מהם תחומי המחקר שלך?

אני חוקר תחומים רחבים באקולוגית חיות בר, ובעיקר קונפליקטים בין חיות בר לאדם. דוגמה טובה לכך הם שני המחקרים עליהם אני עובד כעת. באחד אנו מצלמים שדות עם רחפן המזהה את מיקומם של מכרסמים מזיקים, ובמחקר השני אנו בודקים את אפשרות השימוש בירגזי כמדביר ביולוגי של עש התפוח. תחום רחב נוסף שאני עוסק בו שנים רבות הוא נושא ההדברה הביולוגית של מכרסמים מזיקים לחקלאות בעזרת תנשמות.

תוכל להרחיב על נושא ההדברה הביולוגית בעזרת תנשמות?

כבר שנים רבות, מאז 1981, משתמשים חקלאים ישראלים בתנשמות במקום חומרי הדברה רעילים במלחמתם נגד מכרסמים המזיקים לשדות. החקלאים קונים ומתקינים את תיבות קינון שהתנשמות שמחות לקנן בהן, ומכיוון שזוג תנשמות יכולים לאכול כ-6,000-2,000 מכרסמים בשנה, התנשמות הן "כלי הדברה" יעיל ביותר.

כחוקר, אני יכול לתרום לחקלאים ידע ומסקנות ממחקרים שביצעתי אשר יכולים לייעל את השימוש בתיבות הקינון, כמו הגובה האידאלי, המיקום הנכון וכו'. את המידע הזה איגדתי יחד עם צוות המחקר שלי בחוברת הדרכה לבנייה והצבת תיבות קינון, ובנוסף אני מעביר הדרכות לחקלאים. במקביל, תיבות הקינון הרבות שהחקלאים מתקינים יוצרות עבורי סביבת עבודה המאפשרת לי להעמיק במחקר על היבטים שונים באקולוגיה של התנשמות – תנועה, אבולוציה, התנהגות, אינטראקציות טורף נטרף ועוד.

לצד עבודת המחקר האקדמית שלך, אתה מוביל פרויקט חינוכי שבנית במיוחד עבור בתי ספר. על מה מבוסס הפרויקט החינוכי שלך?

אחד הדברים החשובים ביותר בהקשר של הדברה ביולוגית זה לוודא מה התנשמות אוכלות באזורים שונים, שכן אנו רוצים שהן יאכלו רק מכרסמים מזיקים לחקלאות ולא יונקים קטנים אחרים שאינם מזיקים. מחקר על תזונות תנשמות נעשה ע"י איסוף צניפות ובחינת תוכנם. צְנֵיפָה זהו כדור קטן של כל השאריות המזון הלא מעוכל, כמו פרווה, עצמות ונוצות שהתנשמות פולטות (כמו גם עופות רבים אחרים). מכיוון שתנשמות בולעות את הטרף שלם, אפשר למצוא שלד שלם של עכבר או כל טרף אחר שתנשמת אכלה, כך שבחינת הצניפות מאפשרת זיהוי טרפם של התנשמות. המידע הרב שהתקבל מבחינת צניפות אִיפש‎‎‎‎‎‎ר לנו לכתוב מספר רב של מאמרים מדעיים העוסקים בתזונת תנשמות, אשר התפרסמו בכתבי עת מדעיים בינ"ל. אולם בחינת תזונת התנשמות אורכת זמן רב וצורכת משאבים רבים. לכן חשבנו שעל ידי תכנון המחקר כפרויקט מדע אזרחי, בדגש על שילוב של בתי ספר, נוכל להיעזר בתלמידים. כך לדעתי, מפרויקט שכזה כולם יוצאים נשכרים, גם מהתהליך המחקרי וגם מהתהליך החינוכי.

מה המוטיבציה שלך כחוקר לעבוד עם תלמידים?

כחוקר באקדמיה, אני נמדד על פי כמות המאמרים שאני כותב ומפרסם. אך להרגשתי, עבודתי אינה מסתכמת רק בכתיבת מאמרים מדעיים, ואני חש מחויבות רבה לתרום הלאה מהידע שצברתי. לכן אני חושב שיש מקום לשילוב אנשי אקדמיה בתוכניות חינוכיות. חוקרי אקדמיה, בעלי תואר שלישי ומעלה העוסקים בנושאים שבחזית המדע, הם בעלי ניסיון רב במחקר והם יכולים לתרום רבות מהידע, הניסיון והעשייה שלהם לתלמידים בבתי הספר.

