ד"ר דניאל מדר

שובו של החור באוזון

מרץ 30, 2016

חשבתם שהחור באוזון הוא סיפור ישן? ובכן, הסיפור האמיתי קצת יותר מורכב. למרות התאוששות שכבת האוזון, צפויים להופיע בו מדי פעם חורי ענק


מצבה של שכבת האוזון שמקיפה את כדור הארץ היא סיפור מוכר וותיק, שעליו מדברים כבר עשרות שנים ושלעתים נדמה ששייך כבר לעבר. גז האוזון מורכב משלושה אטומים של חמצן, והוא נמצא בריכוז גבוה יחסית בשכבות הגבוהות של האטמוספרה. האוזון בולם חלק גדול מהקרינה המסוכנת בתדר העל-סגול המגיעה מהשמש, שעלולה לפגוע בחומר התורשתי של כל היצורים החיים, לגרום להם (ולנו) מחלות ואף להרוג אותם (ואותנו).

בשנה שעברה דיווחנו על מחקר שבדק מה היה קורה לשכבת האוזון אלמלא התקבלה אמנת מונטריאול שהגבילה את השימוש באורגנו-הלוגניים, שהם חומרים כימיים המכילים אטומים של הלוגניים כדוגמת ברום וכלור הגורמים לפירוק שכבת האוזון. אותו מחקר מצא שלמרות שלא חלף זמן רב מאז שהופחתו דרמטית הייצור והשימוש בחומרים מזיקים אלה, כבר ניכרת התאוששות מרשימה של שכבת האוזון באטמוספרה.

ענני החומצה החנקתית היפהפיים נוצרים בטמפרטורות נמוכות ומעידים על בעיה חמורה של גזים המזיקים לשכבת האוזון. צילום: PROstuart anthony, Flickr
ענני החומצה החנקתית היפהפיים נוצרים בטמפרטורות נמוכות ומעידים על בעיה חמורה של גזים המזיקים לשכבת האוזון. תצלום: PROstuart anthony, Flickr

 

למרות מחקר מעודד זה, מדענים חוששים שבאביב הקרוב עלול להיפתח ה"חור" הגדול ביותר באוזון מעל הקוטב הצפוני אי פעם. לא מדובר בחור אמיתי כמובן, אלא בדלדול משמעותי בריכוז האוזון באטמוספרה. מדוע זה קורה אחרי שנים של התאוששות בשכבת האוזון? התשובה הכנה ביותר היא "זה מורכב".

רבים מבין אותם אורגנו-הלוגניים שנפלטו במשך עשורים לאטמוספרה וגורמים לפירוק האוזון הם יציבים מאוד, כלומר אינם מתפרקים. הבעיה היא שמולקולה אחת שלהם יכולה לפרק מולקולות רבות של אוזון במשך שנים רבות.

בנוסף, בחורף האחרון הטמפרטורות בשכבת האוזון שמעל הקוטב הצפוני היו נמוכות במיוחד, וכך התאפשרה היווצרותם של ענני חומצה חנקתית נדירים בגובה רב. עננים אלה יפים ביותר ולרוב הם צבועים בכל צבעי הקשת. עם זאת, הם מזרזים את הפיכת הגזים המזיקים לאוזון לריאקטיביים (תגובתיים) ולפעילים נגד האוזון. בחורף האחרון נצפו מספרים גדולים של העננים בצפון אירופה וצפון אמריקה, ואכן באחרונה לוויין של נאס"א זיהה עלייה מדאיגה ברמות של גזים ריאקטיביים בשכבת האוזון.

אביב הגיע, אוזון הלך
באביב מצטרף למשחק הזרז השלישי לפירוק האוזון – אור השמש. אם הטמפרטורות בשכבת האוזון יישארו נמוכות מאוד גם בתחילת האביב, תוספת אור השמש תביא ליצירת ה"חור" הגדול ביותר בשכבת האוזון מעל הקוטב הצפוני אי פעם. תופעה זו עלולה לסכן את בריאות התושבים והיצורים החיים באזורים צפוניים. לא מדובר כאן בסכנת חיים מיידית, אך תושבים באזורים אלו עלולים לחוות קרינה חזקה בדומה לזו שאנו חווים בישראל. ללא הכנה מתאימה, הם עלולים לסבול כוויות שמש וסיכון מוגבר לסרטן העור.

קרינה מוגברת זו עלולה לפגוע גם בפיטופלנקטון שבאוקיינוס הארקטי. הפיטופלנקטון הוא אסופה של יצורים מיקרוסקופיים שמבצעים פוטוסינתזה, ומהווים בסיס למארג המזון באוקיינוסים. פגיעה בהם תפגע בכל מארג המזון המסתמך עליהם – שעיקרה ירידה משמעותית במספר הדגים, היונקים הימיים ושאר יצורי המעמקים.

מדוע זה קורה עכשיו? גזי החממה הרבים גורמים לכליאת חום בשכבות הנמוכות של האטמוספרה ולעלייה בממוצע טמפרטורת השטח של כדור הארץ. מנגד, כליאת חום זו בשכבות הנמוכות מקטינה את חימום השכבות הגבוהות של האטמוספרה – היכן ששכבת האוזון נמצאת. בסופו של דבר, המדענים צופים שאמנם בעשורים הקרובים נמשיך לראות התאוששות של שכבת האוזון, אך מדי פעם צפויים להופיע בה "חורי" ענק כאלה.

מהו החור בשכבת האוזון ומה אפשר לעשות בשביל לשמור עליה:

www.youtube.com/watch?v=AU0eNa4GrgU[/youtube

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-גיקטיים

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?


מחרחב מורים

thumbnail

חילזון המחמד שלי משבר הקורונה גרם לאנשים רבים ברחבי העולם להתחיל לגדל חלזונות (ולתעד אותם ברשתות החברתיות, כמובן). אז מה כדאי לדעת על היצורים הקטנים האלה לפני שמכניסים אותם הביתה?