האם הגז באמת ירוק?

מרץ 12, 2015

למרות יחסי הציבור המצוינים שלו, המעבר לשימוש בגז טבעי לא צפוי להציל אותנו מהנזקים של שינוי האקלים


קדיקוח גז בים האדריאט. צילום:Enrico Strocchi, Flickr
קדיקוח גז בים האדריאט. צילום:Enrico Strocchi, Flickr

העולם המדעי מאוחד בדעה שפעילות האדם ב-150 השנים האחרונות, שכוללת שריפה מוגברת של דלקי מאובנים, בירוא יערות ופעילות חקלאית מסוימת (בעיקר גידול בקר) מביאה להצטברות גזי חממה בהיקף ובקצב חסרי תקדים. גזי החממה, כדוגמת פחמן דו-חמצני ( CO2) ומתאן (CH4), מונעים את בריחת אנרגיית השמש מכדור הארץ וגורמים לכך שהיא נשארת כלואה באטמוספרה. הצטברות גזי חממה תורמת לשינוי האקלים בעשורים האחרונים.

הכיוון המבטיח ביותר לפתרון בעיה זו הוא פיתוח מקורות אנרגיות מתחדשים, שלא תלויים בדלקי מאובנים ושצפויים לספק אנרגיה כל עוד השמש קיימת. עם זאת, בשל מגבלות כלכליות, פוליטיות וטכנולוגיות, האנושות עדיין אינה מסוגלת להעביר את רוב מערך ייצור האנרגיה שלה למקורות מתחדשים כגון ביומסה, שמש, מים ורוח. כאן נכנס לתמונה הגז הטבעי.

תיאוריית גשר הגז

גז טבעי מורכב רובו ככולו ממתאן (CH4). למרות היותו דלק מאובנים מתכלה, גז טבעי נחשב למקור אנרגיה נקי יחסית. זאת משום שבהשוואה לפחם או נפט, תוצרי בעירתו מכילים יחסית מעט מגז החממה העיקרי CO2 לכל יחידת אנרגיה שמופקת, וכן יחסית מעט מזהמים אחרים כמו חלקיקים נשימים, חנקות וגופרית. עובדות אלו, בשילוב העובדה שמחיר הגז הטבעי יחסית נמוך, גרמו לכך שב-15 השנים האחרונות מתקיים בעולם תהליך של הסבת מערכי הפקת האנרגיה המזהמים (שמונעים בפחם, בסולר ובמזוט) לגז טבעי. הרעיון הוא לעשות בגז שימוש עד שטכנולוגיות האנרגיות המתחדשות יבשילו וישתכללו. מהלך זה נקרא "גשר הגז" (natural gas bridge) ויש כאלה שמאמינים שמהלך זה יבלום את העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה.

גם בישראל עברו מתקני ייצור חשמל הסבה לגז ונבנו תחנות כוח חדשות הפועלות על גז בלבד. כמו כן, בהמשך לתגליות הגז הישראליות בעשור האחרון, נאמר לא פעם שישראל עוברת לייצור חשמל ירוק ונקי, ושבארץ תקום תעשיית קלינטק מתקדמת, שתעשה שימוש בגז הטבעי לייצור שלל מוצרים. בהתאם לכך, לגז הטבעי תפקיד מפתח בתוכנית הלאומית לתחליפי דלקים, שבמסגרתה מתכננים להשתמש בגז לייצור דלקים סינתטיים לתחבורה.

זיהום אוויר. צילום: Agustín Ruiz.flickr
זיהום אוויר. צילום: Agustín Ruiz.flickr

עם זאת, נדמה שהשמחה היתה מעט מוקדמת מדי. המדענים יודעים מזה זמן רב שגז החממה מתאן (CH4) גרוע לפחות פי 25 מגז החממה פחמן דו-חמצני (CO2), אך התפיסה היתה שרוב הגז שמופק נאסף ונשרף בעת השימוש. עם זאת, החל משנת 2011 החלו להצטבר עדויות שמהן עולה שהמצב שונה לחלוטין. מחקרים שבדקו טכנולוגיית קידוחי גז בסדיקה ההידראולית (hydraulic fracturing) – שיטה שבה נוזל מוזרם בלחץ אל שכבות סלע בהן גז כלוא בכיסים זעירים, גורם להיסדקות נרחבת של הסלע, ואז הנוזל והגז נשאבים חזרה לבאר – הראו שעד 8 אחוזים מהגז הטבעי בורח מהאדמה אל האטמוספרה ואינו נאסף.

מחקרים נוספים שנערכו בעולם מצאו דליפות בצינורות ההולכה של הגז וגם בדקו מה קורה לבארות נפט וגז נטושות: בעולם מפוזרות מיליוני בארות נטושות של נפט וגז. חלקן נטושות כבר מאה שנים ויותר. בארות נטושות כוללות בארות שנמצא בהן גז, אך לא בכמות המצדיקה קידוח מסחרי. מחקר כזה שבמסגרתו נבדקו פליטות בזמן אמת של בארות נטושות כאלו, כולל בארות שנאטמו, מצא שחלק ניכר מהבארות אכן פולט מתאן בקצב גבוה.

ניתוח מחזור חיים של השימוש בגז טבעי כולל את מערך החיפוש, הקידוחים, צינורות ההולכה, שרפת הגז, ונטישת קידוחים לא רווחיים או ישנים. ניתוח כולל זה מראה שהפקת הגז הטבעי גורמת לו להיות מזהם גרוע לפחות כמו פחם – לפחות מבחינת השפעתו על שינוי אקלים.

המצב בישראל

מחירי הגז צפויים להישאר נמוכים בשל תגליות הגז הטבעי הנרחבות בעולם. בסוף 2014 התפרסם מחקר שצירף נתונים אלה ובחן מודלים כלכליים של שימוש במשאבי טבע.  מסקנת המחקר הייתה שמחירי הגז הנמוכים ושפע הגז יעודדו צריכה מוגברת של גז טבעי. זאת, בשילוב דליפות המתאן, לא רק שלא יורידו את פליטות גזי החממה, אלא יתכן ואף יעלו את פליטות גזי החממה לעומת המצב כיום. לכן, החוקרים קוראים לפיקוח ממשלתי על מחירי וצריכת הגז, כדי להקטין סכנות אלו.

דרך נוספת לצמצם את הפגיעה, היא לצמצם את דליפות המתאן מתעשיית הגז הטבעי. לתעשייה זו אינטרס כלכלי לקדם זאת כדי לצמצם פחת ולהעלות את הרווחיות. לשם כך יש לקיים בדיקות שגרתיות לזיהוי דליפות מתאן, לשפר את נהלי קידוחי הגז והנפט, לשפר את אטימת הבארות, ואף לבצע מחקרים נוספים כדי לשכלל את תהליך האיתור של דליפות מתאן.

איך ממצאים אלה משפיעים על מדינת ישראל? אין ספק שמעבר לשימוש בגז יצמצם בטווח הקצר את ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות השליליות של שריפת פחם ונפט. לכן, באופן נקודתי, למדינת ישראל מעבר זה מבורך. בנוסף, ישראל נחשבת לתורמת אפסית מבחינת השפעתה העולמית על שינוי אקלים (בארץ עדיין לא מתבצעת סדיקה הידראולית בקידוחי נפט ומספר קידוחי הנפט והגז הפעילים והנטושים בארץ קטן יחסית). עם זאת, כחברה ב-OECD, מצופה מישראל לצמצם ולהקטין פליטות גזי חממה, וצמצום פליטות המתאן היא דרך פשוטה יחסית להשיג תוצאות מרשימות.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מה אוכל הדג שבצלחת במהלך אפריל, חודש חג הפסח, הישראלים צורכים בממוצע כ-1.4 קילוגרם דגים טריים, עלייה של כ-75 אחוז לעומת שאר חודשי השנה. מחקר חדש מגלה שאם נמשיך לגדל בחקלאות המים דגים טורפים, שצורכים דגי בר רבים, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית באוכלוסיית הדגים בים התיכון

thumbnail

פסח בא? שחררו פסח אמור לסמל יציאה מעבדות לחירות, אך בשנים האחרונות נדמה שהוא מייצג בעיקר יציאה מפרופורציות. כל הניקיונות, הרכישות והבישולים מכבידים לא רק על חשבון הבנק ועל הבריאות שלנו, אלא גם על הסביבה. אז איך עוברים את החג בשלום? בעיקר עושים פחות

thumbnail

עבדי אקלים בפסח אנחנו חוגגים את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות – אך גם היום, אלפי שנים אחרי שבני ישראל עזבו על פי המסורת את מצרים, עבדות בצורתה המודרנית היא תופעה חיה וקיימת ברחבי העולם. כעת, השפעותיו של משבר האקלים מובילות לכך שהיא הולכת ומחמירה