יעל מור

אירוע רב-פעמי

אוקטובר 24, 2019

ליטל אשכנזי-רודד רק רצתה להפחית את כמויות הכלים החד-פעמיים שהיא צורכת. היא לא תיארה לעצמה שהיא תוביל יוזמה חברתית-סביבתית שסוחפת אחריה אלפי אנשים בכל הארץ  


 

"מהיום, אין לכם תירוץ לכלים חד-פעמיים. אנחנו שמחים לבשר על השקת גמ"ח כלים רב-פעמיים למסיבות, למפגשים ולאירועים". כך נפתח פוסט ההיכרות בדף הפייסבוק של "רב-פעמי", מיזם עצמאי חדש שהושק לקראת ראש השנה תש"ף. המיזם מציע פתרון פשוט אך מקורי לכל מי שמקיים אירוע עם מספר רב של משתתפים ושרוצה להימנע משימוש בפלסטיק אך אין לו מספיק כלים מתאימים בביתו הפרטי. כל מה שצריך לעשות זה להגיע לסניף "רב-פעמי" הקרוב לביתך, לקחת את ערכת הכלים שלהם, לשטוף את הכלים לאחר השימוש ולהחזיר לסניף או למשאיל הבא. כל הטוב הזה, אגב, אינו כרוך בתשלום.

"חשבתי שרק אנשים מיד אליהו, השכונה שלי בתל אביב, יבואו לשאול את הערכה, אבל ממש לא תיארתי לעצמי שתוך חודש כבר יהיו 15 שלוחות של 'רב פעמי' בארץ", מספרת ליטל אשכנזי רודד, מטפלת ברפואה סינית ותזונה, שהקימה את מיזם "רב-פעמי" ביחד עם בעלה, אלון. "בלבי רציתי שזה יהיה גדול ונרחב כמו שזה, ואני גם זוכרת שאמרתי לבעלי שעוד יהיו לנו שלוחות בכל הארץ, אבל לא באמת חשבתי שזה יקרה".

אשכנזי רודד עוסקת בתזונה מיקרוביוטית וגם בטיפול אלטרנטיבי, והיא מספרת שההשראה למיזם הגיעה מהאקטיביסטית השוודית הצעירה גרתה תונברג, שעלתה לכותרות לאחרונה בשל קריאתה למנהיגי העולם לחולל שינוי במדיניות בנושא משבר האקלים. "הבכי והזעקה שלה עוררו בי משהו", היא אומרת. "חשבתי לעצמי שאני לא בנאדם של הפגנות, אני יותר בנאדם של מעשים. אז פשוט החלטתי ללכת ולקנות ערכה של כלים רב-פעמיים, במטרה להשתמש בה כשיהיה לי אירוע משפחתי. ככה יוצא שגם אתרום לבריאות הסביבה, לבריאות שלי ולבריאות הילדים שלי. חשבתי שגם אם אף אחד לא ירצה לשאול ממני את הערכה, אני עדיין מחזירה את ההוצאה שלי בימי ההולדת שבהם נשתמש בכלים האלה במקום לקנות חד-פעמי".

ליטל אשכנזי רודד. תצלום: שרון קנה

 

כשרות וחוסר מודעות

לפי דו"ח של עמותת "אדם טבע ודין", אזרחי ישראל מוציאים מדי שנה כ-2 מיליארד שקל על כלים חד-פעמיים. כלומר, משק בית ישראלי אחד מוציא בממוצע 776 שקלים בשנה על כלים חד-פעמיים. לפי הדו"ח, לא רק שאין שינוי מהותי במדיניות ובחקיקה להפחתת השימוש בכלים חד פעמיים – אלא שיש אפילו מגמת עלייה בקנייה ובשימוש בהם.

"בישראל יש המון שימוש בפלסטיק מכל מיני סיבות: כשרות, עצלנות, חוסר מודעות, או סתם מחסור במקום (כך, למשל, בגנים רבים אין מקום למדיח או לכיור ולכן משתמשים בכלים חד-פעמיים, י.מ)", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "ברוב מדינות אירופה, לעומת זאת, משתמשים בפחות פלסטיק חד-פעמי. שם זה קורה בגלל נושא תרבות המזון. במקומות אחרים נמנעים משימוש בכלים כאלה בגלל סיבות בריאותיות – מהחומר שממנו עשוי פלסטיק חד פעמי זולגים חומרים מסוכנים העלולים לגרום לבעיות כמו סכרת, סרטן ובעיות פריון. הפלסטיק עלול להכיל אלפי או עשרות אלפי חומרים מזיקים שונים, בעיקר כאלה שמשבשים את הפעילות ההורמונלית".