מהן מטרות הפרויקט?

לפרויקט יש שלוש מטרות עיקריות, כאשר הראשונה שבהן היא חינוכית. רציתי לחשוף את התלמידים למחקרים אקדמיים עדכניים, בפרט על חיות בר. שנית, לחשוף את התלמידים לחשיבות של שמירת הטבע וחיות בר. שלישית, לתת לתלמידים את החוויה החיובית בהשתתפות במחקר מדעי. אני מאמין שיש ערך מוסף לפעילות עם חשיבות פרקטית.

אמרת שזה פרויקט מדע אזרחי – מה זה מדע אזרחי?

מדע אזרחי זה שיתוף פעולה בין חוקרים ואזרחים, כאשר אזרחים תורמים מידע אשר משמש למחקר של החוקר. בעזרת האזרחים מתקבלים נתונים רבים, שהחוקר וצוותו לבדם לא יכלו להגיע אליהם. בפרויקט שכזה יש חשיבות גדולה להובלה וההנחיה של החוקר כדי לוודא שהנתונים המתקבלים הם מדויקים וניתן להשתמש בהם למחקר, שכן מטרת המחקר הסופית היא פרסום המסקנות במאמר בכתב עת מדעי בינ"ל.

בפרויקט שלי אני משלב תלמידים במחקר האקדמי על תזונת תנשמות באזורים שונים בארץ. התלמידים מקבלים הזדמנות להשתתף במחקר, לגעת ולחקור חומר שהגיע מהטבע, וכך גם ללמוד על תנשמות, על תזונתן, וגם איך עובדים החוקרים באקדמיה.

איך הפרויקט עובד בפועל?

שאלת המחקר שבה החלטנו להתמקד בפרויקט עוסקת בהבדלים בתזונת התנשמות באזורים שונים בארץ, לכן אנחנו אוספים צניפות מתיבות קינון של תנשמות מאזורים שונים בארץ, ולאחר מכן עושים להן סטריליזציה (בהתאם לאישור משרד החינוך). לכל כיתה נשלחת ערכת מחקר הכוללת את כל הציוד הנדרש וצניפות משני אזורים שונים. כך למעשה, במקום שאנחנו נבדוק את הצניפות באוניברסיטה, התלמידים מפרקים ובודקים את הצניפות שהגיעו מאזורים שונים בארץ. בפעילות, התלמידים מבצעים רישום של הממצאים וניתוח של הנתונים באקסל. בדיוק באותו האופן כמו דוקטורים וסטודנטים באוניברסיטה, רק במדגם מצומצם יותר.

למה כדאי למורים לשלב מדע אזרחי בכיתות שלהם?

בדרך כלל כשחושבים על מדען או חוקר, חושבים על אדם מבוגר, רציני, שבילה שנים רבות במעבדות אפלות, אולי עם חלוק מעבדה, אולי עם כמה שערות שיבה, בטח אחרי תואר ראשון ושני באוניברסיטה, אולי דוקטור או פרופסור. אך בפרויקט המדע האזרחי שאני מקדם, המחקר האקדמי מגיע לתלמידי תיכון וחט"ב ומראה שגם תלמידים יכולים להיות חוקרים צעירים שמגלים ידע מדעי חדש בעל ערך מוסף. הפרויקט מכניס את התלמידים כשותפים במחקר אקדמי שבסופו של דבר יפורסם בכתב עת מדעי, וגם עוזר לחקלאים ותורם לשמירת טבע.

ההבנה שהפרויקט אינו תיאורטי בלבד והידע החדש שהתלמידים משיגים הוא בעל משמעות לחקלאות הישראלית, יכולה לעודד את השתתפות התלמידים. מטרת המחקר שהתלמידים שותפים לו, היא לבחון האם יש הבדלים בתזונת התנשמות בין אזורים שונים. זהו מידע חשוב שמסייע לחקלאים בשימוש בתנשמות ככלי להדברה ביולוגית של מכרסמים.

