דר נטע ליפמן

להרוג למען הסביבה

נובמבר 2, 2021

הרשויות בניו ג'רזי קוראות לתושבים לצאת לרחובות ולחסל חרקים דמויי פרפרים שפלשו לאזור ושפוגעים בצמחים ובגידולים חקלאיים רבים. איך מאזנים בין הרצון לשמור על הטבע לבין הצורך להתמודד עם מין פולש? ואיך מלמדים ילדים למעוך חרקים מבלי לאבד את התמימות? 


ממש כמו בסרט אימה, הליכה על שבילי הרחובות בעיירה פרינסטון השלווה והרגועה שבמדינת ניו ג'רזי כרוכה ברעשי רקע של פיצוח כנפיים ומעיכת איברים של חרק דמוי פרפר קטן ומוזר. בחודשים האחרונים פולש חדש מדיר שינה מעיני פקחי היערות ב-45 מחוזות במדינות ניו ג'רזי ופנסילבניה – The Spotted Lanternfly, חרק שמונע מצמחים לבצע פוטוסינתזה וכתוצאה מכך מביא למוות מהיר של העצים במדינה.

The Spotted Lanternfly הוא מין שמקורו בסין, בהודו ובווייטנאם ושהתפשט גם לדרום קוריאה, ליפן ולארצות הברית. בצפון אמריקה הוא התגלה לראשונה במחוז ברקס במדינת פנסילבניה, ב-2014, ומאז הגיע גם למחוזות אחרים בפנסילבניה כמו גם למדינות ניו ג'רזי, דלאוור, מרילנד, וירג'יניה, מערב וירג'יניה, ניו יורק, קונטיקט ואוהיו.

בחודשים האחרונים פולש חדש מדיר שינה מעיני פקחי היערות ב-45 מחוזות במדינות ניו ג'רזי ופנסילבניה. תצלום: יונתן חסון

ההשפעה השלילית של החרק הפולש על גידולים חקלאיים ועל עצים היא עצומה, משום שהוא ניזון מנוזלי הצמחים המצויים בצינורות ההובלה של צמחים רבים, כולל גפנים, עצי מייפל, עצי אגוז שחור, וצמחים חשובים אחרים בניו ג'רזי ובפנסילבניה. בהיותו מין פולש, אין לו טורפים טבעיים במערכת האקולוגית אליה פלש ולכן ההשפעה שלו כל כך גדולה. יש עוד המון חרקים שניזונים מנוזלי צמחים, אבל כל עוד הם חלק ממערכת אקולוגית מאוזנת, אז למעשה כל אחד עושה את תפקידו וכך המערכת מתפקדת. אולם במקרה הזה נוצרה הפרה של האיזון. כך, אף על פי שפעולת החרק אינה פוגעת ישירות בבני אדם או בבעלי חיים, פעילותו מהווה סכנת מוות ליערות ולתעשייה החקלאית המפותחת באזור.

הפולש הזה יכול להגיע למרחקים גדולים בעזרת בני אדם המזיזים חומר נגוע המכיל כבר את ביצי החרק, לכן הוא "טרמפיסט מושלם". החשש הוא שאם לא יוגבל לאיזורים הנגועים המוכרים הוא עלול להמית את חורבנו בעוד מרחבים רבים נוספים בארצות הברית כולה.

במחקר שנערך בינואר 2020 על ידי המכללה למדעי החקלאות של אוניברסיטת פן סטייט נמצא שהחרק הפולש עלול לגרום לפגיעה של לפחות 324 מיליון דולר בכלכלת המדינה ולאובדן של כ-2,800 מקומות עבודה. (כאשר תרחיש האימים הגרוע ביותר מעריך הפסד כלכלי של 554 מיליון דולר וכמעט 5,000 מקומות עבודה אבדו). לפי הערכות המחקר, הנזק הנוכחי מוערך בכ-50 מיליון דולר בשנה עם אובדן של 484 משרות.

משום כך, הכריז משרד החקלאות בניו ג'רזי סגר על כמה אזורים חקלאיים והחיל עליהם כללי בטיחות מחמירים הבוחנים את התפשטות הביצים ומנסים למנוע כך את ההפצה באמצעות הסעה בלתי מודעת של עצים נגועים. כן, עד שיצאנו מסגרי הקורונה הנה מטיל עלינו החרק סגרים מסוג חדש.

לדרוך, לרסס, לחסל

חשוב לציין שכל מתקפת החרקים החדשה מגיעה רק חודשים ספורים אחרי שהתושבים הצליחו להירגע ממתקפת הציקדות של אביב 2021. ועכשיו, רק כמה חודשים אחרי שהשקט חזר לרחובות, שוב מגיח חרק אחר לשנות את שגרת יומם.

