גדעון בכר ודוד ברנד

מרוב שינוי אקלים לא יראו את היער

יולי 17, 2019

דעה: ישראל, שבה נצבר לאורך השנים ידע רב בנושאי ייעור, בעיקר בתנאי אקלים מאתגרים, יכולה לתרום רבות לשמירה על יערות ברחבי העולם ולהגדלתם וכך לסייע להתמודד עם משבר האקלים


 

במפגש האקלים שהתקיים בחודש דצמבר 2018 בעיר קטוביץ שבפולין, 24 COP, פורסמה הצהרה רמת דרג על ידי המשתתפים הקוראת לתמיכה עולמית ביערות ובשמירה עליהם, בהיותם מרכיב מרכזי וחיוני במאבק הגלובלי למיתון פליטת גזי חממה. ההצהרה הזו, מגיעה על רקע פגיעה מתמשכת בת עשורים רבים ביערות העולם. על פי דו"ח מצב היערות בעולם לשנת 2015 (FRA 2015), הרס היערות נמשך בהיקפים גדולים – אם כי קטנים יותר מאשר בעבר – ועומד כיום על קצב של 33,000 קמ"ר לשנה, בערך פי פעם וחצי משטחה של מדינת ישראל.

יערות מספקים מגוון רחב מאוד של שירותים אקולוגיים הנחוצים לקיום ורווחת האדם על פני כדור הארץ. יתרה מכך, יערות הם הגורם המרכזי הסופח פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה- גז החממה העיקרי שאחראי למרבית שינוי האקלים שאנו כבר חווים כיום. למעשה, בלי היערות אולי לא היינו מתקיימים. הם מספקים לנו חמצן, מטהרים את האוויר, מהווים עוגן מרכזי בקיום מערכות אקולוגיות הכוללות אין ספור בעלי חיים וצמחים. וכן, הם גם מספקים לנו מזון, עץ, תרופות ומקום לטייל ולהירגע בו (האו"ם מעריך כי למעלה ממיליארד וחצי בני אדם תלויים למחייתם ביערות).

מעבר להרס הישיר של כריתת יערות ושריפתם על ידי האדם, שטחי יער רבים נפגעים כיום עקב ירידה בכמות המשקעים, התגברות תדירות בצורות, עליה בהתקפות של מזיקי עצי יער, אירועי אקלים קיצוניים, ועליה משמעותית בהיקף של שריפות.

מכאן, שהשמירה על היערות ואף הגדלתם נחשבת ליעד מרכזי בהתמודדות האדם עם בעיית שינויי האקלים שיצר. מומחים רבים תמימי דעים שעל מנת להגיע לרמה של איזון בין פליטות לספיחת גזי החממה, עלינו לנקוט באסטרטגיות פעילות של ספיחת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. כך עולה, למשל, מהדו"ח "מעלה וחצי" שפרסם האו"ם בסוף 2018.

תצלום: lukasz szmigiel – unsplash

 

איך סופחים פחמן דו-חמצני?

גם המדינות המחויבות ביותר לנושא בלימת שינוי האקלים, שהכריזו על כוונתן להגיע למאזן של אפס פליטות עד שנת 2050 כמו צרפת, הוואי, מדינות איים באוקיינוס השקט, קוסטה ריקה ואחרות, יודעות שהן לא יוכלו לעמוד ביעדים אלו ללא שילוב טכנולוגיות של ספיחת פחמן דו חמצני מהאוויר.

עם זאת, טכנולוגיות אלו לא נוסו עדיין בקנה מידה גדול ואינן בשלות כיום לשימוש . הסיכונים וחוסר הוודאות רבים מידי וגדולים מדי, והמסקנה המתבקשת היא שיש לפעול קודם כל בדרכים טבעיות כדי לשמור על רמות הפחמן הדו-חמצני הדרושות: בעיקר באמצעות מניעת הרס היערות, חיזוקם וחידושם ונטיעה של יערות חדשים.

לנקודה זו בדיוק כיוונה "התוכנית האסטרטגית של האו"ם ליערות 2030-2017", שאומצה על ידי העצרת הכללית של הארגון באפריל 2017. כמטרה עיקרית הציבה האסטרטגיה הגדלת שטחי היער העולמי בכ-3 אחוזים עד שנת 2030 והרחבת הידע והמחקר המדעי בנושא יערות וייעור. אומנם, תוכנית זו היא וולונטרית ואיננה מחייבת (אין מאחוריה מערכת של סנקציות וכל מדינה יכולה להחליט בכמה תגדיל את שטחי היער שלה ויכולה להכריז כוונתה לתרום למאמץ), אך היא מציבה יעד גלובלי להגדלת השטח המיוער בעולם ובכך יש חידוש וחשיבות מרובים.

קיימת מגמה מעודדת של עלייה באחוז היערות הנטועים מסך כלל שטח היערות בעולם. כיום כ-7 אחוזים מכלל שטח היערות בעולם הם יערות נטועים – זאת בהשוואה ל-4 אחוזים ב-1995. מדינות רבות, דוגמת סין, פקיסטן והודו, נוטעות עצים ויערות בהיקפים אדירים בשנים האחרונות. פקיסטן, למשל, נטעה מיליארד עצים משנת 2014 כחלק מיעד של נטיעת 10 מיליארד עצים.

