השלג מלאכותי, אבל המשבר אמיתי

אתרי הסקי בארצות הברית מרגישים בשנים האחרונות את השפעות משבר האקלים באופן ישיר - פחות שלג ופחות ימי גלישה בעונה. באופן אירוני, תותחי השלג שהם מפעילים כדי לייצר שלג מלאכותי במדרונות משמשים בעונות החמות כדי להילחם בשריפות יער שמתרבות בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים

רגע לפני שיצאנו ל"חופשת חגי החורף", נסגרו בתי הספר של הילדים בניו יורק ללמידה פרונטלית בגלל מספר גבוה של מאומתי-קורונה שהתגלו בבית הספר. העיר כולה נמצאת כבר כמה שבועות בשיא חדש ומטריד של התפשטות האומיקרון וכך יצא שהחופשה שלנו, שתוכננה להימשך עשרה ימים, צמחה לשבועיים. הקור והתנאים הנלווים לא הציבו הרבה ברירות; אם כבר קר ואם ממילא הקורונה משתוללת בעיר, אולי כדאי לטעום קצת מחווית החורף המקומית, לנסוע לראות שלג בצפון המדינה ולראות איך עושים סקי באמריקאית.

האתר שאליו הגענו בערב חג המולד היה יחסית ריק ממבקרים, אבל מה שבלט במיוחד בהעדרו היה השלג. מתוך כ-30 מסלולי גלישה שהאתר מציע בדרך כלל, רק 12 נפתחו,  וגם הם נסגרו מדי פעם, בהתאם לכמות השלג שהיתה עליהם. אז האם נוכל להמשיך לגלוש גם בעתיד שהולך ומשתנה?

תעשיית הסקי בארצות הברית מגלגלת מדי שנה כ-4.3 מיליארד דולר, כשבשלוש השנים האחרונות הענף צמח בקצב שנתי של 3.8 אחוזים. עם מאות אתרים ברחבי המדינה, נדמה שחרף משבר האקלים הקשה שאנו חווים ולמרות שהשנה האחרונה מצטרפת לחברותיה וזוכה לתואר הלא מחמיא של "השנה החמה ביותר ברשומות", אתרי הסקי ממשיכים בעסקים כמעט כרגיל – אלא שכעת זה מתאפשר בעיקר בזכות תותחים.

לגלוש כל העונה

בשנת 1950 הקימה חברת Tey Manufacturers את המכונה המוקמית הראשונה לייצור שלג שהוצבה באתרים בקונטיקט ובפנסילבניה. הייצור המלאכותי אפשר לאתרים להרחיב את תקופת הפעילות ועם השנים מכונות ייצור השלג ("תותחי שלג") השתכללו והוצבו באתרים רבים נוספים. באופן זה, ניתן היה לכסות את ההר ומורדותיו בשלג שהולם בתנאיו את צרכי הספורט, כמעט בכל עונת החורף (במקום לסגור זמנית את האתר ולהמתין לירידת השלג הבאה). תותחי השלג הנגישו את הסקי על ידי הרחבת אורך העונה והיעדים הגיאוגרפיים. זאת, לצד פריחה כלכלית ועליית מעמד ביניים באמריקה של אחרי מלחמת העולם השנייה, הפכו את תעשיית הסקי האמריקאית לתעשייה חזקה ופורחת בעשורים האחרונים. לפי אתר statista.com, בעונת הסקי 2019-2020 נרשמו באתרי הסקי באמריקה כ-51.1 מיליון ביקורים של גולשים.

כך, במשך כשבעים שנה, סייעו תותחי השלג לא רק לתעשיית הסקי אלא גם טשטשו במידה רבה את הנראות של שינוי האקלים. כי אם ניתן לגלוש על הר לבן במשך עונה שלמה, איפה ההתחממות שמדברים עליה?

אבל, איך לא, את משבר האקלים אפשר אולי להסתיר קצת, אבל לא להעלים. אורכה הממוצע של עונת סקי בארצות הברית הצטמצם לראשונה מזה ארבעה עשורים בשנת 2010. לפי התחזיות, עד שנת 2050, עונת הסקי בניו אינגלנד צפויה להתקצר ב-13 אחוז – עד 22 אחוז מהממוצע. באירופה, מרכז המחקר למערכות אקולוגיות אלפיניות שבסיסו בשאמוני, מצא שהאביב מגיע יומיים עד חמישה ימים מוקדם יותר בכל עשור בהרי המון בלאן. כמות השלג שעדיין מכסה את הרי הרוקי בחודש אפריל – מקור מים מרכזי בקיץ עבור רבים – הצטמצמה בממוצע ב-19 אחוז בין 1955 ל-2020, על פי נתונים שנאספו על ידי הסוכנות להגנת הסביבה.

