מיכל ביטרמן

השנה בחגים – מצמב״זים

ינואר 1, 1970

חמש עצות שיעזרו לנו לצמצם את בזבוז המזון בחגים (וגם בשאר ימות השנה)


מה קופץ לכם לראש כשמדברים על החגים? ארוחות החג, קניות, בישולים, כלים, אכילה. לצד השמחה של מסורת ושל מפגש עם משפחה וחברים יש צד אפל שאנחנו עיוורים אליו – הבזבוז הענק של מזון במהלך החגים. הרשו לי להציג מושג חדש: צמבו״ז (צמצום בזבוז מזון), שקשור לכל אחד ואחת מאתנו. כולנו מבזבזים המון מזון. כ-25 אחוז מכל מוצרי הזמון שאנחנו קונים נזרקים לפח. חצי מהכמות הזאת הוא מזון שהיה ראוי למאכל בזמן שזרקנו אותו. זה כמו שתצאו מהסופר עם ארבע שקיות גדושות של מצרכים ותשאירו שקית אחת בפח, בפתח הסופר.

 

בזבוז המזון מתרחש כבר בשדה, כשמגדלים את חומרי הגלם, במרכולים, במסעדות, בחברות ההסעדה וגם אצלנו בבית. כולנו מבזבזים מזון, בכל מקום ובכל זמן, גם מי שחושב שלו זה לא קורה. בישראל מושלכים מדי שנה כ-2.3 מיליון טון מזון. מדובר בכסף שהולך לפח – משפחה ממוצעת בישראל זורקת בכל שנה מזון בשווי של למעלה מ-8,000 שקל. העלות למשק הישראלי בעקבות הבזבוז הזה עומדת על 19.5 מיליארד שקלים בשנה. למעשה, יחד עם המזון עצמו, נזרקים לפח כל המשאבים שנדרשו בשביל לגדל, לשנע ולטפל בו בסוף כפסולת: מים, אנרגיה, אדמה, תשתיות, שעות כוח אדם ועוד. זאת לצד השלכות חברתיות של אי שוויון, הנצחת פערים ואוכלוסייה הסובלת מרעב או מחוסר ביטחון תזונתי.

המעבדה לחדשנות וקיימות לצמצום בזבוז מזון בישראל – שותפות חוצת מגזרים עם ארגונים מרכזיים בסקטור המזון – ערכה בדיקה ומצאה כי אין סיבה אחת לבזבוז מזון בישראל ומכאן שאין פתרון יחיד לבעיה. הסיבות לבזבוז נעות בין חרדת ה״לא יחסר״, האכילה בעיניים, חוסר ההבנה לכך שמזון גדל בטבע ושיש מחיר לשפע המוגזם, פחד משאריות ומבישול, חיפוש סטנדרט יופי אחיד במזון (ולכן מושמדים ירקות ופירות חריגים במראה) וחוסר היכרות עם שיטות אחסון מזון שיאריכו את אורך חייו.

רגע לפני החגים, הנה חמש עצות שיעזרו לכם לצמב"ז – לצמצם את בזבוז המזון שלכם בחגים:

  1. אל תיסחפו בטרפת הקניות של החגים. קנו חכם, תכננו את הקניות שלכם מראש. בידקו מה יש לכם וקנו רק מה שאתם באמת צריכים. אל תתפתו למבצעים מיותרים של אחד פלוס אחד. מוצר במבצע שמרגיש זול בזמן הקנייה, הופך ליקר ברגע שהוא מתקלקל ונזרק לפח.
  2. בשלו במידה. חשוב שבארוחת החג יהיה כיף ושיהיה מספיק לכולם, אבל אל תגזימו. אין שום דבר מרשים או מפנק בכמויות מוגזמות של אוכל. לכן, התאימו מראש את כמות האוכל למספר האנשים – אם אתם מהססים, הוסיפו עוד קצת מזון וזהו.
  3. אל תפחדו משאריות. אל תזרקו אותן לפח, להיפך, היו יצירתיים. תוכלו לעשות מהן יופי של ארוחה או כריך ליום שאחרי, להקפיא, או לתת אותן לאורחים.
  4. בזמן הניקיונות, רגע לפני שאתם זורקים מוצרים רבים מהמקרר, בדקו את תאריכי התפוגה שלהם וודאו שאתם קוראים את תאריך התפוגה ולא תאריך אחר. אם אתם לא בטוחים – סמכו על חוש הריח שלכם.
  5. לפני היציאה לחופשה, אחסנו את האוכל שנותר בבית כמו שצריך – חבל שתאלצו לזרוק אותו אחר כך. אגב, אם תגיעו לארוחת בוקר בבית מלון, במקום להעמיס על הצלחת בפעם אחת ולזרוק המון, תוכלו תמיד לגשת למזנון כמה פעמים ולאכול בדיוק את הכמות שאתם רוצים וצריכים.

הכותבת היא מנכ״לית וממייסדי The Natural Step ישראל.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

מה אוכל הדג שבצלחת במהלך אפריל, חודש חג הפסח, הישראלים צורכים בממוצע כ-1.4 קילוגרם דגים טריים, עלייה של כ-75 אחוז לעומת שאר חודשי השנה. מחקר חדש מגלה שאם נמשיך לגדל בחקלאות המים דגים טורפים, שצורכים דגי בר רבים, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית באוכלוסיית הדגים בים התיכון

thumbnail

ארבה על הקרח במשך קרוב למאה שנה, היעלמותו של מין ייחודי של ארבה שחי בהרי הרוקי שבארה"ב נותרה בגדר תעלומה. עד שיום אחד, מצבורי ענק של חגבים מתים החלו להתגלות בקרחונים, וחשפו את גורלם העגום של החרקים הנעלמים

thumbnail

מלכלכים ובוכים מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו