הים עולה מהר משחשבנו

חשבתם שיש לנו זמן להסתגל בהדרגה לעליית פני הים? תחשבו שוב. מחקרים חדשים חוזים עלייה חדה של כמה מטרים עוד לפני סוף המאה הנוכחית. התוצאות יהיו הרסניות

מיליארדי פליטים שמחפשים מקום מסתור מפני נזקי הטבע, מחסור במזון ובמי שתיה, התפשטות מהירה של מגיפות קטלניות. אלו עלולות להיות כמה מהתוצאות ההרסניות של העלייה החדה והפתאומית בגובה פני הים בעולם שאותה צופים כעת מדענים.

בוועידה שהתקיימה בנושא שינוי האקלים בפריז בדצמבר 2015 היו התחזיות לעליית פני הים המתרחשת בקצב הולך ועולה בד בבד עם עליית הטמפרטורה העולמיתאחד הנושאים המדוברים ביותר. מדינות-איים ששטחן נמצא בגובה נמוך ביחס לגובה פני הים – כמו האיים המלדיביים, איי שלמה ומיקרונזיה – היו נלהבות במיוחד לכוון את רף עליית הטמפרטורות אל מתחת לערכים של 1.5 מעלות צלזיוס ״בלבד״ מעל לערכי המהפכה התעשייתית, זאת כיוון שעלייה של שתי מעלות תגרום, ככל הנראה, להיעלמות מדינותיהם מתחת למים. מובן שמצב כזה הוא לא רק בעיה של כמה מיקרונזים, משום שכל העולם ייאלץ להתמודד עם מיליונים שימצאו עצמם עקורים מבתיהם.

בדו״ח של הפאנל הבינ״ל לשינוי אקלים (IPCC) שיצא ב-2013, חזו המדענים שבקצב הנוכחי, עד לסוף המאה צפויים פני הים לעלות עליה חריגה של עד קרוב למטר. התחזית הזאת מדאיגה מאוד בפני עצמה, כאמור, אבל נתונים ממספר מחקרים חדשים מצביעים על כך שהתחזית הזאת אינה מחמירה דייה, ושצפויה לנו עלייה של כמה מטרים עוד לפני סוף המאה ה-21.

נמס בשמש

במחקר שהתפרסם לאחרונה טען פרופ׳ ג׳יימס הנסן – בעבר המדען הראשי של נאס״א, וכיום חוקר ומרצה באוניברסיטת קולומביה – שהמסת הקרחונים בגרינלנד ובאנטרקטיקה מתרחשת בקצב מהיר ממה שצפו, ואם תמשיך בקצב הנוכחי, היא עלולה לגרום לפני הים לעלות בכמה מטרים כבר ב-50 השנים הבאות. הנסן טוען שהתחממות הים גורמת לכך שמים חמים שמגיעים מקרקעית הים גורמים להמסתם המהירה של ״לשונות״ קרחונים המזדקרות על פני הים, ושקצב ההמסה החריג גורם לעלייה מהירה בהרבה של פני הים ביחס למה שצפו מדענים בתחזיות קודמות.

סרטון של הנסן מסביר על המסת הקרחונים:

הגישה של הנסן נשמעת קיצונית. ואכן, רבים בקהילה המדעית אכן קיבלו את דבריו בספקנות, אך בכנס שהתקיים באפריל לאנשי ביטוח שעוסקים בניהול סיכונים, חיזקה את דבריו של הנסן מרגרט דייווידסון – יועצת בכירה במינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה של ארה״ב (NOAA) לנושא הצפות חופים וחוסן אזרחי. לטענתה, על פי נתונים ממחקרים שטרם נחשפו נראה שאנו עלולים לחוות עלייה של כשלושה מטרים בפני הים עד השנים 2060-2050. שלושה מטרים ב-30 שנה הם עשרה סנטימטרים בשנה. זה קצב מדהים; אפשר ממש לראות בעין את הים מכרסם לנו את החופים, ואחר כך גם את הבתים ואת התשתיות הצמודות לחוף.

פתאום הים עלה

על אף שחוקרים אחרים מנבאים תחזיות מעט פחות קיצוניות מאלו של הנסן ושל דייווידסון, גם מחקרים נוספים מצאו שעליית פני הים שנחזתה עד כה אינה מעריכה נכונה את קצב ההמסה של הקרחונים בגרינלנד ובאנטרקטיקה, שלהם יש פוטנציאל לגרום לעליית פני הים אם יימסו אי פעם במלואם בעשרות מטרים. בינתיים, ממשיכים להישבר שם שיאים שליליים: בגרינלנד נשבר השנה שיא בתזמון המסת הקרח, כשבחודש שעבר עשירית ממשטח הקרח שלה נמס מוקדם יותר במהלך השנה מאשר אי פעם בעבר (השיא היה שייך לפני כן לשנת 2010); באנטרקטיקה, כך על פי לוויינים המודדים את קצב המסת הקרח, הוכפל קצב ההמסה במהלך השנים 2014-2003; ובהתחשב בכך ששנת 2015 היתה השנה החמה ביותר מאז החלו במדידות – הנתונים אינם מבשרי טובות במיוחד.

אם לא היה די בתחזיות הקודרות האלו, הרי שיש מדענים שמזהירים גם שייתכן שהעלייה החדה בפני הים תתרחש במהירות ולא באופן הדרגתי (שוב, בניגוד לתחזיות הרווחות כיום). פרופ׳ אריק ריגנוט, חוקר מאוניברסיטת אירווין בקליפורניה, מזהיר שברגע שתהליך ההמסה של משטחי הקרח יעבור נקודה מסוימת והקרחונים עצמם יקרסו אל הים, תהליך עליית פני הים יקרה במהירות יחסית – זאת בדומה לתקופת הקרח האחרונה שהתרחשה לפני כ-14 אלף שנה. אז, המסת משטח הקרח בצפון אמריקה גרמה לעלייה של כארבעה מטר בגובה פני הים בטווח של כמאה שנים. במצב כזה, אם לא נקדים תרופה למכה, לא יהיה לנו מספיק זמן להתכונן ולייצר חסינות ברמה המקומית (לדוגמה, בניית פתרונות הנדסיים למבנים ותשתיות בקו ההצפה) כדי להתמודד עם ההצפות בזמן אמת.

לפעול עכשיו

אז מה אפשר בכל זאת לעשות? ראשית, על התחזיות הללו, מלחיצות ומאיימות ככל שיהיו, רצוי שנסתכל בתור שעון מעורר שמתחיל לצפצף. לעליית פני הים ברמה ובקצב שעליהם מדברים המדענים יש השלכות הרסניות לאוכלוסיית העולם: מיליארדי פליטים, מחסור במזון ובמי שתיה, התפשטות מגיפות, ועוד. צריך להבין שהזמן לפעולה הוא עכשיו. בשלב הזה עדיין יש לנו מה לעשות כדי להאט את קצב ההתחממות ולהתארגן לקראת השינויים שהיא תביא אתה. למעשה, יש כבר ערים וקהילות שמבינות את המשמעות ומתחילות לחשוב על פתרונות מתאימים למצב החדש ולהוציא אותם לפועל: החל מרוטרדם בהולנד שבנתה שערי-ענק למניעת הצפות, דרך קהילות באוסטרליה שהקימו קירות-ים מגנים ועד מיאמי, פלורידה, שם הכינו תכנית ארכיטקטונית שלמה להגנת העיר מפני הים הגואה.
בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-ynet