אל תטוסו רחוק מדי

איך תיראה התיירות המקומית והעולמית לאחר משבר הקורונה? ד"ר יעל רם, חוקרת תיירות, חושבת שהטיסות והפלגות הנופש יחזרו, אבל כדי שהענף יהיה ערוך למשברים עתידיים יהיה עליו להיות מודע יותר להשפעה שלו על הסביבה

מגפת הקורונה (COVID-19) הביאה עמה הרבה שינויים באורח החיים שלנו. חלקם ככל הנראה זמניים ויש כאלו שישמרו לטווח הארוך. בין הענפים שפעילותם הופסקה כמעט כליל נכלל גם ענף התיירות, המקומית והבינלאומית.  תעשיית התיירות אמנם כבר ידעה בעבר משברים קשים בעקבות אירועי טרור (ספטמבר 2001), נגיפים (סארס 2003-2002), מיתון כלכלי (2009-2008) והפרעות נוספות,  אך עד התקופה הנוכחית לא התרחשה הדממה כוללת, השבתה של חברות תעופה וספנות ושינוי כה עמוק בדפוסי ההתנהגות שלנו.

התפרצות נגיף הקורונה הביאה לראשונה מאז מלחמות העולם של המאה ה-20 לעצירה כמעט מוחלטת של התיירות הבינלאומית ויש מי שחושב שהפחתת הפעילות התיירותית הזמנית בגלל הקורונה יכולה לשמש כהזדמנות לשפר את טביעת הרגל הסביבתית של ענף התיירות לטווח ארוך. אחרים חושבים שמיד עם הסרת המגבלות הכול ישוב לקדמותו.

"להתרסקות ענף התיירות יש מחיר כבד ברמה האישית והחברתית. עם זאת, לא נוכל להסתכל על ענף זה רק כקורבן של המצב הבריאותי והכלכלי, משום שתעשיית התיירות מילאה תפקיד מכריע בהפצת המגפה באמצעות רשתות התעופה הבינלאומיות וספינות הנופש", אומרת ד"ר יעל רם מהחוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון, שפירסמה מאמר בנושא התיירות הבינלאומית בעידן הפוסט-קורונה בגיליון מיוחד של כתב העת המדעי "אקולוגיה וסביבה" שהוקדש להשפעה של מגפת הקורונה על הסביבה. "לכן, לצד תהליכי תכנון היציאה מהמשבר כדאי להבין את חשיבותו של תהליך התאוששות מדורג בענף התיירות, המלווה במודעות להשלכות הסביבתיות, החברתיות והבריאותיות שלו".

665 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני

עד כמה משפיע ענף התיירות על הסביבה? על פי הערכות שונות, תעשיית התיירות העולמית אחראית לבין 8-5 אחוזים מסך פליטות גזי החממה הכוללות בעולם, (הערכה זו מורכבת ממגוון גורמים שפולטים גזי חממה, כגון טיסות, תחבורה ימית וקרקעית, בניית ותפעול מלונות ועד מיזוג או חימום החדרים). מתוך אחוז זה, התעופה הבינלאומית מהווה את הגורם המרכזי לפליטות אשר הוערכו ב-2018 ב-665 מיליון טונות של פחמן דו חמצני (CO₂) שנפלט לאטמוספרה. השפעתו של ענף שיט הנופש (קרוז) קטנה בהרבה ועומדת על כ-35 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני בשנה (נכון ל-2012).

על פי מחקרים קודמים, התעופה אחראית ל-40 אחוז מפליטות גזי חממה בענף התיירות, 33.5 אחוז מקורם בשירותי הסעה, 21 אחוז מגיעים משירותי אכסנה (בתי הארחה ומלונות), 4 אחוזים מפעילויות תיירותיות שונות ו-1.5 אחוזים מהפלגות נופש.

בשנים האחרונות ארגוני תיירות וכלכלה עולמיים הציבו דרישות שאפתניות להפחתת פליטות בענף התעופה. ארגון התיירות העולמי ((UNWTO פירסם שורת המלצות לשינוי התנהגות, בהן העדפת יעדים קרובים ואמצעי תחבורה דלי-פחמן וכן יצירת תמריצים למפעילי תיירות שיצמצמו פליטות, אך צעדים מומלצים אלה לא לוו ביעדים מוחלטים, ולכן גם לא באמת הביאו לשיפור המצב.

