מה עושה ביולוג? ביולוג מנסה להבין את הפלא של החיים ואת הטבע שמקיף אותנו – איך הוא עובד וכיצד אנו משפיעים עליו.

מהם תחומי המחקר שלך? במעבדה אנו חוקרים שלושה נושאים עיקריים בהם אני מאוד מתעניין:
1) יצירת מזון ודלקים ירוקים מ(הפחמן הדו-חמצני ש)באוויר, על ידי רתימת שלב קיבוע הפחמן המתקיים בתהליך הפוטוסינתזה, בו נקלט פחמן דו חמצני מהאוויר ומומר לסוכר. לאחרונה הצלחנו במעבדה שלי לגרום לחיידק אי-קולי (E. coli), שהוא חיית המחמד של ביולוגים מולקולריים, לבצע קיבוע פחמן ממש כמו צמחים. כלומר לקחת פחמן דו-חמצני מהאוויר ולייצר ממנו את כל הסוכרים הדרושים לבניית הגוף שלו.
2) בחינת המחיר הסביבתי של המזון שאנו צורכים על ידי השוואה בין סוגי דיאטות שונות. אחד המחקרים האחרונים שערכנו בנושא הראה כי במידה וכל האמריקאים יחליפו את הבקר בדיאטה שלהם בעוף, נוכל לפנות מספיק משאבי טבע שיוכלו לספק מזון לעוד 100 מיליון אנשים בעולם. העבודה שלנו אף הוזכרה בבניית פירמידת המזון האמריקאית החדשה.
3) חישוב כמותי של הביומסה של כלל המינים בטבע. הדוקטורנט ינון בר און ואני חישבנו את משקל כל הצמחים בעולם לעומת משקל כל החיידקים בעולם לעומת כל בעלי החיים בעולם – רצינו לדעת מה יש יותר, והיכן – בים או ביבשה?
לאחרונה סיימנו לערוך את סקר האוכלוסין הכי מקיף שהיה אי פעם לטבע בכדור הארץ, והתוצאות שהתקבלו הן די מעניינות. המאמר שלנו נבחר לאחד מעשרת המאמרים המדעיים הכי משפיעים השנה, ו-PBS, רשת הטלוויזיה הציבורית של ארצות הברית אף בחרה לעשות על כך סרטון, מה שמוכיח לנו שלעולם יש עניין רב בתשובות לשאלות הללו.

מדי עבודה: רוב השנה עם סנדלים וטי-שירט, אבל יודע גם ללבוש חולצה מכופתרת כשצריך.

איך הגעת לתחום? אני אוהב להיות בטבע, הוא מעורר בי השראה, ומשרה עליי הרגשה טובה. לכן מאוד חשוב לי לדאוג לשמר אותו. זה לא מובן מאליו בהינתן שיש 7.7 מיליארד אנשים על פני כדור הארץ, עם רמת צריכה הולכת וגדלה, והמון לחצים חזקים על הטבע. זהו אתגר אדיר, ואני שמח להקדיש את החיים שלי ואת מעט הכישרון שלי, ואת הכישרון הרב של הסטודנטים שלי, כדי לנסות לשמר את הטבע כמה שיותר להנאת כולנו.

טרנד עכשווי בניהול משאבי טבע וסביבה: טרנד חזק שישנו כיום הוא רתימת תחום הביולוגיה הסינתטית לטובת מציאת פתרונות לאתגרי הקיימות. טרנד משמעותי נוסף, שאני באופן אישי מרגיש אליו מחויבות, הוא חיזוק הפן הכמותי במחקר הביולוגי והאקולוגי על ידי מתן ערכים כמותיים מדויקים יותר. הבנה כמותית טובה יותר, מספקת לנו לדעתי מעין "חוש שישי", שמאפשר לנו החוקרים, אך גם לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות להבין טוב יותר את השפעת האנושות על כדור הארץ.

עובדה מפתיעה על… בסקר שערכנו על כלל היונקים בטבע התברר שכיום הביומסה (המשקל) של יונקים מבויתים (פרות, כבשים וכו')  גדולה פי 20 מזו של כל היונקים החיים בטבע (ג'ירפות, פילים, לוויתנים וכו' – הכל כולל הכל). זוהי עובדה מאוד מדאיגה כיוון שהיא מעידה על ההשפעה העצומה של האנושות על הרכב החי על פני כדור הארץ.

מלבד היותך מדען וחוקר, הינך גם אקטיבסט נלהב בכל הקשור לניקיון ארצנו. כיצד לדעתך, עלינו להתנהל בפסח הזה (וגם בשאר ימות השנה) כדי להבטיח סביבה נקייה?
בעיית הלכלוך בשטחים הציבורים, גם במסלולי טיול בטבע וגם בתוך הסביבה הבנויה, זו לדעתי הבעיה הסביבתית הכי קלה לתיקון. הפתרון הוא שילוב של שינוי התנהגותי, לקיחת אחריות אישית והעלאת המודעות. זה לגמרי מסוג הבעיות שאנחנו יכולים לפתור. כל אחד יכול להחליט שהוא עושה ניקיון קטן באיזור שהוא עושה בו פיקניק, או שפעם ביום הוא מתכופף ומרים פריט לכלוך אחד. זה גם קל לעשות, וגם נותן הרגשה טובה למי שעושה. זוהי בעיה סביבתית, שבניגוד להתחממות גלובלית או אובדן שטחים פתוחים, אינה דורשת תשתיות ומשאבים רבים לפתרונה. זאת בעיה סביבתית שכל אחד מאיתנו יכול לעזור לטפל בה כבר היום, ובהחלט אפשר לראות תוצאות. עשו את זה בסקוטלנד, ובאוסטרליה, ואני מאמין שישראל יכולה לעבור גם כן מהפך בנושא הזה. זהו שינוי קטן שיעשה לכולנו יותר נעים לחיות כאן.
בעשור האחרון, אני הולך מדי שבוע לגבעה ש"אימצתי", ומנקה אותה. זה עושה לי הרגשה מאוד טובה, ואני מנסה לגרום לכמה שיותר אנשים להתאהב גם כן בלשמור על מקום נקי.

רוצים לעזור לרון הפוך את ישראל לנקייה יותר? אתם מוזמנים לקרוא בפינתנו עמ"ר ברשת על הפרויקט "בשבילנו" שיזם רון עם שותפיו ממכון וייצמן.

כתבות שבהן רון מופיע: כשהאמריקאים יפסיקו לאכול בשר, בדל של פסולת