אורית (שם בדוי), שבוע 35 להריון, עוצמת עיניים כשאני דוקר אותה לבדיקת דם של בוקר. אנחנו נמצאים במחלקת הריון בסיכון בבית החולים, השעה שבע בבוקר והיא תעבור עוד כמה דקירות כאלו היום, כי ערכי הסוכר בדם שלה, שהיו גבוהים עוד לפני ההיריון, ממשיכים לעלות ומדאיגים את המחלקה.
תוך כדי החדרת המחט לווריד בולט מתחת למפרק יד שמאל, אני שואל אותה האם היא מקפידה לעשות את כל שביכולתה לאזן את הסוכר בדם. "בטח", היא עונה לי. "אני במתוקים כבר לא נוגעת, דוקטור".
עברו עוד כמה ימים עד שהבנו שאורית לא מבצעת את הוראות הטיפול של הצוות הרפואי ושל הדיאטנית. אולי אם הייתי מקשיב טוב יותר למה שהיא אמרה לי הייתי מבין את זה כבר בבדיקת הדם השגרתית ההיא בשבע בבוקר. הבעיה היא שאורית כלל לא הבינה שהיא מסכנת את עצמה. היא הפסיקה לקנות שוקולדים וגלידות ומבחינתה סוכרת זה סוכר, וכל אוכל שאינו מתוק הוא בסדר, לא ככה?
לא ככה. המילה סוכר במובן הכימי שלה מתייחס לפחמימה – קבוצת תרכובות אורגניות מהנפוצות ביותר על פני כדור הארץ ומהן רוב היצורים החיים מפיקים אנרגיה. עם זאת, בשפה המדוברת כשאנחנו אומרים סוכר אנחנו לרוב מתייחסים לסוכרוז – מולקולת דו-סוכר שמורכבת מפרוקטוז וגלוקוז ושיוצרת תחושת מתוק בבלוטות הטעם. בפועל, מבחינת רמות הסוכר בגוף שלנו, גם עמילנים (תפוחי אדמה, דגנים וכו') שהם רב-סוכרים ושאין להם טעם מתוק, מתפרקים בגוף על ידי אנזימים לאבני הבניין של הסוכר המתוק.
בישראל חיים קרוב ל-550 אלף חולי סוכרת ומספר דומה של ישראלים נמצאים במצב טרום סכרתי ובסבירות גבוהה להתקדם לסוכרת. שיעור התחלואה נמצא בעליה מתמדת והמחלה מהווה את סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בישראל, בעיקר דרך סיבוכים בתפקוד הלב וכלי הדם.
כל סוגי הסוכרת קשורים לאופן תפקודו או להעדרו של הורמון האינסולין. הורמון זה מופרש בלבלב ואחראי על איזון רמות הגלוקוז בדם. עם זאת, בעוד שהסיכון לחלות בסוכרת מסוג 1 (כ-10 אחוז מהחולים) אינו קשור משמעותית להרגלי תזונה, הרי שהסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2 וחומרת המחלה מושפעים משמעותית מאורח החיים שלנו. קיימות עדויות לכך ששעה של פעילות גופנית ליום קריטית למניעת המעבר מטרום סוכרת לסוכרת, זאת בנוסף לשמירה על תזונה בריאה בהתאם לדפוסי תזונה הים תיכונית.
סוכרת או פחממת?
אורית היא לא היחידה שמתבלבלת בין סוכר לסוכרת. מסקר מהיר שערכתי במחלקה מתברר ש-24 מתוף 83 מבקרות במחלקת נשים ויולדות בבית חולים בדרום הארץ חשבו שאי אפשר לחלות בסוכרת אם לא אוכלים "מאכלים מתוקים". מובן שזאת דגימה חלקית וראשונית ועדיין לא מדובר בניסוי מבוקר, אך בהחלט מדובר בממצא ראשוני מדאיג.
ייתכן שהשם "סוכרת" הוא זה שמטעה אותנו? באנגלית נקראת הסוכרתDiabetes Mellitus , צירוף של המלה diabetes, שמקורה ביוונית העתיקה ומשמעותה המילולית היא "העברה של נוזלים דרך צינור" (שם שנובע מההשתנה המרובה של סוכרתיים הנגרמת מעודף גלוקוז והניסיון של הגוף להיפטר ממנו) ושל המלה mellitus, שמגיעה מהשפה הלטינית הקלאסית ושפירושה "מתוק כדבש" (ואכן בעבר רופאים בדקו את טעם או ריח השתן של חוליהם על מנת לאבחן סוכרת).
שמה העברי של המחלה נקבע בראשית המאה העשרים במילון למונחי הרפואה של ד"ר א.מ מזי"א, רופא ולשונאי. ייתכן שאז לא ניתנה מחשבה על כך שבמאה הבאה סכרת תהפוך למגיפה שלא נגרמת רק ממאכלים מתוקים, אלא בעיקר מצריכת מזונות מעובדים ומלאי עמילנים כגון לחמים, פסטות, חטיפים וכו' (מזונות בעלי ערך גליקמי גבוה).
