סיוון זיני

האם גם אתם מאבדים מזון?

אוגוסט 9, 2016


מאת סיוון זיני

 

בשנה האחרונה תלמידי כיתה י'1 בכפר הנוער אלוני יצחק לקחו חלק בפרויקט סביבתי ייחודי כשכפר הנוער שלנו שיתף פעולה עם חברתForrest innovations , חברת ביוטק שמתמחה בתחום החקלאות ובריאות הציבור. במסגרת הפרויקט למדנו על תופעת איבוד המזון, שמתרחשת בישראל ובעולם ושיש לה השלכות שליליות על הסביבה.

איבוד מזון. תצלום: ארגון ה-FAO של האו"ם
איבוד מזון. תצלום: ארגון ה-FAO של האו"ם

שוקי אסקיו, המורה שלנו לחקלאות, וד"ר אבישי מור מחברת פורסט סיפרו לנו על איבוד מזון בצורה חווייתית ומשעשעת. במפגש הראשון חולקנו לשתי קבוצות: רוב המשתתפים קיבלו תעודת זהות של מדינות מתפתחות (שבהן רמת ההכנסה והפיתוח נמוכה יחסית, כמו קמבודיה, למשל) ומעט מהמשתתפים קיבלו תעודת זהות של מדינות מפותחות (שבהן רמת ההכנסה והפיתוח גבוהה יחסית, כמו גרמניה, למשל). לאזרחי המדינות המפותחות הוגשה ארוחה עשירה ונדיבה, הרבה מעבר ליכולת הקבוצה לצרוך, בעוד שלאזרחי המדינות המתפתחות הוגשה ארוחה בסיסית ודלה. דרך הפעילות התנסינו במצב של מחסור קיצוני אל מול שפע קיצוני שזה בעצם מה שקורה גם בעולם.

בהמשך למדנו שאין צורך להרחיק כדי למצוא דוגמאות איבוד מזון. גם בישראל חיים אנשים רבים מבלי לדעת מאין תגיע הארוחה הבאה. קרוב לשני מיליון אנשים חיים בישראל מתחת לקו העוני.

למדנו שאיבוד מזון מתרחש בכל העולם, אולם הגורמים לאובדן הם שונים. במדינות מתפתחות, עיקר איבוד המזון נובע מחוסר יכולת לשמר את המזון לאורך זמן (באמצעות קירור, למשל). במדינות מפותחות, כמו ישראל, איבוד המזון הוא בעיקר תוצאה של תרבות הצריכה והשפע שבה אנו חיים.

תלמידי י'1 בעת הפעילות בבי"ס יסודי גבע.
תלמידי י'1 בעת הפעילות בבי"ס יסודי גבע.

בישראל איבוד המזון מתרחש בכל אחד משלבי ייצור המזון: בשדה, ברשתות השיווק ולבסוף גם בבתים שלנו. המספרים מראים שבין שליש לחצי מהמזון בעולם מסיים את חייו כאשפה. לפי דו"ח שפורסם לאחרונה ע"י ארגון "לקט ישראל" המצב בארץ לא שונה. כמות כזאת של מזון יכולה להקל מאוד על בעיית הרעב בעולם. עוד למדנו שיש מזון בעולם בשפע, אך חלוקתו אינה שוויונית. לחלק מהאנשים יש עודפי מזון עצומים בעוד שאחרים לא יודעים מאיפה תגיע הארוחה הבאה שלהם.

אחרי שלמדנו את הנושא, החלטנו להילחם בתופעה בדרכנו. הבחירה שלנו היתה לעשות פרויקט, שבמסגרתו פיתחנו מערך שיעור עם מטרה ברורה – להסביר לילדים בגובה העיניים מדוע חשוב להימנע מבזבוז מזון ומה הם יכולים לעשות בבית כדי לצמצם את התופעה.

את השיעורים העברנו בבית הספר היסודי השכן לנו – "גבע" בגבעת עדה – ובשכבה הצעירה אצלנו בכפר והתוצאות היו מאוד חיוביות.

הנה כמה רעיונות אפשריים למניעת איבוד מזון בבית:

  1. צאו עם רשימת קניות לסופר או למכולת, כך תקנו בדיוק את מה שאתם זקוקים לו. כתבו את הרשימה על פי מה שחסר בארון\מקרר.
  2. מקמו את הקניות החדשות מאחורי הקניות הישנות במקרר ובארון. כך תשתמשו קודם כל בקניות הישנות ורק אח"כ בחדשות. כך פחות מזון ייזרק וגם תחסכו כסף.
  3. כשאתם רואים שתאריך התפוגה של החלב או הקוטג' עומד לפוג, נסו להשתמש במוצר בזמן, זה בדיוק הזמן להכין פשטידה עם מוצרי חלב אלו. אם התאריך כבר עבר יש לבדוק ראשית האם המוצר באמת מקולקל, העובדה שתאריך תפוגה עבר לא בהכרח מעידה על מוצר מקולקל. 

זה לא הכול. ניתן למנוע איבוד מזון גם בשלבי הייצור האחרים:
אם אתם צורכים מזון ישירות מהחקלאי, ניתן גם לקנות את הפירות או הירקות שנראים פחות טוב. ירק "מכוער" שלא עומד בקריטריונים האסתטיים של רשתות השיווק הוא טעים ומזין באותה המידה כמו פרי שנחשב אסתטי ורוב הסיכויים שהוא גם יעלה לכם פחות.
אני מאמינה שהשינוי בנושא איבוד מזון צריך להתחיל בנו. אז בפעם הבאה שאתם עושים קניות או פותחים את המקרר תחשבו על איבוד מזון וכך, יחד, נחסוך המון ונסייע לסביבה.

תוצרי הפעילות של תלמידי גבע: מגנטים ממוחזרים למקרר עם טיפים למניעת בזבוז מזון.
תוצרי הפעילות של תלמידי גבע: מגנטים ממוחזרים למקרר עם טיפים למניעת בזבוז מזון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכותבת היא תלמידה בכפר הנוער אלוני יצחק

 

שתפו‬        

רוצים גישה חופשית למערכי שיעור ופעילויות נלוות הקשורות לסיפור זה?

הרשמה בחינם
הוסיפו סיפור למועדפים

מילון מושגים


מערכים קשורים

thumbnail

להפסיק להזיז את השעון עדויות חדשות על הנזק הכלכלי, הבריאותי והחברתי שבהזזת השעון גורמות לכך שברחבי העולם נפרדים משעון הקיץ ועוברים לשעה אחידה כל השנה. מתי זה יקרה גם בישראל?

thumbnail

מלכלכים ובוכים מי הם הישראלים שיוצאים לטבע ומשאירים אחריהם פסולת? מחקר חדש שמתפרסם כאן לראשונה חושף את האמת הלא נעימה: האנשים האלה הם אנחנו

thumbnail

המים של המאיה משבר שכלל את זיהום מקורות המים נחשב לאחת הסיבות לקריסת אימפריית המאיה האדירה. מה אפשר ללמוד מהטרגדיה שלהם כדי לשמור על המים שלנו?