כיצד בודקים את מידת הזיהום בנחלים?
"ניטור מצב הזיהום בנחלים מתבסס בעיקר על לקיחת דגימה של מים ואפיון סדרה של מדדים כימיים ופיזיקליים כמו ריכוז החמצן, מליחות, חיידקי קולי, חומרי דשן (חנקה וזרחה) או כמות החומר אורגני הפריק, אשר בריכוזים גבוהים מאפיין מים מזוהמים בשפכים או קולחים. קיימות שתי בעיות מרכזיות בניטור מסוג זה: הראשונה היא שהממצאים המתקבלים מייצגים את רגע המדידה בלבד, ועלולים לפספס אירוע זיהום שהתרחש מספר ימים או שבועות לפני כן. השנייה היא שמדדים כימיים בלבד לא בודקים השפעות נוספות על מצב הנחל כמו ירידה בספיקת הנחל כתוצאה מניצול מי המעיינות, פגיעה בבתי הגידול הטבעיים בנחל כתוצאה מרמיסה על ידי מטילים או בקר, או שימוש בחומרי הדברה חקלאיים שפוגעים בחרקי המים הטבעיים (כמו שפיריות, חיפושיות או בריומאים) המהווים חלק משמעותי ממאכלסי הנחל. ציינים ביולוגים המתבססים על שינויים בהרכב חברת מאכלסי הנחל (רגישים – עמידים) יכולים לספק לנו מידע נוסף על ההשפעות המתרחשות בנחל לאורך זמן. שילוב של מדדים כימיים יחד עם מדדים ביולוגיים מאפשרים קבלת תמונת מצב אקולוגית רחבה יותר על מצב הנחל, ומיקוד פעולות השיקום לבעיות הרלוונטיות לכל מקרה לגופו."

כיצד הציבור יכול לסייע בשמירה על הנחלים?
לציבור חשיבות מכרעת בהתייחסות של הרשויות למצב הסביבה בה אנו חיים, ובכלל זה הנחלים. הסלוגן "צא לנוף אך אל תקטוף" של החברה להגנת הטבע, לימדה את בני דורי שפרחי הבר מוגנים הם וניתן ליהנות מיופים גם מבלי לקטוף זר פרחים הביתה. חוק המים קובע שכל מקורות המים של מדינת ישראל, בהם גם הנחלים, הנם רכוש הציבור. שיתוף ומעורבות הציבור הישראלי בפעולות לשיקום הנחלים שנפגעו לטובת הכלל ולא רק לשכבה צרה של בעלי אינטרסים, בשילוב עם חינוך סביבתי לשמירה על מתנות הטבע שמעניקים לנו הנחלים הנקיים, הם המפתח לעתיד הנחלים בישראל. הגיע הזמן שהציבור ייקח אחריות על מצב הנחלים ויידע להגן עליהם גם למען הדורות הבאים.

תשמרו על קשר: [email protected]