חזרה לרשימה >


פרופ' נועה שנקר

ביולוגית ימית בבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב

01/03/2019 document ניוזלטר-זווית-בחינוך-מרץ-2019.pdf thumbnail


מה עושה ביולוגית ימית? עורכת מחקרים להכרת בית הגידול הימי ובעלי החיים השוכנים בו.
ביולוגיה ימית" היא תחום במדעי הטבע החוקר את האורגניזמים בסביבה ימית. חקר יחסי הגומלין בין האורגניזמים נקרא "אקולוגיה ימית" .
מהם תחומי המחקר שלך? אני מומחית לקבוצה של חסרי חוליות ימיים הקרויים אצטלנים, משום שגופם עטוף במעין גלימה (אצטלה היא מילה נרדפת לגלימה). האצטלנים מבלים את מרבית חייהם צמודים לסלע, והם מסננים את מזונם מגוף המים.
בשנים האחרונות, הם נהיים ידועים לשמצה בזה שהם פולשים לכל מיני אזורים שהם לא היו בהם קודם ושם הם גורמים נזק לתשתיות ימיות. יחד עם זאת, במעבדה אנו משתמשים בהם ככלי לניטור סביבתי. בגלל שהם מסננים את האוכל שלהם כל כך טוב מהים, הם גם אוגרים בתוכם כל מיני מזהמים, כמו מתכות כבדות, פלסטיק, תרופות שמגיעות לים, וכו'. כך שאם אנחנו דוגמים אצטלנים מאתר מסוים, על ידי בדיקות כימיות שונות במעבדה, אנחנו יכולים לדעה מהי חומרת הזיהום הימי באותו אתר מהם הם נלקחו.
במסגרת העבודה שלי במוזיאון הטבע אני גם עוסקת בטקסונומיה, מיון והגדרה, של איצטלנים על מנת לדעת מהו מגוון המינים שמצוי לאורך חופי ישראל גם בים תיכון וגם באילת.

מדי עבודה: הייתי מאוד שמחה לומר חליפת צלילה, אבל זה רק כשאנחנו בשטח. רוב הזמן זה בגדים רגילים. הסטודנטים במעבדה לעומת זאת צוללים לא מעט, אבל אני בתור החוקרת הראשית צוללת פחות מדי.

איך הגעת לתחום? גדלתי בהרצליה מאוד קרוב לים, ומגיל 14 ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אני מאוד אוהבת בעלי חיים ואת הים, ורציתי למצוא דרך שישלמו לי עבור ללכת לים, ולהיות שם כמה שיותר.

האם יש הרבה נשים העוסקות בתחום? יש לא מעט סטודנטיות בתארים ראשון-שלישי, אבל מעט מאד ממשיכות לפוסט דוקטורט בחו"ל, כך שבארץ יש מעט מאוד חוקרות ראשיות בתחום.
אני חושבת שמי שיש בה את הסקרנות המדעית, מאוד אוהבת את הים, ורוצה לשמור ולהגן על הסביבה הימית, צריכה להבין שבתור סגל בכיר באקדמיה יהיה לה הרבה יותר כוח, עצמאות וחופש לעשות זאת, ולכן אני מאוד ממליצה לנשים להמשיך לפוסט-דוקטורט בחו"ל, שזה תנאי הכרחי למציאת משרה אקדמית בכירה.
איך לדעתך ניתן לעודד בנות להתעניין במדע בכלל, ובתחום העיסוק שלך בפרט?
אני מאמינה שחשיפה של תלמידות (וגם של תלמידים) למפגש עם מדעניות שאוהבות את מה שהן עושות הוא בפני עצמו מסר מאוד חזק. אני חושבת שכשהם רואים מישהי שאוהבת מאוד את מה שהיא עושה, ונהנית מזה, אז אוטומטית גורם גם להם להתעניין בתחום.
בשלוש שנים שהעברתי את הקורס "מגלים את הים", שבו סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב מלמדים תלמידי תיכון נושאים עכשוויים בביולוגיה ימית, הגיעו אלינו בנות ובנים שמלבד לחקור ולגלות את הים, הם גם נחשפו למצב נתון שבו חלק נכבד מצוות ההוראה הן נשים. כלומר, אין פה בכלל שאלה – זו עובדה בשטח שנשים עוסקות בתחום הזה.
גם בקורסים מתקדמים לסטודנטים באוניברסיטה, הצוות הוא מרביתו נשים שהן כולן נשות חיל, וונדר וומן אמיתיות.
בונוסים בעבודה: עבודה מדהימה – משלמים לי ללכת לים ולחשוב, וכמומחית לקבוצה הזו יוצא לי ולמשפחה שלי לבקר במקומות מאד מיוחדים בעולם. בנוסף זו עבודה מאוד גמישה בשעות, עם המון יצירתיות.
​ובונוס חשוב למי שעוסק בטקסונומיה היא העובדה שיכולתי לקרוא למין חדש של אצטלן שגיליתי בים סוף – רופלאה עידונטע – על שם ילדיי, עידו ונטע.
טרנד עכשווי בביולוגיה ימית: זיהומי פלסטיק בים והנזק שהם גורמים לסביבה הימית בכלל ולבעלי חיים ימיים בפרט הם נושא עכשווי בוער ביותר בתחום ההגנה על הטבע. במחקר שערכנו והתפרסם לאחרונה, הראנו כי האצטלנים מהווים אינדיקטור ביולוגי אמין לרמת זיהום הפלסטיק בים.
עובדה מפתיעה על… אצטלנים. האיצטלן מסוג פוליקרפה, פולט החוצה את כל מערכת העיכול שלו בתגובה ללחץ מכאני קל, ככל הנראה לצרכי הגנה מפני טריפה. אך העובדה המפתיעה באמת, היא שתוך זמן קצר האיצטלן מתקן את הנזק ובונה לעצמו מערכת עיכול חדשה.
לתופעה זו יש פוטנציאל יישומי אדיר בתחום הרפואה, בנושא של חידוש רקמות רכות, שכן רקמות המעי ומערכת העיכול של האיצטלן, דומים מאוד לאלה של בני האדם.מסר אישי מנועה: המחקר הימי מאפשר לנו לגלות לא רק כיצד להפיק את המירב מהמשאבים המצויים בסביבה לתועלת האדם, אלא הוא גם מאפשר לנו ללמוד כיצד יש לשמור ולהגן עליה. אולם חשוב לזכור שהשמירה על הסביבה היא בידיים של כולנו, ולכן חשוב מאוד שכל אחד מאיתנו ייקח אחריות על המעשים שלו ברמה היומיומית על ידי צמצום השימוש במוצרי פלסטיק ובמוצרים חד פעמיים ונדאג לנקות אחרינו אחרי כל ביקור בחוף הים.


הבא קודם


הירשמו לניוזלטר שלנו

    עקבו אחרי זווית