אף על פי שהסתיו כבר הגיע, ברוב אזורי הארץ החום והלחות עדיין מורגשים היטב, ורבים מאתנו לא יכולים לדמיין יום במשרד או לילה בבית ללא מזגן. השנה נשברו בישראל שוב שיאים בצריכת החשמל, בעיקר בשל עומסי החום הכבדים אך גם בשל הגידול המתמיד באוכלוסייה.
ככל שחלקים נרחבים יותר מהאוכלוסייה גרים בערים, מוקפים באספלט ובבטון, במתכת ובזכוכיות – הקיצים הופכים חמים יותר ויותר ואנו פונים למזגנים כדאי להתקרר. על פי חישובים של חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון האמריקאית, עולה כי באזור החוף המזרחי של ארצות הברית כ-1,000 בני אדם בכל שנה מתים כתוצאה מסיבוכים עקב רמות גבוהות יותר של זיהום אוויר כתוצאה משימוש מוגבר במיזוג אוויר.
במחקר שפורסם החודש בכתב העת המדעי PLOS Medicine ושעורר הדים בקהילה הרפואית בעולם, התבצע חיזוי בעזרת חמישה מודלים שהעריכו את ההשפעה הבריאותית והסביבתית של צריכת מיזוג בקיצים הקרובים. החוקרים חישבו בעזרת מודלים ממוחשבים את זיהום האוויר ואת ההשפעות הבריאותיות של אקלים חם בשני מצבים: עם וללא שימוש מוגבר במיזוג אוויר. החוקרים מצאו שהריכוזים של חומר חלקיקי זעיר (PM2.5) ואוזון (O3) באטמוספרה עולים באקלים חם יותר וש-3.8 אחוזים מהגידול הכולל ב-PM2.5 וש-6.7 אחוזים מהגידול הכולל באוזון בזמן גלי חום מיוחסים לצריכת אנרגיה מתחנות כוח מזהמות המספקות חשמל למיזוג האוויר הנוסף. זאת מבלי לחשב את השפעות השימוש בגזי מזגנים שונים על האטמוספרה והאקלים.
מקורם של חומרים מזהמים אלו הוא בשימוש בדלקים פוסיליים (כגון פחם ונפט) לצורך יצירת אנרגיה. המדענים הדגימו בעזרת המודלים את הנזק בחיי אדם שייגרם בחוף המזרחי של ארה"ב אם מקורות אנרגיה חלופיים (אנרגיית שמש ורוח, למשל) לא יחליפו את השימוש בדלקים מזהמים.
מדובר בפרדוקס אכזרי: העלייה בטמפרטורות גורמת לשימוש מוגבר במזגנים זוללי אנרגיה, שגורמים להחרפת משבר האקלים. העניין הוא שלא מדובר בפינוק. במקרים רבים שימוש זה נועד לאפשר לבני האדם להתמודד עם גלי חום שעלולים לגרום למקרים רבים של מוות, כפי שניתן היה לראות בקיץ האחרון באירופה ובארה"ב.
"מה שמצאנו הוא שזיהום האוויר יילך ויחמיר", הסביר הכותב הראשי של הדו"ח, פרופ' דייויד אייבל, "ושיש השלכות לצורך שלנו להסתגל לשינוי האקלים".
"אנחנו פשוט סוחרים בבעיות", הוסיף חוקר נוסף במחקר ד"ר ג'ונתן פאץ בהתייחסו להחלפת בעיית החום בבעיית זיהום אוויר מוגבר והגברת התחממות עתידית. "גלי החום הולכים וגדלים בעוצמתם, יהיה לנו יותר ביקוש לקירור הדורש יותר חשמל, אבל אם נמשיך להסתמך על תחנות כוח פחמיות לייצור החשמל שלנו, בכל פעם שנפעיל את מיזוג האוויר אנחנו בעצם נגרום לעודף תחלואה ותמותה".
כמו בחוף המזרחי בארה"ב, גם בישראל מקררים ומזגנים הם צרכני האנרגיה הגדולים ביותר בבתים פרטיים ובמבנים ציבוריים. מלבד אפקט החממה, יש גם השלכות נוספות וחמורות לא פחות לצריכה מוגברת של אנרגיות מזהמות כפי שהמחקר האמריקאי מדגים.
"מלבד תרומה לאפקט החממה, לצריכה מוגברת באנרגיה מזהמת יש השלכות נוספות וחמורות על הבריאות. כפי שהמחקר האמריקאי מדגים, תוספת הזיהום כתוצאה משימוש מוגבר במזגנים יגרמו בחוף המערבי בארצות הברית לתוספת של כ-1000 מקרי מוות בשנה", מסבירה ד"ר קרן אגאי-שי, מהפקולטה לרפואה על שם עזריאלי שבאוניברסיטת בר-אילן. "לצערנו גם בישראל כדי ליצר חשמל פולטים יצרני האנרגיה חומרים מזהמים. בין אם מדובר בתחנות כוח פחמיות, ואפילו כאשר מדובר בהפקת חשמל על ידי שימוש בגז, קיימת פליטה של מזהמים לאטמוספירה. כיום, בישראל, לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות, פליטת חלקיקים נשימים זעירים גורמת לכ-2,000 מקרי מוות נוספים בשנה ולכן שימוש מוגבר במזגנים יוביל בהכרח לעלייה בתחלואה ובתמותה בישראל. למעשה, כדי לשמור על הבריאות שלנו ולהצליח לתפקד בטמפרטורות קיצוניות נהיה חייבים לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות ולא מזהמות להפקת חשמל בישראל".
במהלך ייצור חשמל נפלטים לאוויר מזהמים שונים שכוללים, בין השאר, פחמן דו-חמצני, תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית ועוד. כמות המזהמים הנפלטת משתנה בהתאם לדלק המשמש לייצור החשמל, כאשר מבחינת מזהמים שנבדקו במחקר הנוכחי הושם דגש על אוזון וחלקיקים נשימים זעירים PM2.5 הנפלטים באופן מקסימלי בתחנות כוח שמשתמשות בפחם.
נכון לשנת 2016 בישראל תמהיל האנרגיה הורכב מכ-61 אחוז גז וכ-36 אחוז פחם (החל משנת 2014 חלקו של הגז הטבעי בייצור חשמל עלה על חלקו של הפחם) ו-2.6 מאחוז מייצור החשמל הגיע מאנרגיות מתחדשות. הפחתה הדרגתית בשימוש בפחם תמשיך גם בעתיד ורשות החשמל קבעה כי משנת 2022 ייוצרו עד 67 אחוז מהחשמל מגז וכ-20 אחוז מפחם (היתר יתבסס על אנרגיות מתחדשות). מכאן שגם על פי התחזיות האופטימיות ביותר עלייה בצריכת החשמל בשל שימוש עודף במזגנים תגרור עלייה משמעותית בכמות החלקיקים המזהמים באוויר המקושרים עם עלייה משמעותית בתחלואה ובתמותה.
אין ספק שקשה להשפיע על התייעלות והתנהגות צרכנית בכל מה שנוגע לשימוש במזגן. אם חשבונות החשמל המנופחים לא גורמים לנו לכבות מדי פעם את המזגן – או לפחות להעלות מעלה אחת או שתיים בשלט – אולי המחשבה על ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות הדרמטיות יוכלו לגרום לנו לבחור להשתמש במאוורר מדי פעם.
רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?
הרשמה בחינם