דר אורי שרון

זריחת כדור הארץ

אפריל 22, 2021

איך תצלום אחד העניק השראה לתנועה הסביבתית, ומה מדענים וחוקרות יכולים לעשות כדי לשחזר את ההצלחה הזאת?


בערב חג המולד 1968 חיו על פני כדור הארץ ארבעה מיליארד אנשים פחות שלושה גברים. בין ארבעת המיליארדים על האדמה לשלושת הגברים בחלל הפרידו כ-400 אלף קילומטרים של ריק. משפחותיהם של שלושת הגברים, יחד עם מיליונים אחרים, המתינו בחרדה לאות חיים מהם. ואז, בשעה 21:30 שעון החוף המזרחי בארצות הברית, בקע ממקלטי רדיו וטלוויזיה בכל רחבי העולם קול מתכתי שקרא למאזינים את הפסוקים הראשונים מספר בראשית וסיים בברכה: "לילה טוב, חג מולד שמח, ואלוהים יברך את כולכם".

זו היתה הפעם הראשונה שחללית מאוישת נכנסה למסלול סביב הירח. לשידור של אפולו 8 הקשיב כל אדם רביעי על כדור הארץ. אך לצוות ששהה בתוך החללית לא היה זמן להתפעל מההישג. מעבר לבחינת יכולות טכנית, אפולו 8 הייתה אחראית על סקירת פני השטח של הירח. המידע שיאספו ישמש מדענים לתכנון רכב הנחיתה על הירח שיישלח עם אפולו 11 שנה מאוחר יותר. לשם כך, החללית צוידה במצלמות ברזולוציה גבוהה וסלילי פילם. כמות התצלומים שעמדו לרשותם היה מוגבל והם קיבלו הוראות מדויקות מתי לעשות שימוש במצלמה.

כמה רגעים אחרי סיום השידור ההיסטורי, ביל אנדרז, אחד האסטרונאוטים על אפולו 8, ראה משהו שאף אדם לא ראה לפניו. "פרנק" הוא צעק למפקד המשימה, "מהר, העבר לי את המצלמה ואת הפילם הצבעוני". בניגוד מוחלט לפקודות שניתנו לו, הוא כיוון את המצלמה וצילם את אחד הדימויים המפורסמים ביותר בהיסטוריה האנושית.

כדור משייט בחלל

Earthrise או "זריחת הארץ" תיאר את כדור הארץ מפציע מעל לפניו השוממים של הירח. למראה של כדור הארץ משייט לבדו בתוך ריק שחור היה אפקט מיידי על אנדרז וחברי הצוות שלו, אבל לא היה להם מושג עד כמה האפקט הזה יהיה משמעותי. לאחר חזרתם הביתה, פרסום התצלום יצר גל של אהדה בציבור לסוגיות סביבתיות. מראהו הבודד של כדור הארץ, ספירה קטנה של חיים בתוך חושך אינסופי, עורר הכרה עולמית בייחוד והשבריריות של החיים. תנועות סביבתיות בכל העולם מיהרו לגייס את התצלום למאבק להגנה על הסביבה הטבעית ולשמירה על האיזון העדין של הטבע.

מראהו הבודד של כדור הארץ, ספירה קטנה של חיים בתוך חושך אינסופי, עורר הכרה עולמית בייחוד והשבריריות של החיים. "Earthrise", תצלום: Bill Anders

פחות משנה וחצי לאחר שצולמה, ב-22 לאפריל 1970, נערך יום כדור הארץ הראשון. במפגן כוח שעד היום נחשב להפגנה הגדולה ביותר בהיסטוריה, למעלה מ-20 מיליון איש יצאו לרחובות לזעוק למען השמירה על כדור הארץ. מאז, בכל שנה, ה-22 לאפריל מצוין כיום כדור הארץ. ביום זה, פעילי סביבה, מדענים ואזרחים שאכפת להם משלבים ידיים בקריאה למנהיגים לפעול על מנת לשמר ולשקם את האיזון העדין שמקיים את החיים על כדור הארץ.

לאורך השנים, לא מעט ציוני דרך סביבתיים התקיימו ביום כדור הארץ, כולל החתימה הרשמית וההיסטורית על הסכם פריז לשינוי האקלים ב-2016. עם זאת, ולמרות העלייה המשמעותית במודעות והמחויבות הסביבתית ברחבי העולם, הדרך להגשמת החזון של יום כדור הארץ עוד ארוכה. ב-51 השנים שחלפו מאז יום כדור הארץ הראשון, פעולות האדם גרמו לכך שריכוז הפחמן הדו-פחמני באטמוספרה עלה מ-325 ל-416 חלקים למיליון (ppm), הפסולת שלנו יצרה אי פלסטיק עצום בגודלו באוקיינוס השקט ואיבדנו למעלה מ-60 אחוז ממגוון המינים על פני כדור הארץ.

