טל כהן

צרכנות לטווח ארוך

ספטמבר 12, 2018

בחגי תשרי נרשם זינוק חד בצריכה בישראל, אבל כמה מהמוצרים שאנחנו קונים יחזיקו מעמד עד ראש השנה תש"פ? אולי הגיע הזמן לקנות מוצרים שישמשו אותנו זמן ארוך – אולי אפילו לכל החיים?


 

כל אחד מאתנו בוודאי שמע מתישהו אדם מבוגר, מדור אחר, מספר בגאווה איך "פעם" מוצרים היו מחזיקים מעמד זמן רב – "לכל החיים", אם תרצו. מגהץ היה מגהץ, סכין היתה סכין, מקרר היה מקרר וחליפה היתה חליפה. המוצרים אולי לא היו זולים במיוחד בהשוואה להיום, אבל הצרכנים חיפשו פריטים שישמשו אותם שנים ארוכות ולא מיהרו להשליך לפח מכשירים או חפצים שהתקלקלו. הבגדים לא היו מתפרקים אחרי כמה כביסות, מוצרי החשמל היו מופיעים בצוואה והרהיטים היו מצליחים לעבור יותר מדירה אחת עם בעליהם. היום, לעומת זאת, מוצרים רבים מתקלקלים בטרם עת ולעתם אף מתוכנתים לצאת משימוש מראש.

בחגי תשרי מתרחש זינוק חד בצריכה בישראל. בשנה שעברה, למשל, נרשמה עלייה של 31 אחוזים בגובה העסקה הממוצעת ברכישת קוסמטיקה ובישום – בהשוואה לספטמבר 2016. במסגרת בדיקה שערכה חברה לסליקת תשלומים נבחנה התנהגות הצרכן הישראלי לקראת החגים, והממצאים מצביעים על כך שהרכישות מתרכזות ברכישת מתנות, כלים לבית ואוכל. עליות לעומת 2016 נרשמו גם ברכישת כלי הבית (3.46 אחוזים), כלי מיטה (5.48 אחוזים) והביגוד וההנעלה (1.67 אחוזים).

כמה מהמוצרים האלה יחזיקו מעמד עד ראש השנה תש"פ וכמה מהם יושלכו לפח?

התנופה התעשייתית שהגיעה אחרי מלחמת העולם השנייה שינתה את מגמת הצריכה במערב וכך גם המעבר לשימוש מוגבר בפלסטיק ובחומרי גלם אחרים זולים לייצור המוני. הפיכתו של העולם ל"כפר גלובלי" קטן ושינויים פוליטיים וכלכליים הגבירו עוד יותר את תרבות הצריכה גם במדינות ובאזורים שהיו עד אז כמעט סגורים מבחינה מעשית. מדינות כמו סין והודו, שבעבר הלא-רחוק היו רק מקום שבו ניתן לייצר הרבה ובזול, נהפכו כעת לשווקים ערים ורווחיים מאוד. מעמד ביניים חדש נוצר שם ויותר אנשים רוצים לקנות – והרבה – כדי להרגיש שהם משדרגים את רמת החיים שלהם.

ההשפעה של תרבות הצריכה הזאת על הסביבה שלילית ביותר. כמויות אדירות של אנרגיה נדרשות לייצור המוגבר; חומרים מזהמים נפלטים לים, לאוויר וליבשה; שלא לדבר על תנאי ההעסקה המחפירים במדינות העולם שלישי כדי לספק מוצרי צריכה לעולם המערבי העשיר. ההשפעות הסביבתיות והחברתיות האלה גרמו לכך שהפחתת הצריכה נעשתה חלק חשוב (אם לא החשוב ביותר) בתפיסה הצרכנית-סביבתית, שזכתה לשם "שלושת ה-R" – Reduce, Reuse, Recycle (הפחתת צריכה, שימוש מחדש ומיחזור).

לחגיגת הקניות הזאת יש תוצאות קשות: העולם מתמלא בפסולת, כי את רוב מה שאנחנו קונים אנחנו גם משליכים. למעשה, האנושות מייצרת כה הרבה זבל, עד שגרמנו להיווצרותה של שכבה גאולוגית חדשה שמומחים מכנים בשם טכנוספירה – כלומר שכבה המורכבת בעיקר מחפצים שיוצרו באמצעים טכנולוגיים שונים שפותחו על ידי האדם.

תצלום: clark street mercantile -unsplash

 

התיישנות מתוכננת

על פי נתונים של המשרד להגנת הסביבה, בישראל מושלכים מדי שנה כ-5.4 מיליון טונות של פסולת עירונית ומסחרית, שרק כחמישית ממנה היא פריקה ביולוגית (כלומר, מתכלה). אם לא די בכך, כמות הפסולת שלנו גם גדלה בממוצע ב-1.8 אחוזים מדי שנה. ומה קורה עם כל הזבל הזה? כ-20 אחוז מהפסולת בלבד מועברים למחזור, ואילו 80 האחוזים הנותרים מוטמנים באדמה ומצטרפים לאותה שכבה גאולוגית בלתי מתכלה, שהחלק הארי שלה עתיד להישאר במצב דומה מאוד עוד מאות אלפי שנים, לכל הפחות.

