ד"ר דניאל מדר

תתחילו להתרגל לאירועים חריגים

דצמבר 17, 2016

תנאי האקלים החריגים ששררו בישראל בשבועות האחרונים היו גורם משמעותי בהתפשטות השריפות בשלהי נובמבר ולסערה שהגיעה לאחר מכן. לפי כל התחזיות, מזג האוויר ההפכפך הזה כאן כדי להישאר


שבוע השריפות הקשה שהתרחש בנובמבר 2016 לא היה מנותק מתנאי האקלים ששררו במהלכו ולפניו בישראל. לאחר שנה שמסתמנת בתור השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות בעולם, בישראל היה חודש ספטמבר חם במקצת מעל לממוצע, ואילו באוקטובר טמפרטורת המקסימום הממוצעות היו גבוהות באופן משמעותי מעל הממוצע (1.4-2.6 מעלות צלזיוס). המדידות של חודש נובמבר עוד לא סוכמו, אך נראה כי גם נובמבר היה חם בממוצע באופן משמעותי השנה.

כמו כן, חודשים אלה לוו במיעוט משקעים. השיא הגיע בשבועיים האחרונים, שבהם בנוסף להעדר המשקעים ולטמפרטורה הגבוהה, נשבו רוחות מזרחיות חזקות במשך כשבוע וחצי. רוחות אלו הביאו עמן אובך ניכר מהמדבר שגרם לזיהום אוויר גבוה לתקופה של כמעט שבועיים, והורידו את הלחות באופן קיצוני בכל חלקי הארץ. חשוב לזכור כי מעבר לחוסר הנעימות שטומנים בחובם זיהום האוויר והלחות הנמוכה, הרי שהם מביאים לעלייה בתחלואה בדרכי הנשימה. כמו כן, זיהום האוויר של חלקיקים עדינים נשימים PM 2.5 (חלקיקים שגודלם קטן מ-2.5 מיקרון) מעלה באופן ניכר את הסיכון לשבץ.

שריפה. תצלום: michael held
שריפה. תצלום: michael held

סכנת שריפות פי חמישה

השילוב של יובש מתמשך, טמפרטורות ממוצעות גבוהות יחסית ורוחות מזרחיות חזקות בסוף עונת היובש גרם לכך ש-1,773 השריפות שפרצו בשבוע הזה גרמו לנזק רב כל כך. למרבה המזל, השירות המטאורולוגי חזה מבעוד מועד ששבוע זה היה צפוי להיות מסוכן מאוד מבחינת שריפות, מה שאפשר את היערכות כוחות החירום. השבוע החמור הזה רק חיזק את המגמה הכללית בישראל: ב-2016 מספר הימים שבהם נצפתה סכנה קיצונית לשריפות היה פי חמישה מבשנה ממוצעת (23 לעומת 5).

השריפות כמעט השכיחו מאתנו אירוע קיצון אחר שהתרחש בסתיו הישראלי: באוקטובר ירדו 35 מ"מ גשם באילת תוך יומיים, מתוכם 20 מ"מ בשעתיים. בעיר שממוצע הגשם השנתי בה הוא רק 22 מ"מ, 35 מ"מ אלה גרמו להצפות ניכרות, לחסימות כבישים ואף לסגירת שדה התעופה. רק ארבעה אירועים דומים התרחשו באילת מאז 1949, השנה שבה החלו לאסוף נתונים.

התחזית (לא) אופטימית

על פי התחזיות לעשורים הקרובים, עקב התעצמות שינוי האקלים, הצפי הוא כי אירועים מעין אלה ילכו ויהפכו נפוצים יותר, ואף חמורים יותר. אירוע זה מדגים שוב כי שינוי האקלים גובה מאתנו מחיר אישי, ומחיר כלכלי אמיתי – וכי התעלמות מסיכון זה מעמידה אזרחים, חברות ומדינות בסכנה פיזית וכלכלית.

כעת, צפויה לנו סופת חורף רצינית ראשונה, עם סופות רעמים, רוחות חזקות, טמפרטורות נמוכות ואף שלג בחרמון. סופה זו צפויה לגרום להצפות במרכז ולסופות חול בדרום, ולהעלות שוב את הסיכון לתחלואה נלווית. האם שוב מדובר באירוע שמייצג מגמה? האם יהיה לנו חורף גשום? כלל לא בטוח. המודל המשופר של המרכז האירופי לתחזיות לטווח בינוני (ECMWF), שצופה את היקף המשקעים לחורף 2016-2017, לא הצליח לנבא בהסתברות גבוהה האם כמויות המשקעים יהיו נמוכות, ממוצעות או גבוהות בחורף הקרוב. מה שידוע לנו בביטחון גדול יותר זה שבעשורים הבאים התחזית מדברת על התמעטות משקעים באזורנו.
בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?

thumbnail

הצד הסביבתי של ההגדה סדר פסח המסורתי, ובתוכו הסיפור האלמותי על יציאת מצרים, מעלה גם כמה נקודות למחשבה בהקשר הסביבתי. מארבע הכוסות ועד ארבעת הבנים, אלו הם סימניו הירוקים של הסדר

thumbnail

הפילוסוף הישראלי והדילמה המוסרית של המאבק במשבר האקלים קיזוז פליטות פחמן היא אחת מהשיטות המרכזיות בהתמודדות עם שינוי האקלים העולמי, אולם במאמר חדש טוען ד"ר דן ברא"ז שלא רק שהשיטה לא באמת תקזז את הפליטות, אלא שהיא גם לא באמת מוצדקת מבחינה מוסרית