בנוסף, בפרויקט זה התלמידים נחשפים לאופן בו מתבצע מחקר אמיתי באקדמיה, אשר שונה ממה שנלמד בתיכון. באקדמיה ישנן שתי דרכים לביצוע מחקר ביולוגי – מחקר תצפיתי ומחקר ניסויי. למיטב הבנתי, בתיכון בלימודי הביולוגיה התלמידים לומדים רק על מחקרים ניסויים, בעיקר על בחינת משתנה תלוי למול משתנה בלתי תלוי, וזאת משום המגבלה של ביצוע מחקר תצפיתי בתוך כתלי ביה"ס. בעזרת הפרויקט הזה אני רוצה להראות שישנן עוד דרכים לביצוע מחקר תצפיתי ולהדגים שיטת מחקר שונה.

כמו כן, פרויקט התנשמות מספק לתלמידים חוויה מדהימה המאפשרת להם להתעסק ולגעת בחומרים מהטבע, מתוך תקווה שחוויה זו תקרב את התלמידים לנושאים של שמירת טבע. כך למשל במגזר הערבי בו התנשמת נחשבה בעבר כסמל למזל רע, לומדים התלמידים והתלמידות לכבד את התנשמת על ידי היכרות עם תרומתה לחקלאים, ועל חלקה במארג האקולוגי.

מה העצות שלך למורים שמתחברים לרעיון אך חוששים ליישם?

הפרויקט נבנה תוך התחשבות והבנה שלמורים אין הרבה זמן ויש להם עומס רב. מורים הבוחרים לקחת חלק בפרויקט מקבלים הכשרה בהשתלמויות מורים שאני מעביר, ולאחריהן הם יכולים להעביר את הפעילות בעצמם לתלמידים. המורים גם מקבלים מאיתנו ערכה מוכנה, קלה לתפעול, שאינה דורשת הכנה מקדימה. הערכה מכילה את כל החומרים וההסברים הנדרשים להעברת הפעילות, ובתום הפעילות כל שנותר הוא לשלוח את הנתונים והממצאים חזרה אליי למעבדה. בנוסף הפקנו עבור המורים והתלמידים סרטון הדרכה שמסביר את כל שלבי המחקר, כולל שלב  ניתוח הנתונים ובניית גרפים באקסל.

בתי ספר רבים כבר לקחו חלק בפרויקט והתגובות שקיבלנו חיוביות מאוד. מניתוח שאלוני המשוב שמילאו התלמידים שהשתתפו בפרויקט ראינו שמעל 80% מהם ציינו שהפעילות סיפקה עבורם חוויה חיובית עד חיובית מאוד, על אף שבתחילה חלקם חשבו שהתעסקות בצניפות זה קצת מגעיל. הפידבקים שאנו מקבלים מהמורים ומהתלמידים מלמדים אותנו שאכן קיים בפרויקט זה ערך חינוכי מוסף מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה, ולכל הפחות זוהי חוויה חד-פעמית חיובית שתיזכר לזמן רב.

מי מממן את הפרויקט?

עד עכשיו, שגרירות ארה"ב בישראל מימנה את פעילות הפרויקט ואפשרה לו לרוץ. אבל הצניפות, כחומר טבעי, מוגדרות בחוק כערך טבע מוגן. אני, כחוקר, מקבל היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים לאסוף צניפות לשם המחקרים שאני מבצע, אך מתוקף היות הצניפות ערך טבע מוגן אף אחד לא יכול למכור אותן בתשלום (בחו"ל מוכרים אותם למורים, כמו באתר זה). בנוסף אנו משקיעים משאבים רבים באיסוף וטיפול בצניפות. בגלל ההשקעה הגדולה והעובדה שאנו תורמים את הצניפות והחומרים, אנו מבקשים מהמורים שמקבלים את הערכה לעשות המאמץ ולהחזירה אלינו, זה מה שגורם לפרויקט להמשיך לפעול.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לשגרירות ארה"ב בישראל על התמיכה הכספית. למפמ"רית אירית שדה שנתנה לי את ההזדמנות להיכנס לבתי ספר, ולמדריכים לביולוגיה על העזרה. לד"ר סטיוארט פליישר מביה"ס האמריקאי באבן-יהודה על שיתוף הפעולה. לאורי מרגלית ו-ויטלי אוסיאטינסקי על העבודה בשטח ומאחורי הקלעים. ותודה גדולה ומיוחדת לתלמידים ולמורים שהשתתפו בפרויקט.

תשמרו על קשר עם מוטי: 
מייל – [email protected] , טלפון – 054-490-1130, אתר –  www.birdboxisrael.org