הדבר בולט במיוחד בכל מה שנוגע לשימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמי, שהשימוש בהם מזנק גם הוא בזמן החגים. ״אין כל הגיון להשתמש בחומר המיועד לשרוד לנצח במוצר שמיועד לשימוש של כמה דקות בלבד״, נכתב לאחרונה בדו״ח של מכון מחקר אמריקאי שבדק את ממדי פסולת הפלסטיק בעולם ואת נזקיה. נושא השימוש בפלסטיק ובכלים החד-פעמיים בפרט תלוי במידה רבה בצעדי מדיניות ורגולציה מצד המדינה, אבל גם לצרכנים הקטנים יש מה לעשות, כמו לקנות פחות כלים חד-פעמיים ולהעדיף שימוש בכלים שאותם ניתן לשטוף ולעשות בהם שימוש חוזר.

גם מי שלא רוצה רק לקנות ולקנות, ומבקש להפחית את כמות הפסולת שלו, נתקל כיום בקושי בדמות תופעה שנקראת "התיישנות מתוכננת" – מחקרים מראים שהמוצרים של היום אינם עמידים כמוצרים שיוצרו בעבר. רבים מהם עשויים מחומרים זולים שאינם מחזיקים מעמד לאורך שנים, ושמטרתם בין היתר להוזיל את מחיר המוצר כדי לעודד צריכה מוגברת שלו וכן את קנייתו מחדש כאשר הוא מתקלקל או נשבר. בדרך אלינו, החולצה החדשה, הסלולרי שהוחלף אחרי שנה או המכשיר החשמלי שבו השתמשנו בדיוק חודש לפני שהתקלקל ומצא את דרכו לאשפה, עברו תהליכי ייצור ושינוע רבים (מוצר אחד יהיה מורכב לרוב מחלקים שהגיעו מיעדים שונים רבים בעולם) שגובים מחיר כבד – גם כלכלי, גם חברתי וגם סביבתי.

פעם אחת ודי

לא נראה שצריכת היתר, שנהפכה לאחד המאפיינים התרבותיים הבולטים של זמננו, עומדת להיעלם בקרוב, אך תנועת-נגד למגמה זו בהחלט הולכת ותופסת תאוצה. צרכנים רבים מנסים להפחית את הצריכה שלהם וכך להמעיט את ההשפעה השלילית שלהם על הסביבה, ולו במידה מסוימת. לקוחות מודעים כאלה יכולים למצוא סחורה שמתאימה להם באתר מכירות בשם "Buy Me Once", שמציע למכירה אך ורק מוצרים איכותיים ואמינים שנועדו לשימוש ארוך טווח.

לצד מוצרים שונים שמוצעים למכירה באתר (רהיטים, אופנה, צעצועים, כלי מטבח, קוסמטיקה וטיפוח ועוד), ניתן למצוא בו גם מאמרים בתחום הצרכנות לטווח ארוך וטיפים לתחזוקה נכונה של המוצרים.

"החזון שלנו פשוט", נכתב באתר, "אנחנו אוהבים לחסוך כסף, אבל מאמינים שהחיסכון המשמעותי ביותר הוא לקנות מוצרים שיחזיקו מעמד זמן רב. לכן, אנחנו רוצים לעוד לקוחות לבחור לקנות מעט מוצרים איכותיים במקום הרבה מוצרים זולים ובאיכות נמוכה; להפוך את החיפוש אחר מוצרים כאלה לפשוט ומהנה; ולעזור לכם לשמור על המוצרים שלכם באמצעות טיפים והוראות שימוש חכמות".

בטווח ארוך יותר, מנהלי האתר מאמינים שאם המגמה של התמקדות במוצרים לטווח ארוך במקום שיטת ה"השתמש וזרוק לפח" תלך ותתרחב, היא תשפיע גם על חברות מסחריות רבות יותר שיבינו שיש טעם להשקיע בייצור מוצרים איכותיים שיחזיקו מעמד זמן רב ושיפחיתו את ההשפעה השלילית על הסביבה.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-וואלה!

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


פלסטיק

מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?

thumbnail

מלכלכים ובוכים מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

thumbnail

המים של המאיה משבר שכלל את זיהום מקורות המים נחשב לאחת הסיבות לקריסת אימפריית המאיה האדירה. מה אפשר ללמוד מהטרגדיה שלהם כדי לשמור על המים שלנו?