לשמור על הבריאה

בשנים האחרונות מתחיל תחום הקיימות לצבור תאוצה בקרב קהילות דתיות בישראל. עם זאת, עדיין קיימת בקרב המגזרים חובשי הכיפה גם התנגדות לעיסוק בנושאים סביבתיים

לקראת ועידת האקלים שנפתחה השבוע בגלזגו, התאחדו לראשונה שלושה ממנהיגי העולם הנוצרי: האפיפיור (מנהיג הכנסייה הרומית-קתולית), הארכיבישוף מקנטרברי (ראש הכנסייה האנגליקנית), והפטריארך האקומני של קונסטנטינופול (ראש הנצרות האורתודוקסית), ושחררו הצהרה משותפת שקראה למאמיניהם "להקשיב לבכייה של הפלנטה", ולהתפלל לכך שמנהיגי העולם יעשו בחירות אמיצות. בצעד דומה מהכיוון היהודי, קבוצה בשם "רבנים למען הבריאה" שלחה בסוף השבוע שעבר לראש הממשלה נפתלי בנט מכתב פומבי, שעליו חתומים 20 רבנים מובילים מהציונות הדתית, ושבו היא קוראת לו לייצג את מדינת ישראל נאמנה בוועידה – ולפעול נמרצות למניעת משבר האקלים. זאת, לדבריהם, בשל פיקוח נפש, ומתוך העיקרון שעיני רבים נשואות אל ישראל – ושמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.

המהלך עשוי להפתיע את חלקנו, בשל העובדה שהמאבק נגד משבר האקלים נתפס לעיתים בטעות ככזה שמשויך לצד החילוני-שמאלי של המפה הפוליטית. עם זאת, מכתב זה מצטרף לגל של שינויים ויוזמות שמעידים על התעוררות סביבתית בקרב הקהילות הדתיות בישראל.

שינויים בהתנהלות האישית והקהילתית

"גדלתי בבית ציוני-דתי קלאסי, וכשהצטרפתי לתא 'מגמה ירוקה' באוניברסיטת בן-גוריון הייתי הדתייה היחידה שם", מספרת עינט קרמר, מייסדת ומנהלת עמותת "טבע עברי". "לא הבנתי למה הפער החברתי הזה קיים, ולקחתי על עצמי את המשימה לחבר בין העולמות". לדבריה, עמותת "טבע עברי" מתעסקת מזה קרוב ל-15 שנה בחיבורים בין היהדות לסביבה, ומטרתה כפולה: להנגיש לציבור הדתי את הנושא הסביבתי, שמדבר בשפה אוניברסלית-מדעית, וכן לחבר את הציבור הישראלי הרחב לנושא הסביבתי מתוך התרבות והמורשת היהודית. "קיימות בישראל לאו דווקא צריכה להיראות אותו הדבר כמו קיימות בשוודיה", היא אומרת.

קרמר מספרת שחלקים הולכים וגדלים מהציונות הדתית מתחברים לנושאים אקולוגיים, ושהדבר מוביל בשנים האחרונות לשינויים בהתנהלות האישית והקהילתית. "בקהילת 'אשירה' במזכרת בתיה, שבה אני מתפללת, קבוצת הורים לילדי בר-מצווה נתנו לפני שנה לבית הכנסת במתנה כלים רב-פעמיים לטובת הקידושים של חברי קהילה שמעוניינים בכך", היא אומרת. "מאז, אין לנו כלים חד-פעמיים בקידושים, ובני הנוער של הקהילה מגיעים במוצאי שבת כדי לשטוף את הכלים". מעבר לכך, לדבריה, קיימת מגמה דומה גם בעשרות קהילות אחרות ברחבי ישראל, ונציגי בתי כנסת פונים אליה בקצב הולך וגדל עם שאלות בנוגע לדרכים לעבור להתנהלות מקיימת יותר. "חוץ מזה, יש היום גם הרבה יותר דתיים צמחוניים וטבעוניים מבעבר, ואני מקבלת המון בקשות דרך העמותה להעביר הרצאות על 'חזון הצמחונות והשלום' של הרב קוק (שעוסק באידיאליות של צמחונות עתידית, י.ש.) ועל אתיקה של אוכל ביהדות – מה שמעיד על התעסקות גוברת בנושא".

עם זאת, אל מול התגברות ההתעסקות בנושאים סביבתיים בקהילות הדתיות-לאומיות, קרמר מספרת שקיימת גם תנועה הפוכה – של התנגדות לנושא. "יש מי שמתייחס לקיימות כדת אלטרנטיבית, כאילו שטבעונות באה במקום כשרות ושמירת הטבע קשורה לנאו-פגאניזם", היא משתפת. "כך למשל, בני עקיבא הוציאו לא מזמן מכרז לתפקיד של רכז קיימות, וחלק מהתגובות על כך בפייסבוק היו קיצוניות מאוד. הסיבה לכך בעיניי היא השסע שקיים בחברה הישראלית – והעובדה שהנושא הסביבתי מזוהה עם ציבור מסוים, של אנשים שלא מחוברים לדת, בלשון המעטה".

מאבק של אוכלוסייה אחרת?

אם הפער בין הציונות הדתית לבין הציבור השמאלני-חילוני מפריע לקידום נושאים סביבתיים בקהילה הדתית-לאומית, אין זה מפתיע שהפער הגדול-עוד-יותר בין הציבור החרדי לבין התפיסה המקובלת של "אנשי סביבה" מהווה בעיה משמעותית יותר. "אחת הבעיות היא שיש בקהילה החרדית זיהוי אוטומטי שמדובר במאבק של אוכלוסייה אחרת: אנשים אומרים לעצמם שמי שבעד שמירה על הסביבה גם בעד להט"בים, למשל, ולכן מי שמתנגד לנישואי להט"בים מתנגד גם לנושאים סביבתיים", אומר הרב בניהו טבילה, איש חינוך ופעיל סביבתי חרדי. לדעתו, הדרך לפתרון הקושי נוגעת לפיתוח מודעות לנושא בשפה שמתאימה לקהילה. "השפה שבה מתעסקים בנושא הסביבתי כיום היא מבוססת-מדע – ואין צורך להחליף אותה, כי היא טובה – אבל צריך להרחיב אותה, ולהוסיף על הטיעונים הקיימים טיעונים דתיים-מחשבתיים, טיעונים הלכתיים וטיעונים שנוגעים למסורת. לדוגמה, על הטיעון המדעי שלפיו אכילת בשר בקר גורמת להשפעה סביבתית נרחבת, אפשר להוסיף את הטיעון שלפיו תמיד היה נהוג לאכול בשר בקר בעיקר בשבת ובחג, ולא במשך השבוע כמו שעושים היום".

בניגוד לתפיסה שמקובלת בקרב רבים, שלפיה הקהילה החרדית פוגעת בסביבה, בעיקר בגלל השימוש הנרחב שנעשה בה בכלי פלסטיק חד-פעמיים (בשל מספר הסועדים הגדול ושיקולי הכשרות השונים), יש טענות שלפיהן מדובר באוכלוסייה שהשפעתה על כדור הארץ הרסנית הרבה פחות מזו של האוכלוסייה הכללית. "אורח החיים של הקהילה שומר על הסביבה: לחרדים יש פחות מכוניות פרטיות, הם טסים פחות לחו"ל, ובאופן כללי, תרבות הצריכה חלשה הרבה יותר בקהילה", אומר טבילה. "יחד עם זאת, יש לציין שלא מדובר בתוצאות שנובעות ממודעות אקולוגית – שאותה עדיין יש מקום לפתח".

שיח של פיקוח נפש

כדי להגביר מודעות לנושאים סביבתיים בקהילות השונות, נעשים בזמן האחרון מאמצים לשלב בשיח הסביבתי בקהילות הדתיות והחרדיות רבנים – מנהיגי קהילות ומוביל דעה. "במשך כל השנים עבדנו עם רבנים שעוסקים מיוזמתם בקיימות, כמו הרב רונן לוביץ או הרב מיכאל מלכיאור, אבל עכשיו התחלנו לפנות אקטיבית לרבנים כדי לגייס אותם לנושא, בשל תחושת הדחיפות של משבר האקלים ועליית השיח שלפיו מדובר בפיקוח נפש", מספרת קרמר. "פנינו לרבנים, הזמנו אותם לסמינר בנושא דו"ח ה-IPCC על משבר האקלים, ויצרנו דיון פתוח בנוגע לדברים שהם יכולים לעשות, כאנשי רוח שמובילים קול מוסרי-רוחני. הצעד הביצועי הראשון שהסכמנו עליו הוא ניסוח המכתב לראש הממשלה, כפנייה ערכית לקראת ועידת האקלים".

"נדרשת חשיפה של רבנים ומחנכים חרדים לידע המדעי העדכני בנושא", מחזק טבילה, שחבר גם הוא בקבוצה. "בניגוד לרבנים מהציונות הדתית, שחלקם מכירים את הנושא ונחשפים אליו, כשמדברים עם הרבנים החרדים צריך להשקיע זמן. הדבר מורכב קצת, כי בקהילה החרדית אין לימוד מדעי בבית הספר והתקשורת החרדית לא עוסקת במדע, ולכן התעסקות בנושא הסביבתי נתפסת הרבה פעמים כמין 'פינוק'. אנחנו רוצים להנכיח שיח אקולוגי-דתי רלוונטי, שיבהיר בשפה הנכונה עד כמה משבר האקלים חמור".

"הציבור הדתי יכול וצריך להיות הגורם המוביל במאבק הסביבתי", מסכמת קרמר. "הרעיון של 'תיקון עולם' הוא לדאוג שהעולם יהיה מקום טוב יותר – ואם אנחנו מאמינים שנבראנו על ידי הבורא כדי לעשות את הישר והטוב, אז יש לנו מחויבות לכך".