות המים, כולל המוביל הארצי, ולשמוע שרבות מהמערכות המקוריות עדיין מתפקדות, אף על פי שלא תוכננו להחזיק מעמד עד היום."

מה זה "ניתוח מחזור חיים"?
"ניתוח מחזור חיים (LCA – Life Cycle Analysis) הוא כלי לכימות השפעות סביבתיות במגוון קטגוריות השפעה ולאורך מַחזור החיים של מוצרים, שירותים ותהליכים. חברות, ארגונים סביבתיים ומשרדי ממשלה ברחבי העולם משתמשים בכלי זה כדי להעריך את ההשפעות הסביבתיות של חלופות שונות ולהשוות ביניהן."

האם בפועל ניתן לבצע ניתוחים מלאים ולהגיע למסקנות חד-משמעיות?
"ניתוח מַחזור חיים הוא כלי מורכב, אך הוא הכלי המתוחכם ביותר לקבלת החלטות איכותית. בלעדיו הכול רק דיבורים באוויר. לצערי, קובעי המדיניות לא נעזרים מספיק בניתוחים כאלה לקבלת החלטות. כדי שזה יקרה, יש צורך בהשרשת דפוסי חשיבה, בהנגשה של שיטות המחקר ובעיקר במיזם רב-מגזרי ליצירת בסיסי נתונים מקומיים שהחוסר בהם הוא קריטי."

"הכלים רלוונטיים מאוד גם לתעשייה, ופונות אליי הרבה חברות המחפשות תשובות לשאלות כלכליות, ולעיתים גם לשאלות סביבתיות. התעשייה, בייחוד החברות הגדולות, מושפעת מסדר היום העולמי בשל דרישות שווקים בין-לאומיים. לדוגמה, האם ייצור ביוגָז מפֶּרֶש פרות הוא תהליך שבאמת מועיל לסביבה?"

אז מה המסקנה – ייצור ביוגז תורם לסביבה?
"קשה לי לענות, כי התשובה קשורה להנחות היסוד של המודל ואף לשאלות אתיות. כשחברה מייצרת ביוגז מפרש של פרות, האם היא חברה המייצרת אנרגיה או חברה המטפלת בפסולת? האם את תהליך ייצור האנרגיה צריך להשוות לחלופות ייצור אנרגיה, או שנכון יותר להשוות בין הפתרון שניתן לפרש הפרות לעומת פתרונות אחרים לטיפול בו, והפקת האנרגיה היא רק תועלת אגבית? המיצוב הזה משמעותי מאוד לניתוח. ממנו תיגזר הבחירה בין גישה האומרת שפרש הפרות הוא חומר גלם שקיים בכל מקרה, ואין מחיר סביבתי לייצור שלו (בעצם אני ‘עושה טובה’ לתעשיית הבקר והחלב שאני משתמשת בו), לבין גישה האומרת שהוא תוצר לוואי של אותה תעשייה, ולכן לייצור שלו יש עלויות סביבתיות (כמו שיש לפחם או לאנרגיית שמש) שצריך להביא אותן בחשבון בניתוח מַחזור החיים של ייצור ביוגז. אלה גישות שונות במהותן, התלויות בסביבה הרגולטורית, ועד כמה יש בה ראייה מעגלית ומערכתית. ביצוע הניתוח בשתי הגישות מאפשר לתחום את עצמנו בתוך טווח התוצאות."

בראייה כזו אולי לא תמיד כדאי להקים מפעלי מִחזור, בייחוד בישראל שהיא משק קטן.
"אכן לעיתים (רחוקות) עדיף לא למחזר. לא בכל מדינה כדאי למחזר כל חומר. זה תלוי בתשובות לשאלות כגון: האם יש מפעל מִחזור באותה מדינה, האם עליי לשנע את הפסולת למדינה מרוחקת, מה איכות תוצר המִחזור וכמה ממנו נגרע ומועבר להטמנה. יש צורות מדידה המאפשרות להשוות את ההשפעה הסביבתית של חומר בתולי להשפעה של אותו חומר אך ממוחזר. הן מאפשרות לבחון אם תהליך המִחזור באמת כדאי, ואם לא – כיצד ניתן להפוך אותו לכזה."

"ישראל היא כלכלה קטנה מדי למִחזור של רוב החומרים. נוסף על כך, אנחנו אי של פסולת ושל אנרגיה, ואנחנו עניים במשאבי טבע. עם זאת, אם נרתום את יכולות ההמצאה והחדשנות הישראליות לקידום שיטות לייעול תהליכי מִחזור, כדי להפוך אותם לכדאיים בקני מידה קטנים, נוכל להיות “אור לגויים” לכלכלות רבות אחרות."

רוצים ללמוד עוד על ניתוח מחזור חיים? קראו את הכתבה הבאה: התעריף הסביבתי של מי הברז

מאמר שכתבה ורד לאקולוגיה וסביבה: אקולוגיה תעשייתית – התפתחות התחום ויישומים רלוונטיים

כתבות נוספות בהן ורד מרואיינת: כלכלת הפלסטיק החדשההמחיר שלא תראו בחשבון הסלולרי שלכם



הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית