ענבר שטוטמן

10 איומים מפתיעים על הטבע

ינואר 1, 1970

רחפנים, חתולים, מלכודות סולאריות ואפר מתים – הקדמה האנושית מייצרת סכנות חדשות לסביבה


העיר, מקום מפגש יום-יומי בין האדם לטבע. צילום: Anthony Quintano, Flickr
העיר, מקום מפגש יום-יומי בין האדם לטבע. צילום: Anthony Quintano, Flickr

מהו האיום המשמעותי ביותר של האדם על הטבע? השאלה הזאת בוודאי מעלה בראשכם תחנות כוח מעשנות, ציד בלתי חוקי ודובי קוטב צפים על קרחונים. אך יותר ממחצית מבני האדם בעולם חיים בסביבה עירונית, והיא נקודת הממשק העיקרית בין הטבע לאדם. רובנו לא פוגשים דובי קוטב על בסיס יום-יומי.

מכיוון שהעיר לא מתקיימת בריק אלא בתוך המעטפת של הטבע, הטבע קיים גם בתוך העיר. גידול האוכלוסייה מרחיב את גבולות העיר, אך במקרים רבים דווקא מצופף אותה, דבר שמשמעותו גריעה של שטחים פתוחים מהמרחב העירוני, דילול הצמחייה הקיימת בעיר וכתוצאה מכך צמצום של בתי גידול ודחיקה של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים מקומיים. לצד זאת, העלייה ברמת החיים של האדם מובילה לשימוש גדול יותר במכוניות ולצריכת חשמל המייצרים זיהום אוויר וקרקע. מכיוון שהעיר מתפקדת כמוקד צריכה ולא רק כמוקד למגורים, היא מהווה בעצם נקודת זיהום וייצור פסולת ביתית משמעותית.

עם עליית המודעות לשמירה על איכות הסביבה, הפכו איומים אלה להיות ידועים לכול. אך ההתקדמות האנושית לא עצרה, והמשיכה להמציא פתרונות ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים. חשוב לזכור כי הממשק בין האדם לטבע הוא מורכב, וכך נוצרו במהלך הזמן איומים חדשים על הטבע בעיר – חלקם הגדול, באופן אירוני, הוא תוצר של פיתוח טכנולוגי שאולי פותר בעיה סביבתית אחת, אך מייצר בעיה אחרת.

מחקר חדש של פרופ' מרגרט סטנלי מאוניברסיטת אוקלנד נעזר בסיעור מוחות של מומחים מתחומים שונים ואף בשיתוף המונים בטוויטר כדי למפות את האיומים החדשים על הטבע בעיר. התוצאות המפתיעות לפניכם.

צילום: Dan Mumford, Flickr
צילום: Dan Mumford, Flickr

1. תכירו את מיצי, או: נקמתם של חתולי הבית

עד לגילוי אמריקה על ידי האירופאים, חתולים לא היו קיימים בצד השני של האטלנטי. חיות מחמד ומינים פולשים לא רק דוחקים את בעלי החיים המקומיים, אלא גם מפיצים מחלות וטפילים, אשר פוגעים בחיות הבר. מחקרים מראים כי סביבות עירוניות וצפופות מגבירות את העברת הטפיל הנקרא טוקסופלזמה הנישא על ידי חתולי בית. הטפיל עשוי לגרום למוות ישיר של חיות בר, וכן עשוי לפגוע בתגובות עצביות ובזמן התגובה שלהן, דבר שהמגביר את הסיכוי שלהן להידרס או להיטרף. מלבד זאת, חתולי מחמד שהפכו פרא (כלומר, חתולי רחוב) הם איום משמעותי על חיות הבר, המשמשות להם טרף. מחקרים מצאו שחתולי בית משוטטים וחתולי רחוב אחראים להרג של עד ארבעה מיליארד ציפורים בשנה בארצות הברית לבדה, ועוד 20 מיליארד יונקים.

צילום: Anthony Citrano, Flickr
צילום: Anthony Citrano, Flickr

2. חיסכון אנרגטי, או: לד זה טוב?

נורות בטכנולוגיית לד (LED) נוטות לייצר אור לבן על מנת לענות על הצורך בחיסכון כלכלי ואנרגטי ועל החיבה של האדם לאור בהיר. האם כל הטוב הזה הוא באמת טוב? לא ממש. חשיפה לאור הלבן, ובעיקר לרכיב הכחול שבו בשעות החשכה, פוגעת במנגנון ייצור המלטונין, הורמון המשפיע על סנכרון השעון הביולוגי של האדם ושל בעלי החיים ובעל תפקידים פיזיולוגיים קריטיים אחרים. חשיפה ממושכת לאור מלאכותי בלילה יכולה לגרום לשיבוש שעות הפעילות של בעלי חיים, ולפגיעה בריאותית גם באדם.