לפי המשרד להגנת הסביבה השווייצרי, מאז שנות ה-70 איבדו הקרחונים בפסגות הרי האלפים אחוז אחד בממוצע מנפחם בכל שנה. אם מגמה זו תימשך, עד שנת 2050 צפויים להיעלם בין 50 ל-90 אחוז מהקרחונים באלפים. לא רק זאת, מאז שנת 1960 התקצרה עונת השלגים בהרי האלפים ב-38 ימים והיא מתחילה 12 ימים מאוחר יותר ומסתיימת 26 יום מוקדם יותר מבעבר.

אם לא די בכך, מחקרים מצאו כי זיהום אוויר עירוני ותעשייתי שמגיע לפסגות הרי האנדים מכיל פיח שחור, אבק וחלקיקים נוספים בולעי אור, שמאיצים את חימום והמסת השלג (כיוון שהזיהום הופך את השלג לכהה יותר וכך הוא סופג יותר מקרינת השמש ומתחמם מהר יותר – אפקט אלבדו).

תותחים נגד שריפות

אבל, מתברר שבשנים האחרונות וככל שהמשבר האקלימי מחריף, לתותחי השלג נוצר תפקיד קריטי נוסף: כעת הם לא רק מסייעים לתעשיית הסקי מפני קריסה כלכלית, אלא גם משמשים כקו הגנה ראשון מפני השריפות המשתוללות, שתדירותן הולכת ועולה נוכח שינוי האקלים.

בזמן שריפות הענק של קיץ 2021 בקליפורניה, שימשו תותחי ייצור השלג כמעין ממטרות-ענק שעזרו להילחם בשריפות היער. שנתיים קודם, עת השתוללו שריפות ענק באוסטרליה, נעשה שימוש דומה בתותחי השלג להגן על תשתיות במדינה. כך, תותחי השלג מספקים בשנים האחרונות כלי אפקטיבי להתמודדות עם משבר האקלים, והם כבר ממוקמים ופועלים באתרים רגישים ופגיעים (בארה"ב לבדה 122 אתרי סקי ממוקמים באדמות יער לאומי).

תעשיית הסקי האמריקאית, שצופה בעיניים כלות כיצד משבר האקלים משפיע וצפוי להשפיע אנושות על תפקודה, החלה לייצר בשנים האחרונות קואליציות פעולה על מנת לייצר חזית פוליטית למאבק הממשלתי במשבר האקלים. כך פועלים איגוד אזורי הסקי הלאומי, איגוד תעשיית ספורט החוץ ואיגוד ספורט השלג האמריקאי עם חברי קונגרס דוגמת אן מקליין ממדינת ניו האמפשיר (העומדת בראש ועדת הסקי בקונגרס) בקריאה לנקוט במדיניות אקלים משמעותית. יוזמה נוספת הנקראת: Protect Our Winters היא קונסורציום של ספורטאים, מדענים ומנהלי אזורי סקי שפועלים יחד ליצירה של תנועת אקלים משפיעה במטרה להגן על אזורי הטבע והסקי.

מאז שנת 2000, איגוד אזורי הסקי הלאומי קידם הדרכות ויוזמות על מנת לסייע לאתרי הסקי להפוך לאתרים מקיימים יותר. למעלה מ-200 אזורי סקי ברחבי המדינה חתמו על יוזמה לצמצום ההשפעה הסביבתית שלהם כמו מעבר לשימוש באנרגיה סולארית, בנייה ירוקה, מחזור מים, טיפול בשרשרת אספקה מקומית, צמצום שימוש בפלסטיק, קומפוסטציה של שאריות מזון ועוד. כל אלה יחד הביאו להפחתת פליטות ביותר מ-110,000 טון בעשור האחרון. זה אולי לא מה שיציל את העולם מהתחממות אבל אלו ללא ספק מהלכים בעלי ערך.

המשבר הסביבתי הוא גדול ומורכב וגלובאלי ומשפיע על כל מימד בחיינו, גם כשמדובר בחלק של חיינו הכולל חופשות, ספורט, נופש ופעילות בחיק הטבע הקפוא. העובדה שגם ארגוני סקי קוראים להתמודדות ממשלתית עם משבר האקלים היא עוד צעד בכיוון הנכון.