אם היינו מוצאים לה שם אחר כמו נניח, "פחממת", האם היה קצת יותר ברור לחולים ממה צריך להיזהר?
בתשובה לפנייה של "זווית" בנוגע להחלפת השם, השיבה הגב' רונית גדיש, מהמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית כי "בדרך כלל אין האקדמיה עוסקת בהחלפת מונח עברי במונח עברי אחר, וכשאנשי מקצוע מתחום מסוים סבורים שיש לעשות זאת, בדרך כלל היוזמה באה מקרבם… אם תהיה הסכמה כללית של אנשי המקצוע שצריך לשנות את שם המחלה נוכל לחשוב איך לדון בעניין באקדמיה".
כך או כך, בשם כזה או אחר, סוכרת היא מחלה כרונית הדורשת שיתוף פעולה גבוה מאוד ואחריות של המטופל על מנת להגיע להחלמה חלקית או מלאה. לכן, ייתכן ודווקא השם של המחלה עלול להשפיע לרעה על החולים. הנתונים הקליניים מרחבי העולם מצביעים פעם אחר פעם שמטופלים רבים (לא רק חולי סוכרת) כלל לא מבינים את הוראות הרופא או את טבע מחלתם מסיבות שונות. שם כל כך מבלבל למחלה בוודאי לא תורם להבנה.
"כרופא משפחה אני נתקל בלא-מעט מטופלים שאינם מודעים כלל להיבטים התזונתיים של סכרת שאינם נוגעים לאוכל ממותק", אומר ד"ר מיכאל נמיר, מנהל מרפאת משפחה בקופת חולים כללית בנתיבות. "קשה מאוד להעריך את זה מספרית, אבל אין לי ספק שחלק משמעותי של החולים מתבלבלים משם המחלה ומייחסים אותה אך ורק לסוכר במשמעותו העממית ולא הביו-כימית".
מעבדים את הסביבה
מעבר לקשר בין צריכת מזונות מעובדים בעלי ערכים תזונתיים נמוכים ובין סכרת, למזונות אלו יש השפעות קשות על הסביבה, זאת משום שמזונות מעובדים דורשים כמויות אנרגיה ומים גדולות לייצורם והם גם יוצרים פסולת בכמויות גבוהות משמעותית ביחס לערך הקלורי שהם מספקים. מחקרים מהעשור האחרון מעריכים שניתן לחתוך בחצי את השימוש באנרגיה המופקת מדלקי מאובנים (גז ונפט) הנדרשת ליצור, אריזת ושינוע מזון על ידי צריכה מופחתת של מזון מעובד, בין היתר דרך הפחתת כמות אריזות הפלסטיק והאלומיניום המככבות במזון מעובד וע"י הגדלת הצריכה של פירות וירקות מקומיים ועונתיים.
"ההמלצה לכלל האוכלוסייה היא לאכול מזון ים-תיכוני, בעיקר מזון מהצומח – ירקות, קטניות, דגנים מלאים, פירות ומעט מוצרים מהחי. תזונה זו מבוססת על מוצרים בעיקר גולמיים ומינימום של מזון מעובד ובעיקר הימנעות ממזון אולטרה-מעובד, כמו שתיה מתוקה וחטיפים", מסבירה פרופ' רונית אנדוולט, ראש אגף תזונה במשרד הבריאות. "לגבי חולי סוכרת, הגישה העכשווית מדברת על התאמה אישית של תזונה לדפוסי האכילה ולסגנון החיים של כל חולה, כולל הרגישות האישית למזונות מסוימים. הדרכה זו צריכה להיעשות על ידי דיאטנית שעוסקת בתחום הסוכרת".
"תזונה ים תיכונית תורמת לבריאות ולסביבה, היא חברתית כי כיף לאכול אותה בצוותא, והיא זולה יותר וטעימה מאוד", מוסיפה אנדוולט. "מחקרים שנעשו בישראל על ידי פרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הראו כי שינויים תזונתיים קטנים – ירידה של 5 אחוזים במשקל בלבד, למשל – יכולים לשפר דרמטית את מצב הבריאות, להוריד שומן המצוי על האיברים הפנימיים ובתוכם, להבריא כבד שומני ועוד".
לא יותר מ-3 מרכיבים
אחת השיטות הפשוטות לנקוט בצעדים צרכניים שמשלבים הפחתה של הסיכוי לפתח סכרת בעתיד יחד עם מזעור הפגיעה בסביבה היא לצמצם צריכת מוצרים המכיל יותר מ-3 רכיבים. סל הקניות צריך להיות מורכב בעיקרו ממוצרי בסיס כמו דגנים מלאים, קטניות פירות ירקות ומוצרים מן-החי שאינם מעובדים, כמו דג ועוף טריים או קפואים. על ידי אימוץ התנהגות זו הצרכנים יכולים לשפר את בריאותם ואת מצב הסביבה באמצעות כלל אצבע פשוט. מובן שיש צורך בייעוץ דיאטני מלא ומעקב רפואי על מנת לאזן סוכרת כאשר זו אובחנה.