"נגיף הקורונה אמנם עתיד להשפיע על ענפי התעופה והשיט ולהביא לעמידה ביעדי הפחתת הפליטות, לפחות בטווח הקצר, אך לא זה תהליך השיפור שייחלנו לו", אומרת רם, שיחד עם פרופ' נגה קולינס-קריינר מאוניברסיטת חיפה, החלה לאחרונה במחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה שמטרתו לבחון מה יהיה 'ביום שאחרי משבר הקורונה' בענף התיירות. על פי רם, מטרת המחקר היא להבין כיצד לאושש את התיירות, לכשיתאפשר, על ידי ניתוח נתונים המתבסס על השוואה בין משברים קודמים מהארץ ומהעולם וביניהם מלחמת לבנון השנייה ושרשרת רעידות האדמה באיטליה ב-2016.

"המחקר שלנו מתחיל בהבנה שאם לא ננתח את הדינמיקה של הקריסה של הענף לא נוכל לבנות מחדש את התיירות בצורה שתהיה מתאימה יותר לעידן הקורונה וגם חסינה יותר למשברים עתידים", אומרת רם. "בעת משברים ענף התיירות הוא בין הראשונים להינזק. גם במשבר הנוכחי, אנחנו רואים ירידה של 80 אחוז בהוצאות הציבור על צריכת התיירות בארץ. אנחנו מאמינות כי יש להגביר את שיתוף הפעולה בין חוקרים מתחומים שונים על מנת להגיע לשיפור משמעותי בענף התיירות".

חזרה מדורגת לשגרת הטיולים

לדבריה של רם, כדי לצמצם את הפגיעה של התיירות בסביבה, יש ליישם את העקרונות של תחום התיירות המקיימת, כזאת שבמסגרת פעילותה נעשה שימוש מופחת ומושכל יותר במשאבי הטבע והסביבה, ללא הפרעה ויצירת לחץ על חיי תושבים וקהילות מקומיות,  אך לצד זאת גם תוכל להיות רווחית ברמה הכלכלית, החברתית והנפשית. "התיירות היא צורך בסיסי שלנו אך היא לא תוכל להמשיך להתקיים בצורה שאנו רגילים לה. כמות הטיסות הגבוהה שאליה התרגלנו כאוכלוסייה אנושית מייצרת נזק רב לסביבה ולנו, עלינו לתקן את המצב כך שכולם ירוויחו", אומרת רם. "בראש ובראשונה יש לתת מקום מרכזי יותר לתיירות הפנים, לחזק אותה ולעודד ישראלים לטייל בתוך הארץ ולצמצם את הטיסות הבינלאומיות. כמו כן,  אם כבר טסים לחו"ל אז מוטב לבחור ביעדים קרובים יותר, אירופה, למשל. אנחנו גם נראה שלאחר המשבר יכול להיות שהמודל העסקי של טיסות ה'לואו-קוסט' שבו הטיסות זולות אך המטוסים מאוד צפופים, כנראה יהיה פחות מתאים".

"אנחנו לא ממש יודעים לומר איזה סוג תיירות יחזור לפעילות קודם: עסקית, פנאי, משפחתית,    צליינית, טיולי גיל הזהב וכו', אך אין ספק שגם כאן נראה שינויים וככל הנראה תיירות הפנאי תוכל להתחדש בעיקר עבור עשירונים עליונים שיוכלו לשלם עבור מלונות יוקרתיים יותר, שיצליחו להתמודד עם ההנחיות החדשות לאחר המשבר", אומרת רם. "עם זאת, אני חושבת שהתיירות בשמורות הטבע ובשטחים הפתוחים תתפתח משום שהיא חסכונית, נוחה וקרובה יותר לבית. גם כאן יש תחומים שנצטרך לחזק, כמו תחבורה ציבורית מתאימה ונגישה לכלל הציבור".

"בשנים האחרונות אנחנו רואים מגמה של גלובליות יתר. כולנו מקושרים בכל העולם,  וזה גם מה שבין היתר גורם למגיפות בסדר גודל כזה", מוסיפה רם. "עלינו למצוא דרכים לשנות את האופן בו אנו פועלים בתחום זה ברמה הפרטית וגם הציבורית. בהקשר זה חשוב לציין כי תמריצים לתעשיית התעופה שאינם מתחשבים בסביבה עלולים להיות הרסניים במיוחד למאבק העולמי בפליטת גזי החממה".

ומה לגבי הטיול הפרטי שרם חולמת עליו? "כשיגמרו ההגבלות ונוכל לחזור לטייל שוב המקום הראשון שארצה להגיע אליו הוא הכנרת", היא אומרת. "אשמח לראות אותה מלאה. יש יעדים רחוקים יותר שעבורי ההגעה אליהם היא חלום שכנראה לא יתממש משיקולים סביבתיים והם אוסטרליה וניו-זילנד, אבל יש מקומות יפים וקרובים יותר".