אורלב צח

הטבע להגנת החברה

יוני 20, 2017

10 תשובות לשאלה "למה אנחנו בכלל צריכים לשמור על הטבע?"


ידעתם שהמטפס אחי-חרגל אפריקאי נמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל? קרוב לוודאי שלא, ועם יד על הלב, כנראה שגם לא ממש היה אכפת לכם. בעולם מלא בעיות, משחיתויות עד מלחמות, שאלת הישרדותו של צמח כזה או אחר לא נראית ממש רלוונטית. אלא שלמטפס צנוע זה שימושים רפואיים חשובים: השפעתו על שריר הלב ומערכת העצבים נחקרה בהודו, והוא משמש באסיה כצמח מרפא מסורתי כבר שנים רבות. הכחדתו, אם כן, עלולה להביא את הקץ על תרופה פוטנציאלית עוד בטרם נחקרה עד תום. למרבה המזל, בעולם האחי-חרגל לא נמצא בסכנת הכחדה – בינתיים.

שימושים רפואיים הם רק אחת הסיבות לשמור על מגוון המינים העולמי. בהסתכלות רחבה על המערכות האקולוגיות ברחבי תבל, ניתן למנות לפחות עשר סיבות כבדות משקל מדוע כדאי לנו לשמור על הטבע:

1. כי אנחנו נמצאים בתחילתה של הכחדה המונית

האחי-חרגל לא לבד. הביולוג האמריקאי אדוארד וילסון העריך בספרו "עתיד החיים" שאם נמשיך בקצב הנוכחי של הפרעות אנושיות, הרי שבתוך מאה שנים בלבד ייכחדו מחצית מהמינים בעולם. למעשה, מדענים מסכימים ששיעורי ההכחדה הגיעו לרמות שלא נראו מאז ההכחדה ההמונית שהתרחשה לפני 65 מיליון שנה, במהלכה נעלמו חצי מהמינים בעולם, ובכללם הדינוזאורים.

אמנם, היכחדות מינים מתרחשת גם שלא במסגרת אירועי הכחדה המוניים, אולם לפי מחקר שיצא ב-2015 קצב ההכחדה כיום גבוה פי מאה מקצב הרקע הזה. מה שמייחד אותה לעומת כל ההכחדות ההמוניות הקודמות היא העובדה שזאת ההכחדה הראשונה מעשה ידי אדם, ומושפעת באופן ברור מהרס בתי גידול ושינוי האקלים.

ומה בישראל? למרבה הצער, נראה שגם כאן אין מקום לאופטימיות. לפי דו"ח מצב הטבע 2010 שהוציא המארג, אבדן בתי גידול, ציד והרעלות הובילו לכך ש-60 אחוז ממיני היונקים, 35 אחוז ממיני הזוחלים ו-23 אחוז ממיני העופות בארצנו מוגדרים כנתונים בסכנה. דו"ח מצב הטבע 2016 משלים את התמונה עם תיאור מצבם הנוכחי של השטחים הפתוחים – הן שטחים טבעיים, הן מיוערים והן חקלאיים – שמהווים בתי גידול למערכות האקולוגיות היבשתיות בישראל. מהדו"ח עולה כי יותר מחצי מהשטחים הטבעיים והמיוערים לא זוכים לכל הגנה סטטוטורית, ובינתיים נגרעים 22 קילומטר של שטחים פתוחים מדי שנה. 

maarten van den heuvel

2. בגלל אפקט הדומינו של שרשרת המזון

כולנו למדנו, אי אז בשיעורי הטבע בבית הספר, על שרשרת המזון, אותו מערך שבבסיסו צמחים ובראשו טורפי-על. למעשה, המציאות מורכבת יותר מהמערך הליניארי הזה. ההסתכלות האקולוגית כיום היא של שרשרות מזון רבות שקשורות ביניהן ומהוות יחד את מארג המזון. היצורים החיים שמהווים חלק ממארג המזון, מקיימים ביניהם מגוון אינטראקציות שלחלקן אנחנו כלל לא מודעים. מה יקרה אם מין ייכחד ויצא מהמארג הזה? איך יושפעו השאר?

בוונצואלה גילו את התשובה בדרך מסריחה במיוחד. הקמת סכר גדול על נהר הקרוני ב-1986 יצרה הצפה שהשאירה אחריה איים קטנים של יער. חיפושיות הזבל שחיו באותו היער ניסו לעבור בין האיים בתעופה, אך כשלו במשימתן וטבעו בדרך. כתוצאה מכך, הקרקע הלכה והתמלאה בצואה של קופים, שלא היה מי שיפרק אותה כעת, והמחלות לא איחרו לבוא.

