400 סיבות לדאגה

מרץ 18, 2015

לראשונה מזה 10 מיליון שנים ריכוז הפחמן הדו-חמצני בחורף חצה את רף ה-400 ppm. מדובר בחדשות לא טובות למי שחרד לעתיד כדור הארץ ולגורל האנשים שגרים בו


צילום: bixentro.flickr
צילום: bixentro.flickr

שוב חצינו קו אדום והפעם מדובר במחסום ה-400. במשך מיליוני שנים, ריכוז ה-CO2 באטמוספרה לא השתנה הרבה ועמד על פחות מ-300 חלקיקים מתוך מיליון (ppm – parts per million). בפברואר 2015, רמת ה-CO2 החורפית עלתה לראשונה מעל 400 ppm, והשלימה עליה של 42 אחוז מאז שנת 1800. ב-200 השנה האחרונות האנושות מגבירה במהירות את קצב שריפת דלקי המאובנים וכך מעלה את ריכוז ה-CO2 באטמוספרה. כמו כן, אנו גורמים להגברת פליטות גז החממה מתאן על ידי גידול במספר חיות המשק פולטות המתאן (פרות, למשל). במקביל, אנו כורתים יערות בצורה מסיבית, מה שמוריד את יכולת קיבוע ה- CO2 על ידי צמחים מהאטמוספרה לחומר צמחי.
על פי התיאוריה המקובלת כיום, שילוב זה מביא לעלייה תלולה בריכוז ה-CO2, שאחראית לשינוי האקלים אותו אנו חווים בעשורים האחרונים. התיאוריה חוזה עלייה בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת, המסת קרחוני העד בקטבים, עלייה במפלס פני הים ושינויי דפוסי האקלים שעלולים לסכן את חיינו הנוחים כאן.

התופעה מוכרת: כאשר קרינת השמש פוגעת בכדור הארץ, חלק ניכר ממנה הופך לאנרגיית חום שמוקרנת בצורה של קרינה אינפרא-אדומה מפני כדור הארץ אל החלל. בצורה זו, כדור הארץ מאבד חום אל החלל. ככל שיש יותר גזי חממה באטמוספרה, כך היא מונעת מיותר חום מלברוח לחלל ומגבירה את הטמפרטורה הממוצעת. אחד מאותם גזי חממה הוא CO2, שנפלט בכל פעם שאנו שורפים חומר פחמימני (כזה שהשלד שלו מורכב מפחמן ומימן) – כמו עץ, פחם, נפט, פלסטיק וכו'.

שיא חורפי

גרף ריכוז ה-CO2 השנתי מגיע לשיא באביב ולשפל בסתיו במחזוריות שנתית. זאת משום שבעונה החמה יותר CO2 מקובע על ידי צמחים והופך לחומר צמחי בממדים גדולים יותר מאשר בעונה הקרה. אמנם, באביב 2014 כבר נחצה רף ה-400 ppm בשיא העונה, אך לראשונה הדבר קורה כבר בחורף, בחודש פברואר. לחציית רף זה בעיקר משמעות סמלית, אך המגמה הברורה בעליית ה-CO2 היא המדאיגה. התחזית היא שהשנה, הממוצע השנתי של ריכוז ה- CO2 יעלה לראשונה מעל 400 ppm – וזה כבר באמת מדאיג.
מה אפשר לעשות נגד זה? התשובות ידועות: להקטין משמעותית את השימוש בדלקי מאובנים, להגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות ולקדם טכנולוגיות של קיבוע פחמן, שמסלקות CO2 מהאטמוספרה. מה בפועל נעשה? יש מדינות (בעיקר מבין המדינות המפותחות) שמגבילות שימוש בדלקי מאובנים ושמגבירות שימוש באנרגיות מתחדשות. עם זאת, רוב העולם עדיין לא עושה מספיק מאמצים לכיוון זה. לצערנו, ישראל שייכת לקבוצה השנייה.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

דם, צפרדע, שינוי האקלים? בעידן של בצורות, שיטפונות והוריקנים עוצמתיים, מכות מצרים מזכירות לנו מה קורה כשמתעלמים מסימניו של אסון סביבתי מתקרב

thumbnail

הצד הסביבתי של ההגדה סדר פסח המסורתי, ובתוכו הסיפור האלמותי על יציאת מצרים, מעלה גם כמה נקודות למחשבה בהקשר הסביבתי. מארבע הכוסות ועד ארבעת הבנים, אלו הם סימניו הירוקים של הסדר

thumbnail

הפילוסוף הישראלי והדילמה המוסרית של המאבק במשבר האקלים קיזוז פליטות פחמן היא אחת מהשיטות המרכזיות בהתמודדות עם שינוי האקלים העולמי, אולם במאמר חדש טוען ד"ר דן ברא"ז שלא רק שהשיטה לא באמת תקזז את הפליטות, אלא שהיא גם לא באמת מוצדקת מבחינה מוסרית