משום שהחרק הפולש מתרבה במהירות, באופן אקספוננציאלי (עוד מושג שמוכר לנו מהמאבק בקורונה), הרשויות הבינו שהם יתקשו לנצח את המזיק בכוחות עצמם. לכן, רשויות הגנת היער ומשרד החקלאות במחוזות הרלוונטיים יצאו במסע צלב נגד החרק. המערכה כוללת תשדירי פרסום, מערכי שיעור וניוזלטרים ממוקדים לתושבים: ראיתם את ה-Spotted Lanterfly? דרכו עליו, רססו אותו, הרגו אותו. כרזה רשמית כזאת מציגה גופת פרפר על רקע עקבות נעל לצד הכיתוב: "הצטרף לקרב, נצח את החרק!" ובמקום אחר מציינים "חרק טוב הוא חרק מת".

רשויות הגנת היער ומשרד החקלאות במחוזות הרלוונטיים יצאו במסע צלב נגד החרק

גם מדע אזרחי נכנס לתמונה. בקבוצות רבות ברשתות החברתיות התבקשו מהתושבים להתריע אם הופיעו סימנים של החרק הרעב בחצרות שלהם וקראו לאזרחים להעלות תמונות של החרק (שיהיה ברור, אחרי התיעוד, המדענים האזרחים התבקשו למעוך ולהרוג את הפולש לפני שיספיק להטיל את ביציו ויגרום לפגיעה חמורה יותר בצמחייה המקומית).

מבלבל מבחינה מוסרית

על המאבק בחרק הפולש שמעתי לראשונה מחברה שמתגוררת בפרינסטון, אוהבת טבע ובעלי חיים. היא סיפרה על הבליץ התקשורתי שעורכים במהדורות החדשות המקומיות, בניוזלטרים ובבתי הספר והגנים בעיירה השלווה שבה היא מתגוררת ולא ניתן שלא היה לתהות – האם עכשיו נלמד את הילדים לדרוך על חרקים ולרסס אותם באלכוהול או בחומר כימי קטלני? מצד אחד, החרק אכן מייצר נזק עצום לסביבה הטבעית, אולם מצד שני אי אפשר להתעלם מהמסר שהילדים מקבלים: הנה חרק קטן עם כנפיים אדומות, חשוב להרוג אותו ולמעוך אותו – למען הטבע, כמובן.

זה בהחלט מסר מבלבל מבחינה מוסרית. לא רק לילדים.

כדי להפוך את המאבק בחרק הפולש להגיוני יותר ולגייס את הקהילה המקומית לסייע, צריך לא רק לשסות בני אדם בחרקים, אלא להעניק לקהילה מידע ברור ואמין, באופן מונגש ושלא מזלזל באינטליגנציה שלה (זה עוד משהו שהיינו אמורים לאמץ בעקבות משבר הקורונה). לכן, אחרי הרתיעה המיידית שלי ממשימת הקטל, כאשר הבנתי מהם מדי הנזק העתידי שעלול להיגרם ליערות ולחקלאות, הבנתי את ההגיון שיש בפעולה זו. מבחינתי, זו הזדמנות לחזור ולהדגיש שהעברה של מוצרים (במיוחד צמחים ובעלי חיים) בין אזורים גיאוגרפיים חייבת בפיקוח, כדי למנוע מראש פלישת מינים בלתי רצויים.

החברה המקומית שלי לקחה את ילדיה לסיור ביער והציגה בפניהם את הנזק החמור שגורמים הפולשים למערכת הטבעית. היא הסבירה להם שמדובר בפעולה נקודתית ולא ברישיון להרוג ואף הדגימה להם שיטות שלא יגרמו לסבל מיותר.

מערכות אקולוגיות הן מורכבות וכשצריך לקבל החלטות בנושאי סביבה מדובר הרבה פעמים באמנות הפשרה. זה מאוד לא נעים להרוג יצור דמוי פרפר, גם אם קוראים לו חרק, אבל כרגע נדמה שזה הדבר הנכון לעשות.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-דה מרקר
שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?


מחרחב מורים

thumbnail

חילזון המחמד שלי משבר הקורונה גרם לאנשים רבים ברחבי העולם להתחיל לגדל חלזונות (ולתעד אותם ברשתות החברתיות, כמובן). אז מה כדאי לדעת על היצורים הקטנים האלה לפני שמכניסים אותם הביתה?