צילום: Marufish, Flickr
צילום: Marufish, Flickr

3. אנרגיה מתחדשת או: מלכודות סולריות

הודות ליתרונות של אנרגיית השמש, מתכננות ערים למלא את גגות הבתים בתאים סולריים – מהלך שיוביל להתייעלות אנרגטית מחד, ולהפחתת זיהום שמקורו בהפקת חשמל בדרכים קונבנציונליות מאידך. אך הלוחות הרבים יוצרים גם החזרה של אור לחלל – אור המכונה "אור מקוטב", שבו הגל המרכיב את האור מוחזר כולו באותו מישור. ריבוי לוחות סולריים יוצרים בעצם "מלכודות סולריות" עבור בעלי חיים בסביבה העירונית, הרגישים לאור מקוטב. מדובר בעיקר בחרקים, כדוגמת דבורים, הנעזרים באור מקוטב לניווט. התוצאה היא בלבול חוש הכיוון של בעלי החיים, שבטווח הארוך פוגעת בפוריות שלהם ובגודל האוכלוסייה. חרקים שבתי הגידול שלהם מצויים בסמיכות למים רגישים לכך במיוחד, מכיוון שהם מקשרים אור מקוטב להימצאותם של גופי מים. תושבי העיר אמנם לא מאושרים מהימצאותם של יתושים, אבל בעבור דו-חיים ובעלי חיים אחרים, המהווים חלק מהמערכת האקולוגית, מדבור בארוחת בוקר – שעשויה להיפגע.

צילום: orangesparrow, Flickr
צילום: orangesparrow, Flickr

4. ננוטכנולוגיה: כמה קטן, ככה מסוכן

חלקיקים ננומטריים הם חלקיקים שגודלם קטן מ-100 ננומטר (0.0001 מילימטר). השימוש בהם בתעשיות הקוסמטיקה, הרפואה, האלקטרוניקה והמזון הופך להיות נפוץ יותר ויותר – וישראל היא אחת מהמדינות המובילות במחקר ופיתוח בתחום. הבעיה היא שחלקיקים אלה מועברים במערכות מים ומשפיעים מאוד על צמחים, תולעים ודגים. למרות יעילותם הרבה של ננו-חלקיקים, הרעילות הסביבתית שלהם משפיעה על האדם וסביבתו והיא מוקד לדאגה בין-לאומית. חלקיקים אלו נמצאים בשלל מוצרי צריכה, ורובם אינם מתפרקים בקלות. המחקר אודות ההשפעות הסביבתיות של ננו-חלקיקים בחיתוליו, וכך גם הרגולציה בתחום.

צילום: Nicholas Bulmer, Flickr
צילום: Nicholas Bulmer, Flickr

5. תעשו קצת כושר, או: בריא לאדם, מזיק לסביבה

ההשפעה הנפשית החיובית שיש לטבע עירוני על האדם הוכחה במחקרים רבים. מומחים מתחומי הבריאות ממליצים על פעילות ספורטיבית מחוץ לבית, ואף נמצא כי נוף ירוק מסייע בהתמודדות עם שלל תופעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות ואף משפיע על משקל הלידה של תינוקות. אולם, התגברות עומס המשתמשים על התשתיות הירוקות והפארקים העירוניים מצריכה פיתוח אינטנסיבי של תאורת רחוב, שינוי של הצמחייה, תכנון תשתיות והקמת מתקני כושר וספורט. לעומס התעבורה האנושית בפארקים יש צדדים שליליים, העיקרי שבהם הוא פגיעה בכושר הנשיאה והתפקוד של המערכת האקולוגית בגלל רעש, לכלוך ושינויים בצמחייה, המובילים להרס בתי הגידול הייחודיים הקיימים בפארק.

צילום: Amber Case, Flickr
צילום: Amber Case, Flickr

6. סביבה וירטואלית, או: זה החלון או הטאבלט שלך?

השכלול המואץ שהתרחש באמצעים הטכנולוגיים בשנים האחרונות מאפשר לנו לחוות חוויות בשלל החושים שלנו מבלי שנצטרך לצאת מהבית. הדמיה של חוויית הטבע אמנם חוסכת את אי-הנוחות הכרוכה בעקיצות, בחרקים, בריחות לא נעימים ובמזג אוויר פחות מזמין, אולם מציאות מדומה כזו מהווה סכנה אמיתית ליכולת של האדם להסתגל לשינויים, ועלולה להוביל לאיבוד ערכים תרבותיים ונופיים, וכתוצאה מכך להוביל לירידה בחשיבות של שטחים ירוקים.