זווית אחרת ליחסים המורכבים בין כל היצורים, גדולים כקטנים, מגיעה דווקא מישראל הקטנטונת: מחקר על צבאים בערבה שערך פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה-אורנים. בעוד הצד הישראלי של הערבה עשיר בצבאים, בירדן ציד מסיבי הכחיד את האוכלוסייה המקומית. מסתבר שהעדר הצבאים מהווה בעיה רצינית בשביל הארינמלים, חרקים טורפי נמלים שצדים אותן באמצעות משפכי-עפר שהם חופרים בקרקע.
המחקר גילה את הקשר הלא-טריוויאלי בין פרוקי הרגליים הקטנים ליונקים הצמחוניים – רעיית הצבאים שוברת את קרום הקרקע ומאפשרת לארינמלים לחפור את מלכודות הנמלים שלהם. עד כה הארינמלים היו ידועים כטורפים של נמלים וחסרי חוליות אחרים, אבל המחקר של שיינס העלה שהם גם מהווים בתורם חוליה חשובה בשרשרת המזון: טרף לזוחלים ולציפורים. מה יקרה כשנפגעת חוליה בשרשרת? כמו דומינו, האפקט עלול להמשיך הלאה במעלה שרשרת המזון – אולי אפילו עד אלינו. דוגמאות היסטוריות מראות שפגיעה כזו יכולה להוביל למחלות, פגיעות בחקלאות, הכחדת מינים ועוד.

3. כי נישואי קרובים זה עניין מסוכן

הבעיה אינה רק הכחדה טוטאלית של מינים (כמו המקרה של ציפורי הדודו, למשל), אלא גם התמעטות בכמות הפרטים של מין מסוים. אוכלוסיה גדולה פירושה מאגר גנטי גדול ועל כן עמיד יותר ובעל יכולת להתאים את עצמו לסביבה. לעומת זאת, אוכלוסיות אחידות בעלות מגוון גנטי נמוך, המאפיינות את החקלאות המודרנית, פגיעות מאוד למחלות, שינוי האקלים וכו'. למרבה המזל, את המצב יכולים להציל לפעמים קרובים פראיים של צמחי תועלת וחיות משק שבויתו, כפי שקרה בארה"ב ב-1970. 15 אחוז מיבול התירס בארה"ב נפגע כתוצאה מפטריה קטלנית (נזק של כמיליארד דולר), ורק החדרה של זנים אחרים, שונים גנטית ועמידים יותר לאותה פטריה, הפסיקה את התפשטותה.

אך מה קורה כשאין מי שיבוא לעזרה לטובת השורדים האחרונים? אירוס הארגמן הנדיר, שהפך לסמל לטבע של מישור החוף, נמצא בדיוק בבעיה זו. הבנייה המואצת צמצמה מאוד את שטחי הצמיחה שלו, עד כדי חשש לעתידו. מלבד זאת, כבר כיום אוכלוסייתו כל כך קטנה שהיא עלולה לסבול מבעיות גנטיות. האם הילדים שלנו יזכו לראות את הפרח האהוב הזה? ממש לא בטוח.

brandon morgan

4. כי החקלאות זקוקה לבר

היעלמות דבורי דבש מכוורות ברחבי העולם היא חדשות רעות לחקלאים, מדענים, ולמעשה לכל מי שחרד לגורל המזון שלו. עם זאת, צריך לזכור כי דבורי דבש אינן המאביקות היחידות של גידולים חקלאים: גם דבורי בר ומיני חרקים אחרים עושים זאת, חלקם אף בצורה יעילה יותר. מחקרים מראים ששילוב חרקים מהבר ודבורי דבש בהאבקה יכול להגדיל את יבולי המזון.
זו זווית אחת לתרומה של המגוון הביולוגי בטבע לחקלאות, ויש עוד: הדברה ביולוגית, דוגמת תנשמות שצדות מכרסמים בשדות; עצים וצמחים עשבוניים שמונעים סחף קרקע; קטניות שמקבעות חנקן אטמוספרי ומעשירות בו את האדמה – כל אלה ורבים אחרים מתבצעים על ידי מגוון של צמחים ובעלי חיים מן הבר. הצמחים הללו מגדלים את עצמם, ועל הדרך – גם את האוכל שלנו.

5. כי עולם בלי טבע הוא עולם חולה

מתכות כבדות? האזולה והנימפאה  יטפלו בהן. פלסטיק? יש פטריה שתעכל אותו. זיהום אוויר? העצים כבר יודעים מה לעשות. יתרונות פסיכולוגיים, כמו הפחתת חרדה ודיכאון, מסופקים לא על ידי מין אחד, אלא על ידי סביבה ירוקה בכללותה. וכל זה עוד לפני שדיברנו על סגולותיהם של צמחי מרפא מסורתיים, שנחקרים כיום גם במחקר קליני.