הערכה של "רב פעמי" בפעולה. תצלום: ליטל אשכנזי רודד

 

מבחינה סביבתית, כיום כבר לא ממש צריך לא צריך לפנות למחקרים כדי לראות את השפעותיו של הפלסטיק, כל מה שצריך זה לצאת לחוף הים הקרוב. הפסולת העיקרית שנראית בחופים –  כ-90 אחוז – היא מפלסטיק, כשכ-32 אחוז ממנה הם כלים חד פעמיים ואריזות מזון.

בזמן שבמדינות שונות בעולם הבינו את הנזק העצום שכרוך בצריכה מוגזמת של מוצרים פלסטיק חד-פעמי ומחוקקים חוקים להפחתת צריכתם, ישראל נשארת מאחור, כמעט ללא מדיניות מסודרת או חקיקה נגד מפגע הפלסטיק החד-פעמי.

הזמנות לשלושה חודשים

ערכת הכלים הרב-פעמיים של אשכנזי רודד, שעלותה מוערכת בכ-950 שקל, מכילה עשרות צלחות, צלוחיות, כוסות, קערות במספר גדלים, מגשים, סכו"ם ועוד (שוויה של ערכה גדולה יותר, עם יותר כלים וקערות בגדלים שונים, עומד על כ-1,200 שקל). הכלים עשויים מנירוסטה, חומר קל ונוח לשימוש רב פעמי. "אחרי שקניתי את הערכה שמתי את הכלים על השולחן, צילמתי, וכתבתי בפייסבוק שאפשר לבוא ולקחת אותם, להשתמש ולהחזיר הכול נקי. יום אחרי שפרסמתי את היוזמה, יומן ההשאלות כבר היה מלא בהזמנות לשלושה חודשים הקרובים".

כאמור, בעקבות הפרסום ברשתות החברתיות, הערכה הרב-פעמית של אשכנזי רודד הפכה ללהיט ואנשים אחרים ביקשו להכין ערכה דומה גם בשכונה שלהם. כיום, כחודש בלבד מאז הקמת המיזם, כבר פועלים 16 סניפי 'רב פעמי' ברחבי ישראל. "אנשים פנו אלי מירושלים, מערד, מתל מונד, מרמת הגולן ועוד מקומות", מספרת אשכנזי רודד. "החזון שלי עכשיו הוא שבכל שכונה תהיה כזאת ערכה ושאנשים יבואו וישתמשו בה במקום ללכת ולקנות חד-פעמי".

משתמשים מתחייבים להחזיר את הערכה שטופה ונקייה (אפשר גם במדיח). תצלום: ליטל אשכנזי רודד

 

עד כה, השימוש בערכה היה נרחב, והאירועים בהם ביקשו אנשים להשתמש בערכה כללו בריתות, מסיבות שחרור, ימי הולדת ועוד. "הערכה עברה מיד ליד, ותמיד חזרה נקיה. הכלים עדיין נראים כמו חדשים", מספרת אשכנזי רודד. "במיוחד התרגשתי כאשר בני נוער הגיעו והשתמשו בכלים הרב-פעמיים".

"המאמץ להפחית את השימוש בפלסטיק חד-פעמי הוא מאמץ מאוד נכון, ראוי וחשוב", מסכמת אולנובסקי. "עד עכשיו היה אפשר להשכיר כלים למסיבות ולאירועים, אבל זה עלה הרבה כסף. בדרך כלל הכלים השכורים הם מחרסינה או מקרמיקה, אבל התשלום היה גבוה מאוד ולא כדאי מבחינה כלכלית. היוזמה הזאת שהגיעה מהשטח היא יוזמה מאוד ייחודית ומקורית. היא בעצם אומרת: אם אתם יכולים לעבוד קצת על השטיפה, אנחנו לא נגבה מכם כסף בכלל. במקום ללכת לחנות, לקנות חד-פעמי ולייצר שקים של זבל, אנחנו רק רוצים שתשטפו כלים. אני בטוחה שיהיה ליוזמה הזאת קהל גדול של אנשים שלא נהנים לאכול בכלים חד-פעמיים, בין אם מסיבות סביבתיות, כלכליות או מסיבות של נוחות. אני בטוחה שהמודל הזה יצליח".

 

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


פלסטיק

מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?

thumbnail

חידון קהוט – בעיית זיהום הפלסטיק והמיקרופלסטיק

thumbnail

חדר בריחה: הבריחה ממפעל הפלסטיק