יערות כחול-לבן

ישראל היא אחת מהמדינות הספורות בעולם ששטחי היערות בתחומה בתחילת המאה ה-21 היו גדולים באופן משמעותי משטחי היערות שבתחומה בתחילת המאה הקודמת כתוצאה של מאמץ נטיעות יזום. בהתאם, התפתחה בישראל במאה שנים האחרונות מומחיות עולמית בכל הקשור ביעור באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.

הידע המתקדם והניסיון העשיר שנצבר בישראל בתחום הייעור באזורים צחיחים וצחיחים למחצה זוכה להכרה והוקרה בינלאומיים. רק לאחרונה, למשל, פנתה שרת הסביבה והייעור של קניה לאגף הייעור של קק"ל בבקשה לסייע לקניה בהעברת והקניית הידע בכל הקשור ביעור באזורים צחיחים וחצי צחיחים, על מנת לעמוד ביעד של הגדלת שטחי הייעור בקניה מ-7 אחוזים ל-10 אחוזים בהמשך להחלטת ממשלת קניה. הניסיון שנצבר בישראל בתחום יכול לשמש במקומות רבים בעולם ולהביא תרומה של ממש לחיזוק היערות בעולם.

בעיקר נכונים הדברים לאזורים צחיחים למחצה או אזורים שעל ספר המדבר, כגון רצועת הסהל הנמתחת לכל רוחבה של אפריקה, ממזרחה ועד מערבה, באוסטרליה, באזורים הסובלים ממדבור בסין ועוד. מדובר בשטחים בעלי פוטנציאל ייעור גדול: מחד, בחלקם הגדול הם היו בעברם מכוסים בעצים ולכן ניתן, בקלות יחסית, לשקם אותם – לפחות חלקית. ומאידך, הערכיות שלהם לאדם פחתה כמקור לייצור מזון בחקלאות או למרעה ולכן הם פנויים לשימושים אחרים. ייעורם יספק פרנסה נחוצה לחקלאות בדמות עץ ומוצריו ויגביר את כמויות המשקעים.

ביער יתיר, הנמצא על ספר המדבר בנגב, ושניטע בתחילת שנות ה- 60 על ידי קק"ל, מתבצע מחקר רב שנתי על ידי צוות חוקרים ממכון וייצמן בראשותו של פרופ' דן יקיר ובשיתוף פעולה עם קק"ל. במאמר שפרסם יקיר בתחילת 2018 מוצג הפוטנציאל הגלום בנטיעת יערות באזורים הדומים ליער יתיר (270 מ"מ כמות משקעים שנתית).

תצלום: tim schramm – unsplash

 

נטיעת יערות כדוגמת יער יתיר בהיקפים גדולים (כ-200 מיליון הקטר) באזור הסהל ובצפון אוסטרליה תביא לעלייה בכמות המשקעים ותשפיע על אזורים נרחבים מעבר לאזורי הייעור. החוקרים מעריכים שפוטנציאל קיבוע הפחמן של יערות בהיקף שכזה באזורים צחיחים למחצה יהיה כ-10 אחוזים מכלל קיבוע הפחמן בשטח היבשתי שבכדור הארץ. הנטיעה צריכה להיות כמובן של מינים מקומיים שמותאמים לאקלים ולתנאי השטח (סהל, אוסטרליה) ולא של מינים פולשים/לא מקומיים כמו לדוגמה אורנים וברושים, שמתאימים לאזורים צפוניים יותר.

לישראל יכולה להיות תרומה גדולה גם בהגדלת המחקר המדעי, בין אם מדעי-תיאורטי ובין אם מעשי, בכל הקשור ליער ולייעור באופן כללי ובמיוחד באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. ראוי לציין בהקשר זה שכשליש מאוכלוסיית העולם חיה באזורים שכאלו, וכ-20 אחוז מהשטח היבשתי של כדור הארץ מוגדר כאזורים צחיחים למחצה. קשה להפריז בחשיבות הייעור ועצירת תהליכי המדבור באזורים אלו.

טוב תעשה ישראל אם תכיר בניסיון והיכולות המוכחות שלה בתחום ותפעל ליישומם במקומות המתאימים לכך בעולם, תוך שהיא משתלבת באג'נדה הבינלאומית לייעור. בכך, תגביר את תרומתה למאמץ הגלובלי להפחתת נזקי שינויי האקלים ותזכה להערכה רבה בקהילה הבינלאומית.

 

גדעון בכר הוא רח"ט אפריקה במשרד החוץ ושגריר לשעבר בסנגל ומרצה בנושא השלכות שינויי האקלים על היחב"ל במרכז הבינתחומי בהרצליה

ד"ר דוד ברנד היה עד לאחרונה היערן הראשי ומנהל אגף היעור בקק"ל וכיום הינו בעל חברה המספקת שירותי ייעוץ ופיקוח בתחום הייעור והחקלאות באזורים יובשניים

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

אתגר המבוך של בריכות החורף אתגר המבוך מבוסס על כתבה של קק"ל העוסקת בבריכות החורף - בית גידול חשוב ובעל תועלת רבה לסביבה, אשר למרבה הצער, מספרן הלך ופוחת בעקבות הפיתוח המואץ.


מחרחב מורים

thumbnail

חילזון המחמד שלי משבר הקורונה גרם לאנשים רבים ברחבי העולם להתחיל לגדל חלזונות (ולתעד אותם ברשתות החברתיות, כמובן). אז מה כדאי לדעת על היצורים הקטנים האלה לפני שמכניסים אותם הביתה?