חרף האתגרים, היו לנו לא מעט הצלחות מאז יום כדור הארץ הראשון. זיהום המים בעולם ירד משמעותית וכארבעה מיליארד בני אדם נוספים זכו לגישה למים נקיים. גם ביחס לזיהום האוויר, מדינות רבות הצליחו להפחיתו משמעותית, גם אם נדרשים עוד מאמצים במדינות מתפתחות. פעולה בינלאומית משותפת הביאה להקטנת החור באוזון ואנו מייצרים היום יותר אנרגיה מתחדשת מאי פעם. כדאי גם להזכיר את שיתופי הפעולה הבינלאומיים שהביאו להוצאה מרשימת המינים בסכנת הכחדה חמורה את הלווייתן הכחול, הביזון האירופאי, הקרנף האסיאתי, גורילת ההרים ומינים רבים אחרים.

מה משותף להצלחות סביבתיות?

קשה להגדיר במדויק מדוע פעולות סביבתיות מסוימות הצליחו כשאחרות לא, אבל אפשר לדבר על מאפיינים משותפים. כמעט כל קמפיין סביבתי מוצלח משלב הון פוליטי וידע. הון פוליטי מאפשר למקבלי החלטות לשנות מדיניות באופן שיתקבל על ידי ציבור המצביעים, לרבות אלו שעלולים להיפגע מהכיוון החדש של הממשלה. ידע מאפשר קבלת החלטות מושכלת, מבוססת מדע ואפקטיבית. ידע מדעי זמין ונגיש לציבור גם מסייע בעיצוב התודעה הציבורית, גיבוש בעלי אינטרס סביב הקמפיין וצבירת ההון הפוליטי שמאפשר שינוי.

אבל ידע מדעי אינו נגיש וזמין. רובנו לא מבינים את התהליכים המורכבים שגורמים לשינוי האקלים, את המשמעויות הבריאותיות של לצאת לריצת ערב ברחוב ראשי, או את הסיכון לילדים מהשימוש באפר פחם כחומר מייצב בתעשיית הבטון. אבל אם יש דבר אחד ששנת הקורונה לימדה אותנו הוא שהנגשת מדע לציבור ולקובעי מדיניות היא קריטית לקבלת החלטות מושכלת ואפקטיבית הנהנית מתמיכה ציבורית.

I made an Earth lettering inspired by nature.If you like what you see, you can follow me on Instagram @MiriamespacioThanks!
למרות העלייה המשמעותית במודעות והמחויבות הסביבתית ברחבי העולם, הדרך להגשמת החזון של יום כדור הארץ עוד ארוכה. Photo by Miriam Espacio on Unsplash

חברים בתנועה הסביבתית נהנים לדבר על רייצ'ל קרסון, המדענית פורצת הדרך שמחקריה מסמנים בעיניי רבים את תחילתה של התנועה הסביבתית המודרנית. קרסון היתה בין הראשונים להבין את הסיכונים הנובעים משימוש יתר בחומרי הדברה ועוררה את הציבור האמריקאי לפעולה. אבל קרסון לא היתה מדענית רגילה. את ממצאיה היא פרסמה במגזין הניו-יורקר ולא בעיתון מדעי. ספק גדול אם למחקריה היתה אותה השפעה אם היו מפורסמים רק ב-Nature או ב-Science.

אכן, היה זה המדע שאיפשר את ההצלחות הסביבתיות ואת פריצות הדרך הטכנולוגיות ששיפרו את החיים של כולנו. אבל ללא הנגשה ראויה, כוחו של המדע בשינוי המציאות קטן. עשרות שנים של ידע מדעי על ייחודם של החיים בכדור הארץ לא הצליחו להביא לתובנה הציבורית שיצר תצלום אחד שצילם אסטרונאוט אחד.

יום כדור הארץ משמש לנו תזכורת שנתית לחשיבותו של המדע בתנועה הסביבתית. הוא נועד כדי להזכיר לנו שיש לנו עולם אחד קטן ומיוחד ושעלינו לשמור עליו. כקהילה מדעית-מחקרית, אוניברסיטת תל אביב, שאני נמנה על בוגריה, היא אחד המוסדות המובילים בישראל ליצירת ידע. אולם יצירת ידע אינה מספיקה. זהו התפקיד של כולנו, סגל האוניברסיטה ובוגריה, לפעול על מנת להנגיש את הידע האקדמי לכל שכבות האוכלוסייה, למקבלי ההחלטות ולדור המנהיגים של המחר.

ד"ר אורי שרון הוא מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומרצה למשפט ומדיניות סביבתית בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת בר אילן.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
תשבץ
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?


מחרחב מורים

thumbnail

חילזון המחמד שלי משבר הקורונה גרם לאנשים רבים ברחבי העולם להתחיל לגדל חלזונות (ולתעד אותם ברשתות החברתיות, כמובן). אז מה כדאי לדעת על היצורים הקטנים האלה לפני שמכניסים אותם הביתה?