צילום: Abe Kleinfeld, Flickr
צילום: Abe Kleinfeld, Flickr

7. אפר אדם, או: מסין באהבה

הידעתם? אפר אדם עשיר בפוספט. פוספט הוא חומר טבעי ומחצב שבו משתמשים בעיקר בדשנים לחקלאות, אולם הוא נחשב כמזהם חמור לקרקע ולסביבה הימית. ערכי הסף העולמיים של הפוספט כבר מזמן חורגים מהתקן. אף שרעיון שריפת גופות ופיזור האפר אינו מקובל בישראל וביהדות, בסין הוא צובר פופולאריות, משום שבתי קברות תופסים שטח רב אשר דרוש לבנייה למגורים. גם המדינה וגם הרשויות המקומיות בסין מעודדות את פיזור האפר, וידוע לכול כי קיים מספר לא מבוטל של סינים. פיזור האפר עשוי להוביל להעשרת וזיהום אזוריים חופיים בפוספט ופגיעה במקורות המים.  ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, והיא נהנית מגידול אוכלוסייה חיובי. חופי הארץ סובלים גם ככה מזיהום כתוצאה מהזרמת שפכים ופסולת פלסטיק, והביקוש לבתים רק הולך וגובר. כך שאם ישקלו בארץ לפנות לכיוון הזה – כדאי לשקול זאת שוב.

צילום: Thomas Altfather Good, Flickr
צילום: Thomas Altfather Good, Flickr

8. רחפן בדיוור ישיר, או: תחרות אווירית

רחפנים, שהיו בעבר בגדר מדע בדיוני, הולכים וצוברים יותר ויותר תשומת לב מצד חברות עסקיות, כאמצעי לניטור או ככלי לדיוור ולמשלוח חבילות. הרחפנים הרועשים מאופיינים בגובה טיסה נמוך, ונוכחותם עלולה להפריע לחיות בר שעד כה נהנו מיתרון יחסי משהייה בגובה – בעיקר ציפורים למיניהן. התגברות השימוש ברחפנים עלולה לגרום לנטישה של מקומות קינון ולמצבים של עקה (סטרס), שפוגעת בדפוסי השינה וביכולת הפריון. מחקר שנעשה על דובים מראה כי  נרשמה עלייה בדפיקות הלב בעקבות שימוש ברחפנים, שעשויה להיות משויכת לתחושת לחץ של הדובים. מחקרים אחרים כבר מצביעים על השפעה משמעותית של הרחפנים על עופות דורסים בעת תקופת הרבייה.

צילום: Abby Bischoff, Flickr
צילום: Abby Bischoff, Flickr

9. פלסטר של בטון, או: סדקים בסביבה

סדקים במדרכות ובקירות אולי מטרידים את העקבים ואת העיניים, אבל הם גן עדן של מערכות אקולוגיות קטנות בתוך ים המלט. הסדקים נוצרים כתוצאה מהמגבלות הפיזיקליות של הבטון, שנתון להשפעות האקלים ונוטה לבלייה. פיתוח חדש בתחום החומרים הוא "בטון מתרפא מעצמו" – מדובר בעצם בבטון המכיל בקטריה, שתפקידה הוא להפריש קלציום-קרבונט (החומר ממנו נבנה סלע הגיר) ולסתום את הסדקים. ההמצאה המגניבה הזאת אולי תעזור לאיש הבטון, אבל תהרוס מערכות אקולוגיות קטנטנות שמהוות בית למגוון של חרקים, צמחים, וציפורים בסביבה העירונית.

צילום: rithban, Flickr
צילום: rithban, Flickr

10. בתים יעילים אנרגטית, או: מי סתם את הגומחה שלי?

הבנייה הירוקה שתופסת תאוצה בישראל וברחבי העולם בשנים האחרונות שמה דגש, בין היתר, על יעילות אנרגטית. על מנת להבטיח יעילות כזו, הדבר הראשון שנדרש הוא בידוד טוב וסטריליות – ותקנות הבנייה החדשות המקודמות במדינות רבות מאשימות את החללים והגומחות שמאפיינות בנייה ישנה בחוסר יעילות אנרגטית. אולם אותם קירות, חללי גגות וגומחות משמשות נישות קינון לציפורים, לעטלפים, לזוחלים, לקיפודים ועוד. סביר להניח שבקרוב נראה סדרה של תקנות בנייה שיסדירו את איטומם של הבתים להשפעות הסביבה החיצונית – ועל ידי כך אולי ייפגעו באופן נרחב בתי גידול והמגוון הביולוגי בעיר.

– 14 בינואר 2016 בעקבות הכתבה בזווית הסיפור פורסם גם באתר מאקו ב

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

אתגר המבוך של בריכות החורף אתגר המבוך מבוסס על כתבה של קק"ל העוסקת בבריכות החורף - בית גידול חשוב ובעל תועלת רבה לסביבה, אשר למרבה הצער, מספרן הלך ופוחת בעקבות הפיתוח המואץ.

thumbnail

מלכלכים ובוכים מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

thumbnail

המים של המאיה משבר שכלל את זיהום מקורות המים נחשב לאחת הסיבות לקריסת אימפריית המאיה האדירה. מה אפשר ללמוד מהטרגדיה שלהם כדי לשמור על המים שלנו?