בעולם שסובל מזיהום אוויר, מים וקרקע, החשיבות של המגוון הביולוגי לטיהור ולריפוי פוטנציאלי היא קריטית. למרבה האירוניה, הזיהום עצמו תורם להכחדה של מינים רבים.

matt lee

6. כי הטבע הוא בית ספר

"הכחדת מינים שאנחנו לא מכירים ולא אכפת לנו מהם שווה לשריפת חלקים בספריה של ספרים שלא נקראו מעולם", אמר אלפרד ראסל וואלאס, ביולוג בן המאה ה-19, שידוע בעיקר בכך שהגה את תורת האבולוציה במקביל לדארווין. יותר ממאה שנה עברו, אבל דברים אלה עדיין רלוונטיים.
מחקרים רבים חושפים בפנינו שהטבע הוא מאגר אינסופי של ידע, שאנחנו מכירים רק חלק זעיר ממנו: רפואה, פסיכולוגיה, כימיה, פיזיקה ושלל תחומים אחרים שואבים ידע מחומרים ותהליכים טבעיים. חקר המוח, לדוגמה, הוא תחום מסובך, אבל מחקר של התנהגות בעלי חיים יכול לתת לנו הצצה לדרך בה למידה מתבצעת: כיצד הצורך באיתור מזון בסביבה מורכבת יכול להסביר את המנגנונים הבסיסיים לרכישת שפה על ידי בני אדם.

7. כי זו המורשת שלנו

מה יישאר בעוד מאה שנה מנופיה של ארץ התנ"ך? דובים ואריות כבר לא משוטטים פה, גם הביטוי "לא דובים ולא יער", עוד שריר וקיים. איך היו נראים סיפורי העמים, האמנות והתרבות כולה, ללא הטבע? קשה לדמיין.

החיבור העמוק עם הטבע מתבטא גם ביציאה לטבע: תיירות, טיולים, חינוך חוץ כיתתי – כל אלה מוכיחים שאנחנו זקוקים לטבע, לא רק במובן הפיזי אלא גם במובן הנפשי.

john cobb

8. כי הטבע יחסוך לנו כסף

כל הערכים היפים שפורטו כאן ניתנים לנו חינם מהטבע, אך אין זה אומר שהם לא שווים משהו. מטבע הדברים, אנו נוטים להעריך את מה שנראה לנו כמובן מאליו רק אחרי שהוא נעלם. אולי זו הסיבה שתחום הערכת שירותי מערכות אקולוגיות זוכה לעדנה בשנים האחרונות.
הדוגמאות לשירותים כאלה שמעניק הטבע (החל ממזון, מים נקיים, אנרגיה, דרך שירותי ויסות כדוגמת בקרת אקלים ועד לערכי תרבות ורוח) רבות מספור. כך, למשל, בדרום מזרח אסיה נכרתו יערות המנגרובים כדי להקים חוות דגים במקומם, וכאשר צואנמי פגע במקומות האלה, לא היו עצים  שיספגו חלק מהאנרגיה ויגנו על החוף. התוצאה: אלפי הרוגים.
גם דוגמאות מהעולם המפותח לא חסרות: עיריית ניו יורק ויתרה על הקמת מתקן טיהור מים בכניסה לעיר כשהם נוכחו שיהיה זול יותר לשקם את המערכת הטבעית באגן הניקוז מאשר לבנות את מתקן טיהור המים. החיסכון בעלויות הוביל לירידה של כ-90 אחוז בחשבונות המים של תושבי העיר. קבלו עוד נתון כלכלי מדהים: השירותים הטבעיים של בקרת המזיקים בארה"ב (כלומר, בעלי חיים שטורפים אותם), מוערכת בלא פחות מ-4.5 מיליארד דולר לשנה.

9. כי ציביליזציות גדולות כבר התמוטטו בגלל סיבות אקולוגיות

בספרו "התמוטטות", מתאר ג'ארד דיימונד, פרופסור לגיאוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה וזוכה פרס פוליצר, כיצד קרסו ציביליזציות גדולות ומפותחות מן העבר: תרבותם של בני המאיה או של איי הפסחא, למשל. חקר התהליכים שהובילו להתמוטטותן מצביע על מקומן המרכזי של הסיבות הסביבתיות: הרס הסביבה הטבעית באמצעות ביעור יערות וציד/דיג יתר, אכלוס ייתר וחציית כושר הנשיאה של מערכות אקולוגיות, פגיעה במקורות המים ושינוי האקלים. ההיסטוריה חוזרת? נקווה שלא.

Anne Dirkse

10. כי מי רוצה עולם בלי טבע?

ולסיום, ראוי לתהות: גם אם נצליח להתגבר על כל המכשולים ולחיות בעולם ללא טבע – איזה מין עולם זה יהיה? איזו הנאה תהיה מעולם בו שומעים מכוניות במקום ציפורים מצייצות, רואים גורדי שחקים אך לא את גווניהם של פרחי האביב, עולם ללא ההתרגשות מפגישה מקרית עם חיית בר בטבע. איך תראה ישראל בלי האלונים בכרמל או מרבדי הכלניות בנגב? בסופו של דבר, אפשר לדבר רבות בשבחו של הטבע והתועלות שהוא מספק לנו, אבל עמוק בלב, לראות את הטבע הולך ונעלם זה בעיקר עצוב.

rebecca johnston


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו 

שתפו‬        

‫‫הבאים‬ ‫המומחים‬ ‫מוזכרים‬ ‫זה‬ ‫בסיפור‬



רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?

thumbnail

הזיקית שהתחפשה מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו

thumbnail

פטרייה קטנה ורעילה הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים