רן בן מיכאל

ביל גייטס ממליץ להסתגל

18/11/2019

מסמך חדש של מובילי דעה עולמיים מצביע על הערך הכלכלי והסביבתי של השקעה במיזמים שמקדמים הסתגלות למשבר האקלים


 

בתחילת ספטמבר חתמו באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם לשעבר, ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט וקריסטלינה גיאורגייבה, מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית על הדו"ח הראשון של הוועדה העולמית להסתגלות, שבראשה הם עומדים. הצטרפו אליהם יותר מ-30 מנהיגים נוספים, כמו ראשת עיריית פריס, שרת הסביבה הקנדית, ונשיאת איי מרשל, בקריאה להשקעה בצעדי התאמה למשבר האקלים, שלטענת הדו"ח צפויים להניב החזר כלכלי עצום.

יותר טוב מקרן השתלמות

היוזמה הוקמה באוקטובר 2018 כדי להניע מהלכי התמודדות עם משבר האקלים באמצעות טכנולוגיה, השקעות ותכנון וכדי לבחון כיצד המערכות החברתיות והכלכליות יכולות להיות מותאמות באופן טוב יותר למציאות של משבר האקלים. ההבנה המנחה את העבודה היא כי מטרות הסכם פריז של האטת קצב ההתחממות הגלובלית ועצירתה מתחת לסף של עליה ב-1.5 עד 2 מעלות צלזיוס בממוצע עד סוף המאה הנוכחית, כנראה כבר לא תושגנה. לעומת זאת, עלייה של 3 או של 4 מעלות צלזיוס תוביל לחציית נקודות תפנית שישנו את המערכות הטבעיות תומכות-החיים ללא הכר. על פי המחקר שעומד בבסיס הדו"ח החדש, השקעה של 1.8 טריליון דולר בצעדי הסתגלות במהלך העשור הקרוב – על פי כל המחקרים, העשור הקריטי להצלחה במיתון  משבר האקלים למצב אתו ניתן יהיה לחיות – יניבו תועלות בהיקף של 7 טריליון לפחות.

בדו"ח החדש מודגשים חמישה תחומים עיקריים שבהם יש להשקיע (המדורגים על פי סדר החזר ההשקעה הצפוי): מערכות התראה מוקדמת מפני אירועי מזג אוויר קיצוני, תשתיות (מבנים, דרכים, גשרים) המותאמות טוב יותר לתנאי אקלים משתנים, חקלאות המתאימה לתנאים חמים ויובשניים יותר, שיקום של מערכות אקולוגיות חופיות של מנגרובים המספקות הגנה חופית מפני אנרגיית הגלים ובכך מצמצמות ארוזיה (שחיקה) של קו החוף ואת הסיכון להצפות בזמן סערות, והגנה על מערכות אספקת מים מפני זיהום ודליפות.

בתחום ההתראה בפני מזג אוויר קיצוני, למשל, ההערכה היא כי די ביום אחד מוקדם יותר של התכוננות לאירוע קיצוני (כמו הוריקן) כדי לאפשר הפחתה של עד 30 אחוז מהנזק הכלכלי. בתחום התשתיות שעתיד להניב החזר של כ-4 טריליון דולר, צביעת גגות בלבן הפחיתה ב-באופן משמעותי את מספר מקרי המוות בעיר אחמדאבאד בהודו, משום שהיא מיתנה את השפעת גלי החום על בתי התושבים והמרחב הבנוי (צמצום אי החום העירוני). בתחום החקלאות, חלוקת זרעים מותאמים גנטית לתנאי יובש – כפי שכבר נעשה עם תירס בזימבבואה – מעלה את התנובה ליחידת שטח בעשרות מונים.

תשואה משולשת

ההשקעות הללו מתאפיינות בתשואה משולשת: הן מונעות הפסדים עתידיים (נזקי רכוש, בריאות וכדומה), יש להן תועלות כלכליות חיוביות (כמו החזר על מכירת תוצרת חקלאית רבה יותר), והן מובילות להישגים חברתיים וסביבתיים נוספים (צמצום רעב, למשל); על פי הבנק העולמי, השקעה במשבר האקלים היא חלק מהחתירה לעולם שוויוני יותר ובלעדיה לפחות 100 מיליון בני אדם נוספים יהיו חלק ממעגל העוני הגלובלי בתום העשור הנוכחי.

מקור מימון אפשרי להשקעות מסוג זה יכול להיות הסטה של הון המושקע כיום בתעשיית האנרגיה מדלק מאובנים לטובת כלכלה מעוטת-פחמן. על פי דו"ח של מכון חשיבה אמריקאי, כ-110 מוסדות המנהלים כ-11 טריליון דולר הפסיקו להשקיע במגזר זה. מקור נוסף הוא בחירה בהשקעות חדשניות: למשל, במקום להשקיע בפתרונות מבוססי הנדסה כמו הקמה של סכרי בטון להגנה מפני שיטפונות – שהם פרויקטים עתירי אנרגיה ומלט הפולטים גזי חממה ללא החזר השקעה – ניתן להשקיע בפתרונות מבוססי הון טבעי, כמו שיקום יערות המנגרובים, שחיים על החופים טבולים במים מלוחים, וסופחים פחמן דו חמצני ומספקים שלל תועלות אקולוגיות , כגון יצירת סביבה ייחודית ומוגנת לדגים צעירים באמצעות השורשים שלהם (nursery). דוגמה נוספת לגישה זו היא הפרויקט ההולנדי "מקום לנחל", שמחליף התערבויות הנדסיות מלאכותיות בשילוב אמצעים הנשענים על עקרונות טבעיים, למשל שימוש בשטחי הצפה (פשטי הצפה) לצד גדות הנחל כדי למתן את סכנת השיטפונות במורד הנחל.

מקור מימון אפשרי להשקעות מסוג זה יכול להיות הסטה של הון המושקע כיום בתעשיית האנרגיה מדלק מאובנים לטובת כלכלה מעוטת-פחמן. תצלום: christine roy – unsplash

 

אבל במקרים מסוימים, מזהיר הדו"ח, אי אפשר יהיה להשקיע בהתמודדות והחלופה המועדפת היא מיקום מחדש של קהילות שיכולת העמידות שלהן אינה מובטחת, למשל יישובים לחוף הים ובמיוחד במדינות איים שגבוהים רק במעט ממפלס פני הים, כמו האיים המלדיביים.

ויש גם צעדים ציבוריים: בפיג'י מוטל "מס הסביבה ושינוי האקלים" על שירותים ומוצרים מסוימים (שקיות פלסטיק, מכוניות יוקרה, או יאכטות) וכן על הכנסות גבוהות ומופנה לפרויקטים של חיזוק עמידות הקהילה, בעיקר בתחום התשתיות. במיאמי, ארה"ב, הוקמה מהכנסות העירייה קרן של 400 מיליון דולר שנועדה לממן את הסתגלות העיר לעליית מפלס פני הים.

תמהיל השקעות

אולם, לא די בהגדלת היקף ההשקעות בתחום האקלים אלא יש לשנות גם את אופיין. על פי סקירה של ארגון מדינות ה-OECD, עולה כי פחות מ-20 אחוז ההשקעה בתחום מופנית להסתגלות (Adaptation), בעוד שהרוב המכריע מופנה להפחתת פליטות. מדיניות ההשקעה הזאת מסכנת מדינות עניות יותר, שסובלות כבר עכשיו מהשפעות משבר האקלים. על פי הדו"ח, רק השקעה דומה ומקבילה באיפחות (Mitigation) ובהסתגלות תאזן גם בין יכולת העמידות בהווה לצד מיתון המשבר בטווח הארוך יותר.

אגב, הפער בין הסתגלות לאיפחות גדול במיוחד בהשקעות של המגזר הפרטי המוקדש כמעט כולו לאפחתת פליטות. על פי דו"ח זה, ההשקעה הכוללת ב-2017 עמדה על כ-71 מיליארד דולר, כשדרושים לפחות 100 מיליארד דולר עד 2022 כדי לסייע למדינות מתפתחות, במיוחד מדינות איים, למצוא את המסלול לעמידות.

הדו"ח פורסם לקראת פסגת האו"ם לאקלים שהתקיימה בבספטמבר 2019 בפסגה עצמה, הכריזו קרן ביל ומלינדה גייטס, יחד עם הבנק העולמי וכמה ממשלות, על השקעה ראשונה בהתאם להמלצות הדו"ח. ההשקעה בת 790 מיליון דולר תופנה בעיקר לשיפור היכולת של חקלאים בעלי חוות קטנות להוסיף ולייצר מזון תחת תנאי האקלים המשתנים.

ביל ומלינדה גייטס. שותפים להשקעה ראשונה בהתאם להמלצות הדו"ח, בגובה של 790 מיליון דולר

 

יותר איפחות ופחות הסתגלות

בישראל, מקור ההשקעה הציבורית הוא התכנית הלאומית לכלכלה משגשגת בסביבה מקיימת 2050 המובלת על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרדים אחרים. במסגרת התכנית התבקשו השותפים לזהות השקעות בעלות עלות-תועלת גבוהה. עיקר היעדים שקבעו המשרדים הם בתחום האיפחות ופחות בתחום הסתגלות, אבל יש יעדים בעלי ערך כפול כמו ייעור עירוני המקטין את עומס החום שיוצר אי החום העירוני וגם סופח פחמן דו חמצני מהאטמוספרה.

בישראל איכות ניתוח עלות-תועלת של אמצעי מדיניות אינו הולם את האתגרים של התמודדות עם משבר האקלים שם קשה לזהות את הנקודות הנכונות להתערבות באמצעות השקעה ציבורית", אומר ד"ר אורי שרון, מומחה לניהול משאבי טבע ושווקים סביבתיים. "יותר מכך, השיח בישראל, גם זה של קביעת מדיניות, אינו מוטה שינוי-אקלים; הדבר נכון במיוחד במדיניות השלטון המקומי, שרחוק – למעט מספר מצומצם של ערים – מקידום מהלכים של התמודדות והסתגלות. גם אם הדרג המקצועי בשלטון המרכזי קובע יעדים המוכוונים להתמודדות, הם אינם מתורגמים לצעדים בשטח במרחב העירוני. ככל שקיים פער בין הידע המקצועי לבין החקיקה והחלטות הממשלה המתוקצבות, אין תמריץ או חיוב לבצע השקעות כאלו. בדרג הפוליטי, משבר האקלים עדיין אינו חלק מסדר היום ולכן העבודה המקצועית אינה מייצרת כלי מדיניות מחייבים".

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מערכים קשורים

thumbnail

מאה פתרונות למשבר האקלים מה הקשר בין צמחונות, גז מזגנים והעצמה נשית? שלושתם פתרונות שיכולים לעצור את התחממות כדור הארץ. קבלו את רשימת מאה הפתרונות למשבר האקלים

thumbnail

התחזית: טעות חמה לרעתנו על פי שני מודלים חדשים של חוקרי אקלים הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת לקראת סוף המאה תהיה גבוהה משמעותית מהצפוי

thumbnail

מוסיפים ירוק לדולר