שי שמש

חג הים חוזר

מאי 17, 2018

אחרי יותר מ-60 שנה של הפסקה חג הים חוזר, עם שלל פעילויות לקהל הרחב שמטרתן להעלות את המודעות לחשיבות הים ולשמירה עליו


 

"קלוב זבולון היה מקושט במפות ים, מכשירי לימוד ימי, אוסף דגים, סיסמאות ים. אל חוף זבולון הגיעו הסירות מהירקון. על התורן המודגל דגלי ים עמדו התלמידים במדיהם והיו מאותתים עם אלה שבסירות. בין האורחים היה גם ח.נ. ביאליק. הוא היה נרגש ואמר לי – אם כן, התחלה זו"

כך תיאר ד"ר מאיר גורביץ', מחדש הימאות העברית בארץ ישראל, את יום הים הראשון, שנערך באביב 1932. יום הים, שאותו חגגו ביישוב העברי מדי שנה, היה יום חגה של הימאות העברית והעוסקים בפעילות הימית בחופי ישראל. בימים אלה (בין 6 ל-19 במאי) מצוין בישראל חג הים המתחדש, לראשונה מאז שנת 1955.

החג המתחדש בישראל כולל השנה פעילויות שונות בתחומי החינוך, והספורט הימי, כמו מפגן פעילות ימית לאורך חופי ישראל, מייצגי חוף נגישים לציבור הרחב, תערוכות ימיות, אירוח בנמלים ועל גבי כלי שייט והעצמה וקידום של הספורט הימי. אך בניגוד ליום הים ההיסטורי, חג הים המתחדש  מבליט גם את חשיבותו הסביבתית והאקולוגית של הים, ונרתם לחשיפת המחקר האקדמי הימי ועידוד שמירה על משאבי הטבע והסביבה הימית בישראל.

כרזת יום הים, 1938. צילום: יניב גולן, ויקיפדיה

חגיגה ימית בכל חופי ישראל

יום הים הראשון נערך באביב שנת התרצ"ב (29 במאי 1932) ביוזמת אגודת יורדי ים זבולון בתל אביב. בשנת 1936 הוכרז התאריך כ"ג באייר על ידי מחלקת הים של הסוכנות היהודית כיום חג קבוע מדי שנה, וצוין בארץ ישראל ובתפוצות. מאז, ובמשך 21 שנה, יום הים היה חגיגה ימית בכל חופי ישראל. ביום זה סופר בהרחבה ובהדגשה על העשייה הימית העברית בארץ ישראל ובתפוצות (בבתי ספר לימאות עברית באנגליה, צרפת, איטליה ורוסיה). מטרת החג הייתה להגברת המודעות לימאות, לצורך ביורדי ים בכל המקצועות והרמות, ולקצונה ימית כדרך חיים.

מופעי יום הים התרחבו והתפתחו במשך השנים, וכללו בין השאר תצוגות ציוד ואמצעים אשר שימשו את ימאי העבר, כמו כלי שיט, מכשירי ניווט ודגלים. נערכו מיצגי שיט בהובלת חניכי האגודות הימיות, והתבצעה פעילות הסברה חינוכית במוסדות החינוך. העיתונות והרדיו נרתמו לסקירה רחבה על חשיבות הימאות העברית המתחדשת ובראשה צי הסוחר המתהווה. בבתי הכנסת נערכו תפילות למען הימאים, ואורגנו סיורים בנמלים ובמעגנות. כמו כן נערכו מצעדים, נשפים, תוכניות אמנותיות ותערוכות אמנות שעיסוקם בים ובספנות. בשנות החמישים של המאה הקודמת דעך המנהג במקביל להופעת מועדים לאומיים ואזרחיים אחרים בישראל. מאז 1955 יום הים ירד מסדר היום הלאומי בישראל ונעלם.

הרבה מים מזוהמים זרמו בנחלי החוף אל הים התיכון מאז יום הים האחרון, הרבה מים נשאבו מהכנרת והתאדו מים המלח. הים הפך לזירה של פעילות חיפוש אנרגיה, ובמשך שנים הוזרם אליו ביוב, נשפך בו נפט ונשטפה אליו פסולת. בעבר תכני יום הים עסקו בעיקר בחיזוק התחום הימי בהיבטים המסחריים והספורטיביים שהיו החשובים ליישוב היהודי ולמדינה שאך זה הוקמה. כיום, כאשר צי הסוחר הישראלי מופעל רובו ככולו בידי קבלנים זרים והספורט הימי הישראלי כבר הצליח אפילו להביא כמה מדליות אולימפיות, התפנה מקום לעסוק גם בתכנים סביבתיים, אקולוגיים, שמבליטים את הצורך בשימור ושיקום הקיים. איכות המים, הצמחייה, בעלי החיים, החופים, הנכסים הארכאולוגיים, כל אלו לא יישמרו רק ברגולציה ובאכיפה – נדרש מאמץ חינוכי והסברתי רציף ומתעצם כדי לרתום את כלל האוכלוסייה למאמץ.

סדנאות מיחזור לילדים ונוער בנמל יפו

שייטים, פרעונים ומיקרו-פלסטיק

איש הים היפואי רוני לוינסון, שחקר במסגרת לימודיו באוניברסיטת חיפה את נושא החיבור הישראלי לים, הוא מיוזמי ומובילי המהלך להשבתו של יום הים בדמות חג ארצי שיצוין אחת לשנה. "חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל הן הזדמנות נדירה להחזיר את חגיגות הים למקומן הראוי, תוך הטמעתו בסדר היום הלאומי בישראל הן תרבותית והן ספורטיבית", הוא אומר. "לקחנו על עצמנו לנסות ולהחזיר יום זה ללוח השנה בישראל ואף להופכו ליום חג, כאחד מהחגים האזרחיים בישראל".

ואכן, חג הים הישראלי המתחדש הוכר כחלק ממיזם יום הים האירופי (European Maritime Day) ובמסגרתו מתקיימת פעילות ימית לאורך חופי ישראל, בכנרת ובים המלח. המטרה היא להנגיש את הים לציבור בישראל על ידי מיצגי חוף, תערוכות ימיות, אירוח בנמלים וכלי שיט, כנסים ומפגנים שונים. בנוסף, תתקיים העצמה וקידום הספורט הימי והעוסקים בו תוך שמירת משאבי הטבע והגנה עליהם, במתכונת הפרויקט הוותיק "חותרים לים נקי", שהוא מסע ימי לאורך ישראל הכולל מפגשי הסברה אודות ערכי הטבע והגנתם.

תוצר צד של האירועים הוא חשיפת המחקר האקדמי הימי בישראל והנגשתו לציבור הכללי. במסגרת זו התקיימה בשבוע שעבר סדרת הרצאות על אודות הים: השיט החופי של הפרעונים לאורך חופי ארץ ישראל, פסולת מיקרו-פלסטיק בים והשפעתה על הסביבה – מחקרה של גליה פסטרנק, וחיזוי מצב הים בעולם לפי מודל הלבנט – מחקרו של רונן אלקלעי.

חברת אתרים, המנהלת כיום את קו החוף של העיר תל אביב, תיקח חלק בשילוב אירועים ימיים כגון ניקוי קרקעית אזור המעגנה של נמל יפו מתחת לרציף הטורקי ומזח האורחים בשיתוף צוללים מתנדבים.

השבוע יתקיימו ביקורים באתר חפירה ארכאולוגית תת-ימית במעגן מיכאל של בית הספר ללימודי ים באוניברסיטת חיפה (המועד תלוי במצב הים, יש להתעדכן בדף הפייסבוק של חג הים). כמו יתקיימו אירוע ניקיון קרקעית נמל יפו וסדנאות מיחזור לילדים ונוער.

בגלל התלות של חלק מהאירועים במצב הים, מומלץ להתעדכן באופן שוטף באירועים בדף הפייסבוק של חג הים, או בטוויטר, אינסטגרם ואפילו בטלגרם.

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?

thumbnail

הזיקית שהתחפשה מיוחד לחג: פורים מגיע להתארח פעם בשנה, אך בטבע יש בעלי חיים שחוגגים אותו באופן יומיומי – כמו הזיקיות. למעשה, התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג הצבעוני ביותר שלנו

thumbnail

פטרייה קטנה ורעילה הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא, לא מדובר ביערות צפופים – אלא דווקא במדשאות שכולנו מכירים